הדרמה ברוסיה הסתיימה, בינתיים, כלעומת שפרצה, אבל סיפקה הצצה נדירה ומפתיעה לתהליכי עומק פנימיים בתוך המשטר הרוסי, שהשפעותיהם מצטיירות כמרחיקות לכת.

ערפל סמיך עדיין אופף את ניסיון הפוטש, שנגדע באיבו, גם אם הצהרותיהם אמש (שני) של פריגוז'ין, העומד בראש "כוח וגנר", ופוטין שפכו מעט אור על האירועים. החלטת פריגוז'ין לשגר את צבאו הפרטי לעבר מוסקווה ולאיים על שלטון פוטין התקבלה, כנראה, באופן אימפולסיבי בניסיון להגן על עצמאות "כוח וגנר" ועל עתידו, בתגובה לכוונת הקרמלין להכפיף אותו למשרד ההגנה במוסקווה. לחילופין, הייתה לו תוכנית מתוחכמת יותר לצרף למרד כוחות צבא וביטחון נוספים, אך אלו נשארו במחנות ופריגוז'ין הבין ש"כוח וגנר" נותר לבדו - ולא יוכל להשתלט על מוסקווה. כך או כך, פוטין ממשיך לראות בפריגוז'ין בוגד.

ולדימיר פוטין, יבגני פריגוז'ין (צילום: GAVRIIL GRIGOROV/SPUTNIK/AFP | רשתות חברתיות לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
פוטין לא יוותר לפריגוז'ין על הבגידה, ארכיון|צילום: GAVRIIL GRIGOROV/SPUTNIK/AFP | רשתות חברתיות לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

להלן שבע תובנות ראשוניות, שניתן להפיק בנקודת הזמן הנוכחית, כולל מזווית הראיה הישראלית, חרף סימני השאלה הרבים המרחפים מעל אירועי ה"מרד" עצמו, ההסכם שאיפשר את עצירתו 200 קילומטרים ממוסקווה, ההתפתחויות הבאות ברוסיה וההשפעה על הביטחון הלאומי הישראלי.

נעלמים ופערים בהבנת המציאות

הערכתם המובילה של המומחים, שרווחה עד כה, הייתה כי משטרו של פוטין יציב, למרות ההסתבכות באוקראינה. זאת, בין היתר, על רקע תמיכה רחבה של העם הרוסי במלחמה ותפקוד סביר של הכלכלה והמשק הרוסיים. בפועל, התברר שה"חצר" הרוסית היא סוג של "קופסה שחורה", שארגוני ביון בעולם מתקשים לפענח, גם אם למודיעין האמריקני כנראה היה מידע מקדים על כוונות פריגוז'ין.

פרוץ האירועים הפתיע את המומחים, כמו גם ההסכם בין פוטין לפריגוז'ין, שטיבו אינו ברור ושהביא לסיום המרד. בנסיבות אלה, נראה כי הפתעות נוספות לא יהיו בגדר הפתעה.

שרפה במהלך המרד של כוח וגנר ברוסיה (צילום: רויטרס)
החצר הרוסית הפכה ל"קופסה שחורה", שרפה במהלך המרד של כוח וגנר|צילום: רויטרס

סמכותו של פוטין ואחיזתו בשלטון עומדות למבחן

המרד של פריגוז'ין ומסעו הקצר לכיוון מוסקווה אחרי שפוטין הגדיר אותו כבוגד, השתלטות "כוח וגנר" על "פיקוד דרום" הרוסי ברוסטוב (המנהל את המלחמה באוקראינה) ועל העיר וורונז', ללא כל התנגדות או כוח צבאי שעמד בדרכו, וצעדי המגננה במוסקווה ששידרו פאניקה - כל אלה מסבים פגיעה קשה לדימויו ולסמכותו של פוטין, ועלולים להביא לשבירת מחסום הפחד ממנו.

בתנאים אלו, חרף נטרולו של פריגוז'ין, שלטון פוטין עלול להיות מאותגר מבפנים גם בהמשך, וסביר שהוא יעבור למוד התנהלות הישרדותי, של אבטחה קיצונית וחיסול יריבים (כולל פריגוז'ין עצמו?) או גורמים אותם יתפוס כאתגר לשלטונו. אם פוטין יחליט בקרוב להרחיק או להחליף את שר ההגנה והרמטכ"ל (שבאופן חריג לא נכח בפגישת ראשי מערכת הביטחון אמש) כפי שדרש פריגוז'ין, הדבר יעיד יותר מכל על מעמדו המעורער של הנשיא הרוסי.

פגיעה במאמץ המלחמה הרוסי

האירועים בתוך רוסיה, וההאשמות של פריגוז'ין נגד משרד ההגנה והגנרלים המושחתים ששלחו אלפי חיילים רוסים אל מותם, צפויים להסב פגיעה של ממש למורל הצבא הרוסי בחזית האוקראינית, שממילא היה נמוך (רבים מהחיילים גויסו בכפייה).

