התכלית האסטרטגית המרכזית של מבצע "מגן וחץ" הייתה "פגיעה קשה בג'יהאד האיסלאמי לשם חיזוק ההרתעה וחיזוק התנאים למצב ביטחוני משופר". אם יסתיים בסוף השבוע, נראה שהשיג את יעדיו. לאחר ארבעה ימי לחימה, נראה שהג'יהאד בעזה ספג מכה קשה. יחד עם זאת מנגנון הסיום של הסבב מסובך יותר דווקא בגלל שאין לג'יהאד "תמונת ניצחון" או הישג מדיני משמעותי, והוא החליט לא ליפול שוב למלכודת הניסוחים המעורפלים והדו-משמעיים של המצרים.

העובדה שאין לג'יהאד אחריות כלפי האוכלוסייה גם היא מכשול בהשגת הפסקת האש. בנוסף חשוב להבין שסבב מוגבל יכול להשיג רק יעדים צנועים. מידת השגת יעד ההרתעה תיבחן רק בעתיד. המערכה מול ארגוני הטרור בעזה לא תסתיים עם סיום "מגן וחץ", ואתגר שימור השקט בעזה ועצירת התעצמותה כאיום צבאי על ישראל ימשיך וילווה אותנו גם בעתיד.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

לקראת סיום סבב זה, להלן שבע תובנות עיקריות - והן אינן עוסקות רק בגזרה הצרה של עזה, מכיוון שלפנינו אתגרים משמעותיים בזירות נוספות:

  1. בכל פרמטר צבאי ישראל היכתה את הג’יהאד, אך המאפיין הא-סימטרי של העימות יכול לייצר גם נרטיב שונה.

    במבצע הנוכחי, עד כה ידה של ישראל על העליונה: הג'יהאד האיסלאמי בעזה נכשל במימוש פיגועי איכות שתיכנן, חמישה מבכירי הזרוע הצבאית האחראים ישירות לשיגור רקטות והכוונת טרור סוכלו, נפגעו חוליות ירי ונ"ט, וכן תשתיות ייצור אמל"ח ובתי בכירים. הג'יהאד הצליח לשגר מאות רקטות ואף להרוג אישה ברחובות, אולם המחיר שגבה מתושבי עזה שנפגעו משיגורים כושלים של רקטות היה גבוה בהרבה. 

    פגיעה ברחובות (צילום: לפי סעיף 27 א')
    הזירה שבה נהרגה אזרחית מירי הרקטות ברחובות|צילום: לפי סעיף 27 א'
    הפסקת האש התעכבה ביום רביעי בערב בגלל דרישות שישראל לא יכולה לקבל, שכללו הגבלת פעולותיה לסיכול טרור באיו"ש וביטול מצעד הדגלים, דרישות שהעלתה הנהגת ה"חוץ" של הג׳יהאד והחמאס השוכנת לבטח במלונות הפאר בביירות וקטאר. ישראל ניצלה את העיכוב לגבות מחיר נוסף מהג'יהאד באמצעות פגיעה בבכירים נוספים: מפקד מערך הירי הרקטי של הארגון וסגנו.
    עם זאת, חשוב לזכור: העימות הוא א-סימטרי ומה שנראה בעינינו כמאזן חד משמעי לטובת ישראל – מוצג בעזה כ"ניצחון להתנגדות" ולעיתים עלול לכרסם באפקט ההרתעה העתידית. זאת בעיקר כשישראל בחרה, בצדק מבחינתה, להתעמת עם השחקן החלש יותר ברצועת עזה, ולא עם חמאס החזק יותר.
  2. היעד והאתגר המרכזי – חיזוק ההרתעה

    לפתרון ארוך טווח של מצב בעזה יש שתי חלופות קצה. הראשונה, שכוללת הסכם ארוך טווח עם ארגוני הטרור ברצועה, אינה אפשרית – החמאס והג'יהאד האיסלאמי הם ארגונים שמטרתם היא מחיקה של מדינת ישראל גם בגבולות 67; והשנייה, כיבוש הרצועה מחדש, חלופה שעלותה גבוהה – בכיבוש, בטיהור ובשליטה לאורך זמן, ותועלתה שלילית. לאור זאת, תכליתם האסטרטגית של סבבי הלחימה הנשנים היא שימור השקט על ידי חיזוק ההרתעה – מושג חמקמק וקשה מאד למדידה, בעיקר בדיעבד, בבחינת אורך תקופת הרגיעה ומתי היא מסתיימת. 

