אחרי אין-ספור סבבים ברצועת עזה, ואחרי שחשבנו שראינו הכול וכי אנחנו יכולים לדקלם במדויק את מה שעתיד להתרחש - נפל דבר. מתברר שאפשר לחדש לנו גם בזירה העזתית. זה קרה בתוך 36 שעות: פרדיגמות נשברו, קונספציות התפוררו, שבלונות צפויות התמסמסו.
- הדרום משותק - במערכת הביטחון שוקלים הקלה עוד הערב
- מבצע "סולם ועץ": החיסול שסיים את המשבר בקואליציה | עמית סגל
- חמאס בדילמה מול המשוואה החדשה שהציבה ישראל | עמוס ידלין
- חמאס לא רוצה עימות, אך עלול להיכנע ללחץ | תמיר הימן
בשעה הראשונה אחרי החיסולים הכתבים הצבאיים עוד דיווחו על כך שההערכה בצבא היא שבתוך דקות נראה תגובה מעזה. הם מתארגנים, סיפרו לנו ככל שהזמן התארך והשקט נשמר. בחלק מהאתרים הפלסטיניים כבר הודיעו כי רקטות נורו לכיוון אשקלון – כל כך פבלובי מצידם, אבל באותו זמן שום דבר לא קרה. אלא שלא רק הכתבים הצבאיים הופתעו - גם הצבא הופתע. כולנו הופתענו. גם העזתים שאיתם אני שוחחתי, צריך לומר ביושר, תהו בינם לבינם מה קרה פה ואיך ייתכן שהתגובה התעכבה.
הדבר הכי מוזר הוא שכלל לא בטוח שזה תוכנן מראש. ייתכן שהג'יהאד דווקא נגרר לשקט הזה ולומד את יתרונותיו תוך כדי תנועה. אחת ההערכות היותר הגיוניות שנשמעות הן למשל שהארגון ניסה להשיב לישראל במכת פתיחה מהדהדת, מקבילה לזו הישראלית שחיסלה את שלושת הבכירים. אלא שמאז שכיפת ברזל בסביבה ולצידה המכשול התת-קרקעי שמקיף את עזה – היכולת של העזתים לגרום לנפגעים בצד הישראלי הלכה וירדה. חוליית הנ"ט שנפגעה אמש (שלישי) בח'אן יונס היא עדות, כנראה, לניסיון להביא לפיגוע משמעותי שיפתח את התגובה - אלא שישראל נערכה לכך, מיגנה את הכבישים המועדים לפורענות ומקשה על פגיעה מן החזית הזאת.
הסבר מעניין אחר לשעות השקט הרבות הוא שבזמן הזה ייתכן שהג'יהאד ניסה לגרור ולרתום את חמאס לתוך המערכה. איש לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים במה שמכונה בעזה "חדר המבצעים המשותף", ואין להתרשם מההצהרות הבומבסטיות של בכירי חמאס שמדברים על "תגובה מאוחדת". גם במבצע 'עלות השחר' לפני פחות משנה, הם השתמשו בטרמינולוגיה הזאת בזמן שהותירו את הג'יהאד האיסלאמי מדמם על הרצפה, מול ישראל, לבדו. לכן, ייתכן שבשעות אלו ממש יש שיחות קדחתניות בין חברות הציר חמאס והג'יהאד, ואולי גם עם מעורבות של איראן או של חיזבאללה, בניסיון לשכנע את חמאס להיכנס למערכה הזאת. ובכלל, מה שאנחנו רואים כאן זה המבחן הראשון הרציני לדוקטרינת "אחדות הזירות" שהאיראנים והלבנונים מפמפמים בשבועות האחרונים, שגורסת שכל הזירות מול ישראל – חד הן.
וגם אם אלו הסיבות לשקט הארוך – בינתיים, כפי שמצהירים בג'יהאד ובחמאס, הישג אחד כבר יש. הרשתות החברתיות היו מלאות בדיווחים על הנעשה בעורף. "השקט המאיים", מכנים זאת צייצנים מעזה. כל מילה שנאמרת על פתיחת מקלטים, כל תמונה של כיפת ברזל או של משפחה עוזבת, כל פריים של כביש ריק או חסום בדרום – כל אלו מהווים עבור הפלסטינים הישג תודעתי משמעותי. שהרי פגיעה במרקם החיים בישראל או בשגרה הישראלית הן בדיוק מה שהטרור רוצה, ואת זה הם מצליחים להשיג, בכוונה או שלא, גם מבלי שכדור אחד נורה מרצועת עזה ביממה האחרונה. בשנת 2023 עזה גילתה את מה שישראל כבר גילתה מזמן: איפוק זה כוח.