הכוחות האוקראינים בחזית הלחימה מול רוסיה (צילום: רויטרס)
הזדמנות לאוקראינים לקצור הישגים|צילום: רויטרס
נשיא אוקראינה ולודומיר זלנסקי בביקור בחזית (צילום: רויטרס)
מורל נמוך אצל הרוסים לעומת האוקראינים|צילום: רויטרס

לכך, יש להוסיף את הצפי לחוסר יציבות וייתכן גם לחילופי גברי בצמרת משרד ההגנה, ולהתפרקות "כוח וגנר" או לפחות לגריעתו מהסד"כ הפעיל באוקראינה כמסגרת לוחמת נפרדת. כזכור, "וגנר" היווה כוח מחץ שנשלח למוקדי הלחימה הקשים ביותר באוקראינה, ואף נחל הישגים בלא מעט מהם.

זעזועים אלו מספקים הזדמנות עבור האוקראינים ומתקפת הנגד שהם מנהלים בכבדות מזה כמה שבועות, כדי להגביר את הלחץ בחזית, לנסות לזהות נקודות חולשה של הצבא הרוסי ולקצור הישגים מוחשיים בשדה הקרב.

תלות רוסית גוברת באיראן?

האיום על פוטין מבית ובחזית מגביר את ערכה של התמיכה שמספקת לו איראן. חשבונות המזוהים עם משמרות המהפכה הצהירו שאיראן "הצילה את אסד ותסייע גם לפוטין". מעבר למל"טים ותחמושת, איראן עשויה להעמיד לרשות מוסקווה גם את "מומחיותה" בביטחון פנים ובדיכוי אופוזיציה.

בכך, מתהפכות היוצרות בין ה"מעצמה" הרוסית לבין איראן, על כל המשמעויות הנגזרות מכך מבחינת התמורות הרוסיות הפוטנציאליות לטהראן, המייצרות שורת אתגרים מורכבים לישראל: מרחב פעולה גדול יותר לאיראן בסוריה, אספקת מערכות נשק מתקדמות מעבר למטוסי הסוחוי-35 שאיראן כבר רכשה, טכנולוגיה צבאית שתשדרג את התעשייה הצבאית האיראנית, יכולות סייבר וחמור ביותר בראיה הישראלית - סיוע בתחום הגרעין, תחום בו נזהרה רוסיה לפעול בעבר.

ארה"ב ואוקראינה עלולות "להצליח יותר מדי"

המהלומה שספג פוטין, ויחד איתו מעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית, מהווה הישג לעמידה האיתנה של אוקראינה ולמנהיגות ארצות הברית, שאיחדה את המערב בבלימת התוקפנות הרוסית ופערה סדקים עמוקים בתוך רוסיה עצמה.

בה בעת, הזעזועים הפנימיים ברוסיה סיפקו לעולם הצצה מפחידה לפוטנציאל אובדן השליטה על מערך גרעיני של 6,000 ראשי קרב ונפילתו בידי גורמים בלתי מרוסנים, ולאפשרות עלייתו של מנהיג קיצוני יותר מפוטין, או למהלך של שימוש בנשק גרעיני-טקטי נגד אוקראינה.

כוח וגנר בהשתלטות על העיר רוסטוב ברוסיה (צילום: רויטרס)
סכנת נפילת הנשק הגרעיני לידי קיצוניים עדיין קיימת, כוח וגנר|צילום: רויטרס

זמן לשינוי מדיניות ישראל

ממשלת ישראל נדרשת לבחון מחדש את מדיניותה ביחס למלחמה באוקראינה, שהציבה אותה בראיית המערב וארצות הברית "בצד הלא נכון של ההיסטוריה". האירועים האחרונים שבים וממחישים כי מדיניות ישראל התבססה על הערכת יתר של האילוץ הרוסי, והערכת חסר של מרחב הפעולה שיש לישראל כדי "לרדת מהגדר" בסוגיית אוקראינה, ולספק לה סיוע הגנתי מול ההתקפות הרוסיות.

האיום על חופש הפעולה בסוריה אומנם קיים גם כשרוסיה חלשה יותר ותלויה יותר באיראן, אבל ברור שבמצבה הנוכחי היא לא תתלהב לפתוח חזיתות נוספות. לפיכך, ישראל יכולה לנהל סיכונים מחושבים בכל הקשור לסיוע לאוקראינה, בוודאי בתחום ההגנתי נגד המל"טים האיראניים, המשוגרים נגד מטרות תשתית אזרחיות חיוניות.

יהדות רוסיה

בעיצומם של האירועים ברוסיה, כשחוסר הוודאות בשיאו, היה ברור כי בתרחיש של מלחמה פנימית והתפרקות, ישראל עשויה להידרש לפעולות מהירות של חילוץ וקליטת יהודים שירצו להתפנות מהמדינה. קיבלנו "קריאת השכמה" בהקשר זה וכדאי שניערך בהתאם, כי אירועי חוסר היציבות הפנימית ברוסיה עלולים לשוב ולהתרחש.

לסיכום, נראה כי האירועים הדרמטים ברוסיה טרם הסתיימו, ועדיין רב הנסתר על הנגלה. לפיכך, מומלץ לעקוב אחרי ההתפתחויות בצניעות המתבקשת, לשוב ולבדוק את הערכותינו כל הזמן ולצפות להפתעות נוספות. המציאות כבר הוכיחה לנו שהיא עולה על כל דמיון.

עמוס ידלין
ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין

>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL

אל
אל"ם במיל' אודי אבנטל|צילום: יוסי צבקר, באדיבות המצולם

>>> אל"ם (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, MIND ISRAEL