    תקיפה של חוליית שיגור בג'בליה
    אחת התקיפות של צה"ל בעזה במהלך מבצע "מגן וחץ"
    חמאס אומנם מורתע מאז "שומר חומות", אך הג'יהאד האיסלאמי הוא ארגון קיצוני שאינו נושא באחריות השלטונית לאוכלוסייה בעזה, ולכן קשה יותר להרתעה. הארגון בעזה נמצא גם בלחץ של הנהגת הארגון בביירות והתומכים בטהראן להמשיך בלחימה. במצב זה, הכרזות הפוליטיקאים בישראל על שיקום ההרתעה מוקדמות מדי.
  3. בידול ולא התלכדות

    התלכדות הזירות הוא נושא שעסקנו בו רבות סביב אירועי רמדאן האחרון. על אף החשש, עד כה ישראל הצליחה לבודד את האירוע הנוכחי לאויב אחד בזירה אחת. גבול לבנון וסוריה נותרו עד כה שקטים, הטרור באיו"ש לא עלה מדרגה, והשקט נשמר גם בערים המעורבות, כולל ירושלים. ומעל לכול, אפילו בעזה החמאס נזהר ומקפיד להישאר מחוץ לאירוע, ולא לראשונה - וזאת למרות גלי התקיפות הנמשכות ומספר ההרוגים הגבוה ברצועה. 

    תקיפת צה
    התקיפה שפתחה את המבצע עם חיסול בכירי הג'יהאד|צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90

    נכון עשתה ישראל שלא גררה את חמאס לעימות במבצע זה. כניסה לעימות עם חמאס, בדיוק כמו מבצע "מגן וחץ", צריכה להעשות בתכנון מוקדם, בהכנת הכוחות בהפתעה ובתחבולה. עם זאת, הבידול בין חמאס לג'יהאד כולל גם ממדים בעייתיים מאחר שהוא מוביל לכך שהחמאס נהנה משני העולמות: מחד, הוא אינו פועל נגד הג'יהאד בתוך הרצועה ואף תומך בו לוגיסטית, ומאידך אינו משלם את המחיר על הפגיעה בישראל מתוך השטח שבשליטתו. האסטרטגיה של פגיעה בג'יהאד בלבד תוך מתן חסינות לחמאס ושחרורו מאחריות מחייבת בחינה נוספת לאחר סיום הסבב.
    צריך לזכור שגם אם הסבב הנוכחי יסתיים כאירוע חד-זירתי וחד-ארגוני, שנפתח בהפתעה ביוזמתנו וכולל הצלחות מבצעיות, זרעי הסבב הבא כבר נטמנו והוא עלול שלא להיות מוגבל לג'יהאד בעזה. יום ירושלים, ומסכת הלחצים הפוליטיים סביבו, עלולים להחזיר אותנו למערכה רב-זירתית ורב-ארגונית. 

    ראש הממשלה בנימין נתניהו, יואב גלנט, וראש המוסד דו (צילום: קובי גדעון / לע
    קבלת החלטות עד כה. ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט וראש המוסד ברנע|צילום: קובי גדעון / לע"מ
  4. עזה היא החזית הרביעית בחשיבותה – קיצור הסבב על ידי מנגנון סיום יעיל הוא אינטרס ישראלי

    אתגרי הביטחון הלאומי, שחמורים ומסוכנים הרבה יותר מהג'יהאד וחמאס, לא הולכים לשום מקום. איראן ממשיכה להתקדם לעבר הגרעין, להתעצם ולהתבסס צבאית בסוריה - ולחמש את שלוחיה, ובראשם חיזבאללה, בנשק מדויק ולחמם את יחסיה עם מדינות האזור, עם רוסיה ועם סין. כל לחימה בעזה גוזלת משאבים וקשב הדרושים להתמקדות באיומים הללו, וזו עוד סיבה לחתור לייצב את חזית עזה ואת הזירה הפלסטינית, ככל שניתן ובהקדם. 

