אפתח ואומר שיש לי אמון מלא בשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ובמערכת המשפט בישראל בכלל. אין זה אומר שאני מסכים לכל פסק דין והחלטה שאני קורא, אך נקודת המוצא שלי תמיד היא שהשופטים פוסקים ביושר על פי מיטב שיקול דעתם ועל פי הראיות שבפניהם.
בלון שוחד שנופח במשך 7 שנים התפוצץ בסיכה אחת של השופטים | עמית סגל
זו אינה נקודה טריוויאלית וראוי לכל הצוהלים לעצור ולחשוב מה בעצם משמעותה של הרפורמה המשפטית ההזויה שמציעים יריב לוין ורוטמן. עצמו עיניכם ונסו לדמיין עולם שבו שופטי בית המשפט המחוזי היו נבחרים בידי ועדה שנשלטת לחלוטין באמצעות הקואליציה, איזה אמון היה היום לציבור עם פרסום הידיעה כי בית המשפט קרא לצדדים והבהיר להם כי יש קשיים בהוכחת עבירת השוחד כנגד נתניהו.
אמון הציבור במערכת השפיטה חשוב יותר מכל תיק ספציפי, וכדאי להזכיר דווקא עתה כי אי תלותם של השופטים הוא אבן יסוד בקיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
אחרי שאמרתי זאת אני סבור ששופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שגו הפעם שגיאה חמורה, בכל היבט שהוא. תפקידו של בית המשפט איננו להעריך מהו האינטרס הציבורי בניהול התיקים, אלא הוא לנהל את שמיעתם ביעילות ולהכריע בהם. תפקידו אינו ללחוץ על פשרה, ודאי לא בתיקי האלפים בהם נאשם נתניהו.
מתחילת המשפט הספציפי הזה הפך הנאשם למאשים ובעזרת מערכת משומנת של שופרות החלה מתקפה תקשורתית כנגד משטרת ישראל, פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, האשמות מופרכות על "תפירת תיקים" וניסיון להפיל ראש ממשלה, שכללה גם רדיפה אישית והתנכלות לפרקליטים ומשפחותיהם.
גם מן הבחינה המשפטית, 90% מהיקף החקירות הנגדיות של עדים במשפט הוקדשו עד כה לא לבירור עדותם, כי אם בניסיון של ההגנה להצביע על תקלות בחקירה, "ראיית מנהרה" של החוקרים, ואכיפה בררנית, ובעניין זה אף הוגשה בידי ההגנה בקשה מפורטת לביטול כתב האישום.
בנסיבות אלה, האינטרס הציבורי מחייב דווקא הגעה להכרעת דין באישומים בתיקי האלפים ובעיקר בטענות המופרכות על תפירת תיקים במסגרת הבקשה לביטול האישום מחמת הגנה מן הצדק. אפשר להבין את השופטים שהיו שמחים להימנע מכך, אך הסדר טיעון ישאיר את מחצית העם בתחושה שנתפרו תיקים, ומחציתו השנייה של העם בתחושה שהאמת לא בוררה עד תום. נשגב מבינתי מדוע השופטים סבורים שזהו האינטרס הציבורי.
אך גם אם בית המשפט צודק שזהו האינטרס הציבורי, וכוונתו לזרז הסדר טיעון, הרי שבהודעתו אני חושש שלצערי ישיג את התוצאה ההפוכה. במגעים להסדר שהתנהלו עד כה, כפי שפורסם, לא היה בנימין נתניהו נכון להודות בכתב אישום מתוקן בנוסח שיבהיר שחטא בשחיתות ובניגוד עניינים חריף ועבר עבירה של הפרת אמונים. זאת, כאשר עוד חשש שיש סיכוי סביר שיורשע בשוחד. הודעת בית המשפט על הפחתת סיכון זה וודאי לא תביא את נתניהו לשנות דעתו עתה ולהסכים לכך.
חשוב להזכיר כי הודעת בית המשפט התייחסה רק לתיק 4000 בטרם נשמעו בתיק זה כל עדי התביעה. זאת כשלדעת רוב הפרשנים העוקבים אחר המשפט סיכויי ההרשעה של נתניהו בהפרת אמונים בתיק 1000 נראים גבוהים, ערב עדותו של מילצ'ן שצפויה לסבכו עוד יותר, ובתיק 2000 טרם נשמעה מסה קריטית של עדים כדי להעריך את סיכויי התיק.
בתיק 4000 יש אישומים כנגד אלוביץ' על מתן שוחד, עבירות דווח ועבירות שיבוש הליכי משפט, וכנגד נתניהו על קבלת שוחד והפרת אמונים שעניינה בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליונים שניתנו לאלוביץ' תוך הימצאות נתניהו בניגוד עניינים חריף עליו לא דווח. אם הפרסום משקף את הערת השופטים, הרי שאלו התייחסו אך ורק לקושי שיש בעיניהם להוכחת קבלת השוחד מצד נתניהו. כלומר לא לסיכויים להרשיע את אלוביץ' בין היתר במתן שוחד ואת נתניהו בהפרת אמונים בתיק 4000.
חשוב לדעת כי לעיתים נסיבות עבירת הפרת האמונים חמורה מעבירת השוחד (שהעונש הקבוע לה הוא אכן חמור יותר). קבלת שוחד יכולה להיות למשל עבור החלטה רגולטורית שהמשחד היה זכאי לקבלה ממילא. בעוד הפרת אמונים יכולה להיות קבלת אותה החלטה, בסטייה מהמלצות הדרג המקצועי, בניגוד עניינים חריף.
בעייני אם יוכח שנתניהו בהיותו שר תקשורת פעל להעניק לאלוביץ' הטבות רגולטוריות בהיקף עצום, בלי לחשוף את קשריו עימו (ואחרי שחשף אותם נאסר עליו בהסדר ניגוד בעניינים להמשיך לעשות כן) הרי זו עבירת שחיתות ברף הגבוה יותר, גם אם ייקבע בית המשפט שיש ספק לגבי מודעותו למתת שקיבל מאלוביץ' ביכולת ההשפעה העצומה על אתר וואלה (ועל כן לא ירשיעו בשוחד).
להערכתי לא יביא המהלך הנוכחי להסדר טיעון, וטוב שכך, שכן הציבור כולו נושא עיניו לבית המשפט המחוזי בירושלים ולהכרעתו הן באישומים השונים והן בטענות המופרכות, לדעתי, בדבר תפירת תיקים ורדיפה פוליטית. הכרעה זו היא הנחוצה כדי להחזיר את החיים בישראל למסלולם.
עו"ד יהודה שפר הוא לשעבר המשנה לפרקליט המדינה