נתניהו רצה להיות "מר ביטחון", עכשיו הכול עומד בסכנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו שהכרתי, בשנים שעבדתי עימו ואחריהן, היה מנהיג זהיר ומחושב. הוא נמנע ממלחמות מיותרות, הביא הסכמי שלום וחיזק את הכלכלה הישראלית, בתמיכתן של קואליציות רחבות ומגוונות (ברק, לפיד, לבני וכחלון היו שרים מרכזיים בממשלותיו). אולם, בממשלתו הנוכחית נדמה כי הפעם ניתנה יד חופשית ואישור לשר המשפטים וליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט לריצת אמוק ולבליץ חקיקה שעניינם שינוי משטרי דרסטי בישראל, על צביונה וערכיה. זהו שינוי שמידה ויושלם יוביל למשבר לאומי וביטחוני, ויטיל צל כבד על הישגיה, ביטחונה ועתידה של המדינה.

עד היום לא הוצגו השלכותיה של "הרפורמה המשפטית" על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. הדיון הציבורי והפוליטי מתמקד בהשלכות ההרסניות על מערכת הבלמים והאיזונים במבנה המשטרי של ישראל. לא פחות חשוב לנתח את ההשלכות של צעדי החקיקה שמקדמת הממשלה ולהעריך, באחריות, את המשמעויות לביטחון הלאומי אם יימשכו.

עוד בטרם הושלם השלב הראשון של החקיקה, הולך ומתברר כי משמעויותיה של ה"רפורמה" המשפטית כבדות וחורגות בהרבה מההיבטים המשפטיים והשלטוניים, הדרמטיים כשלעצמם. אין ספק שהחקיקה פוגעת ברכיבים החשובים ביותר בביטחון ישראל ומסכנת את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל מול אויביה ובעלות בריתה.

אילו היה מזמן ראש הממשלה דיון אסטרטגי לניתוח משמעויות החקיקה המשפטית ואת התהליך בו היא מקודמת, אני משוכנע שגורמי הערכה והאחראים על תכנון ארוך-טווח בתחומי הביטחון הלאומי - המל"ל, משרד הביטחון וצה"ל, משרד החוץ, אמ"ן, המוסד והשב"כ - היו מציגים לו בוודאי את חמש הסוגיות הבאות:

שיתופי הפעולה עם ארה"ב

הרפורמה מערערת את הבסיס הערכי עליו מושתתים היחסים עם ארצות הברית ואף תקשה גם על הנשיא ג'ו ביידן עצמו, המחויב לביטחון ישראל, לסייע בקידום יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים של ממשלת נתניהו השישית.

ראש הממשלה הגדיר את עצירת תוכנית הגרעין של איראן וצירוף סעודיה להסכמי אברהם כיעדי מדיניות החוץ המרכזיים של ממשלתו החדשה. לקידום יעדים חיוניים אלה זקוקה ישראל לארצות הברית, בוודאי כשאיראן מתבססת בסף הגרעיני וחוצה כל "קו אדום" אפשרי בתחום העשרת אורניום.

הנשיא ביידן הכריז על "מותו של הסכם הגרעין", וחיוני לישראל שאיראן לא תהפוך ל"בעיה של ישראל" בלבד. לשם כך יש לגבש הסכמות עם וושינגטון כיצד להרתיע את איראן מהתקדמות נוספת בגרעין ולעצור את תוכנית הגרעין האיראנית בטרם תגיע לנשק גרעיני. כמו כן, צירוף סעודיה להסכמי אברהם תלוי ברובו בנכונות אמריקנית לדרישותיה (ערבויות ביטחוניות, נשק מתקדם וגרעין אזרחי). ללא נכונות אמריקנית להשקיע משמעותית בהרחבת הסכמי אברהם, לא תתאפשר נורמליזציה עם סעודיה. המסרים מוושינגטון, כפי שהועברו לאחרונה על ידי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושגריר ארצות הברית בישראל תום ניידס היו ברורים – הממשל לא יוכל לעבוד עם ישראל על סוגיות חשובות אלו, אם ישראל תמשיך בקידום החקיקה, שנתפסת כפגיעה בדמוקרטיה הישראלית ומרחיקה אותה ממחנה הדמוקרטיות המערביות.

הסולידריות הישראלית

הרפורמה והאגרסיביות הבוטה שבה היא מקודמת נראה שקורעת את העם, מערערת את חוסנו ופוגעת בסולידריות, באחדות הגורל וביכולת העמידה של ישראל, ואף בתמיכת יהודי ארצות הברית בה. מדינת ישראל קמה לאחר השואה מתוך אמונה ציונית עמוקה שהעם היהודי יכול להתקיים רק במדינה משלו. כמעט 75 שנים הלכנו יחד – ימנים ושמאלנים, קיבוצניקים ועירוניים, יוצאי אשכנז וספרד, יהודים ודרוזים, חובשי כיפה וחילונים גמורים, להגן על מה שבנינו כאן וליצור יחד מדינה חזקה ביטחונית וכלכלית. יהודי ארצות הברית, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, תמכו וסייעו למדינה ולעוצמתה.

במלחמה המתרחשת בשנה האחרונה באירופה ניתן להתרשם מעוצמותיה של הסולידריות של האוקראינים, החיים במשטר דמוקרטי – מרכיב קריטי ביכולתם לבלום את תוקפנות רוסיה ולעמוד בייסורי המלחמה. מנגד, ניצב צבא רוסי חסר מוטיבציה שלא ברור לחייליו על מה הם נלחמים. זהו צבא שנשלח לקרב על ידי שליט אוטוריטרי שלא שקל נכון את משמעויות המלחמה לביטחון רוסיה, עוצמתה ומעמדה הבין-לאומי, ולא התייעץ עם בכירי ממשלו, בטח ובטח גם לא עם המתנגדים לו. לסולידריות בתוך ישראל משקל קריטי בחוסנה של ישראל לצלוח את האתגרים שלפנינו - עצירת הגרעין באיראן, מערכה מול חיזבאללה ועימות מתמשך ורחב היקף בזירה הפלסטינית, הנמצא במגמת הסלמה. פגיעה בסולידריות הישראלית היא פגיעה ישירה בביטחון ישראל וחוסנה.

ההרתעה הישראלית מול אויביה

בעקבות הפגיעה הנראית באחדות העם ובחוסנו, הרפורמה והשלכותיה נראה שמחלישות את ההרתעה הישראלית , נדבך חיוני בתפישת הביטחון של ישראל וביכולתה לשמור על יציבות ורגיעה בחזיתות השונות. בשכם, בעזה, בביירות ובטהראן עוקבים בסיפוק אחר הפילוג המתפתח בעם ישראל. האסטרטגיה ארוכת הטווח של "ציר ההתנגדות" איננה להחריב את מדינת ישראל בפצצת גרעין, אלא למוטט אותה בהתשה - בטרור, ברקטות ובטילים, עד שאזרחי ישראל יתייאשו ויעזבו את הארץ. לאחרונה חזר נסראללה בנאומו להיגיון של פטרוניו האיראנים, לפיו ישראל חלשה כ"קורי עכביש" ו"לא תשרוד כדי לציין את שנת ה-80 לעצמאותה". דבריו של נסראללה, יחד עם מגמת הטרור המתגבר בשטחים ובירושלים, מצביעים על פגיעה בהרתעה הישראלית, מהווה עידוד מוראלי משמעותי לאויבנו, ומצביעה על סיכון לערעור הביטחון גם בגבול הצפון.