    צבע אדום בעוטף: שיגורים מעזה (צילום: לפי סעיף 27 א')
    זרעי הסבב הבא כבר נטמנו|צילום: לפי סעיף 27 א'
  5. חזית פנימית מאוחדת למרות הקרע בעם בגלל המהפכה החוקתית -  והצורך הדחוף לגנוז אותה סופית ובהקדם

    הסבב הנוכחי מעביר מסר חשוב לאזור: למרות תקוותם של אויבינו, ישראל לא נחלשת חרף השסע החברתי שהתגלה כתוצאה מהמהפכה המשפטית. המודיעין נותר מעולה, חיל אוויר קטלני ומדויק, המילואימניקים מגויסים, תושבי הדרום מגלים אומץ לב וחוסן מרשימים וישנה תמיכה ציבורית רחבה. עבור מקבלי ההחלטות, הסבב הזה שב וממחיש את סדרי העדיפויות האמיתיים של מדינת ישראל, ומדגיש את הצורך הדחוף לגנוז את חוקי המהפכה המשפטית, ולהתמקד באתגרי האמת ובליכוד השורות. 

    הפגנות בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
    להתלכד - ולגנוז את המהפכה המשפטית|צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
  6. ניהול נכון של יחסינו עם מדינות ערב – מזעור הפגיעה בהסכמי השלום

    מדינות ערב הפרגמטיות שהגיעו להסכם שלום עם ישראל אומנם מותחות ביקורת כדי לרצות את ה"רחוב", אך מכילות את האירוע מבחינה דיפלומטית ומעשית. זאת למרות הלחץ הגובר עליהן, בדגש על איחוד האמירויות, המכהנת כחברה במועצת הביטחון. בניהול נכון הצליחה ישראל להימנע מתמונות קשות ומפגיעה הומניטרית בתושבי עזה, וסייעה בשימור ההתנגדות הערבית "על אש קטנה". מצרים, כמו בסבבים קודמים, היא גורם מפתח להעברת מסרים בין הצדדים ולתיווך להפסקת הסבב. המשך המערכה ופגיעה בחפים מפשע צפויים לאתגר את המדיניות הנוכחית של ידידותינו באזור.

  7. בזירה הבין-לאומית – אתגר שימור מצבר הלגיטימציה

    המערב מגלה הבנה למהלך הצבאי נגד הג'יהאד, ארגון טרור מובהק שפתח בהרעשה על ישראל וסיכן את אזרחיה - אבל הבנה זו נשחקת בשל הפגיעה בחפים מפשע, וגם ארה"ב מתחילה לאותת שנכון לסיים את האירוע. הפגיעה בבלתי מעורבים היא טרגית ומעיבה על הישגי מבצעי הסיכול, וזאת למרות שבוצעה בהתאם לדיני הלחימה הבין-לאומיים ועומדת בכללי עקרון המידתיות. הדילמה האתית על האיזון הנכון בין "היתרון הצבאי" לבין השאיפה לצמצום הפגיעה בבלתי מעורבים - מחייבת תשומת לב בכל תכנון מבצעי. 

    שלושת בכירי הג'יהאד שחוסלו עם פתיחת מבצע
    שלושת בכירי הג'יהאד שחוסלו עם פתיחת מבצע "מגן וחץ" בעזה

סיכום

עד כה השכילה ישראל לשמר עימות מוגבל: חד-זירתי וחד-ארגוני. האתגר שלפנינו הוא לשמר זאת, ולסיים את העימות טרם אירועי יום ירושלים וימי האבל הפלסטיניים, ולהימנע מעימות נוסף, ואף רב-חזיתי, עם שחקנים נוספים. עם זאת למרות סיומו הצפוי של הסבב,  חשוב לזכור: ישראל איננה שולטת בכל ההתפתחויות ואויבינו יכולים לכפות עלינו עימות רחב וארוך יותר – וייתכן ותיאלץ להגיב בעוצמה רבה יותר אם "מגן וחץ" לא המחיש לג'יהאד ולחמאס את מחיר ההפסד בירי על ישראל.

ההנהגה הישראלית הפגינה עד כה קבלת החלטות טובה, אומנם בפורום מצומצם, תוך הותרת רוב הקבינט הביטחוני-מדיני בחוץ. נכון למקד את משאבי החשיבה האסטרטגית והדיפלומטיה של ישראל בהתמודדות עם אתגר הגרעין האיראני, התבססות איראן בסוריה, עליית ביטחונו העצמי ויכולותיו של חיזבאללה, הרחבת מעגל הנורמליזציה ושיפור היחסים עם וושינגטון. הסבב מול ארגון הטרור בעזה הוא קריאת השכמה לישראל לחזור ולהתמודד עם האתגרים החיצוניים לקיומה וביטחונה ולהפסיק את תהליכי ההרס הפנימי שבו עסקה בחודשים האחרונים.

עמוס ידלין (צילום: flash90)
עמוס ידלין|צילום: flash90

>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL