כולם מדברים על הרתעה. בקלות דעת פוליטית מבקשים תמיד למדוד את מצבה המתדרדר של ההרתעה כאילו הייתה מפלס מי הכנרת. התבוננות עניינית במושג מלמדת עד כמה הוא עמום ומורכב. הסיכול הממוקד שבוצע בדייקנות מופתית על שלושת בכירי הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני - בשילוב של עליונות מודיעינית עם מצוינות תפעולית חסרת תקדים של הפעלת חימוש מדויק - בוודאי מקרין יכולת מבצעית מרתיעה. אלא שעצם העליונות המבצעית מבטאת בסיפור הזה רק נגזרת חלקית ממסכת גורמים כוללת המחוללת הרתעה.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
ההרתעה מתחילה במפגש של יכולת מבצעית עם יכולת ההעזה של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני לאשר את הפעולה. הקושי להעז טמון במקרים כאלה בעיקר במצב בו הפעולה מתרחשת בהפתעה, כצעד יזום מתוך מצב השגרה, מה שמחייב את מקבל ההחלטה להיות מסוגל להצדיקה בזירה הפנימית והבין-לאומית. בהקשר הזה, לגיבוי שהעניקו לפעולה מנהיגי האופוזיציה, חברי הכנסת יאיר לפיד ובני גנץ, יש תרומה משמעותית לדימוי ההרתעה הישראלית.
במדרגה נוספת, ההרתעה הטמונה בהחלטה מסוג זה, נובעת מההכרה הברורה של מקבלי ההחלטה כי מעבר לעצם תכנית הפעולה המובאת אל שולחנם לאישור, הם נכנסים במודע אל סבב לחימה שאין להם יכולת להבטיח את שליטתם בהובלתו אל סיום מהיר. מבחינה תודעתית, באישור הפעולה מובן לכל השותפים לדיון כי הם במידה רבה צועדים לקראת הבלתי נודע. כלומר, מעל ההחלטה מרחפת הידיעה כי סבב הלחימה שמצפים שיהיה קצר, עלול לצאת משליטה ולהתדרדר למלחמה. כך קרה בקיץ 2014 במבצע "צוק איתן", בסופו העיד שר הביטחון יעלון כי אין ביכולתו לקבוע כי ההתדרדרות למלחמה הייתה בהכרח בלתי נמנעת. בהיבט הזה, בתשתיתה של תופעת ההרתעה, מהדהד המסר הטמון בעצם העזת הקברניטים לכניסה אל הבלתי נודע.
ההרתעה הטמונה במוכנות לפעולה בתנאי אי-ודאות
ההרתעה המוקרנת מול האויב תלויה בנקודה זו גם בתמיכה ההכרחית לה זוכה ההנהגה המדינית והביטחונית מן האזרחים המובלים בעל כורחם אל מצוקת סבב הלחימה, אל חרדת איומי המלחמה. במכלול הרחב הזה יכולת ההרתעה של מדינה מורכבת ממערכת גורמים גלויים וסמויים, שבחלקם הגדול אינם בשליטה ישירה של ההנהגה. במילים פשוטות, עם כל היכולת המבצעית המופלאה המופעלת בידי מערכות הביטחון, משוואת ההרתעה של מדינת ישראל תלויה בשעה זו גם בכל מה שטמון ומחויב בגילוי אקטיבי, בחוסן האזרחי והחברתי, בכושר העמידה האזרחי שעלול להידרש גם לסבב לחימה ארוך מהמקובל.
במושגים של מקבלי החלטות בתחומי ניהול הון סיכון (אותם למדתי ממייקל איזנברג המוכר כמומחה בתחום), ההרתעה הישראלית תלויה בשעה זו במוכנות ההנהגה להתנהל במצב מיוחד המתואר במהותו כחורג מעבר להיגיון "ניהול סיכונים" ו"גידור סיכונים". כאן מדובר במצב אי-ודאות מובהק בו פוטנציאל הסיכונים לפחות בחלקו, טרם התהווה ועל כן אינו ניתן במלואו לחיזוי ולשליטה.
כולנו מצפים כי לתעוזת ההחלטה שיצאה לפועל במצב מורכב שכזה, תהיה בסיום סבב הלחימה, השפעה חיובית לחיזוק דימוי ההרתעה של מדינת ישראל.
>>> אלוף במיל' גרשון הכהן הוא מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, חבר בתנועת "הביטחוניסטים"