אמון הקהילה העסקית והבין-לאומית בישראל

מדינת ישראל היא נס כלכלי. החברות והקרנות הבין-לאומיות, וגם סוכנויות הדירוג, ראו בישראל כלכלה שכדאי להשקיע בה בזכות שילוב מנצח של מדיניות כלכלית אחראית, חדשנות ישראלית, כישרונות בתחומי ההיי-טק, אקו-סיסטם ייחודי ומערכת משפט יציבה ועצמאית. כל דיון מקדים בהשפעת החקיקה המשפטית על כלכלת ישראל היה מתחשב בהשלכות ההרסניות של המהלך, כפי שמזהירים כיום הבנקאים, ראשי מגזר ההייטק, בכירי הכלכלנים בארץ ובחו"ל וראשי בנק ישראל בעבר ובהווה (כולל אלו שעבדו תחת ממשלות נתניהו). כיום ברור שאזהרות אלו כבר ממש מתגשמות מול עינינו וכי המשך קידום המהלך עלול להבריח מכאן הון ולהחריב את אמון הקהילה העסקית הבין-לאומית בכלכלתנו. מפולת כלכלית תפגע לא רק ברווחתם של אזרחי ישראל, היא לא תאפשר להעמיד למערכת הביטחון את המשאבים הנדרשים להתמודדות עם אתגרים מרכזיים בביטחון ישראל: עצירת תוכנית הגרעין האיראני, הטילים המדויקים של חיזבאללה והטרור הפלסטיני.

המערכה האנטי-ישראלית בעולם

הרפורמה המשפטית מספקת לשונאי ישראל הישג שהם לא הצליחו להשיג על ידי תנועות ה-BDS והדה-לגיטימציה, השוללות את קיומה של מדינת ישראל בטענה שמדובר במדינה גזענית ולא דמוקרטית המבצעת פשעים נגד האנושות. ההגנה הטובה ביותר שיש לישראל מולם היא טענתה, שמתקבלת בעולם, לפיה מערכת אכיפת החוק הישראלית עצמאית, נוהגת לפי כללי המשפט הבין-לאומי ויכולה לשפוט בעצמה את פעולות צה"ל. כך הדפה ישראל דרישות בזירה הבין-לאומית להפעלת סמכות שיפוטית אוניברסלית על שטחה.

החלשת בית המשפט העליון ופוליטיזציה שלו עלולות לקעקע את קו ההגנה האחרון של ישראל. הראשונים שישלמו את המחיר יהיו מפקדי וחיילי צה"ל בהווה ובעבר – הם יהיו חשופים לתביעות ומעצרים בחו"ל. חשוב שידעו גם הפוליטיקאים כי תנועותיהם בעולם יוגבלו וכי גם הם עלולים להיתקל בפקודות מעצר עם ירידתם מהמטוס, במיוחד בימים בהם הרשות הפלסטינית גוררת את ישראל לבתי הדין הבין-לאומייפ בהאג (ה-ICJ וה-ICC). על סנקציות אישיות ואחרות אולי מוקדם עדיין לדבר, אולם אין להתעלם מהן.

ה"קוביה ההונגרית" של ביטחון ישראל

תהליך קבלת החלטות שקול היה מאפשר לחשוב כמה צעדים קדימה ולנתח ברמה המדינית והאסטרטגית את השפעת ה"רפורמה" על ביטחונה וחוסנה הלאומי של ישראל.

שש פאות ל"קוביה ההונגרית" של ביטחון ישראל הנמצאת בידי ראש הממשלה: עצירת איראן, צירוף סעודיה להסכמי אברהם, שימור וקידום היחסים עם ארצות הברית, המלחמה בטרור הפלסטיני, המשך הצמיחה של כלכלת ישראל והרפורמה המשפטית. את הקוביה ניתן לסדר ולפתור רק בהסכמה ציבורית רחבה על השינויים המשטריים שראש הממשלה מוביל, תוך ריסון הגורמים הקיצוניים החותרים לסיפוח, על חשבון כל יעד לאומי אחר.

מעצם תפקידו נדרש ראש הממשלה לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים, כולל בין נושאי פנים, חוץ וביטחון. הוא יכול להחליט שקידום הפיכה משפטית חשוב מכל, גם על חשבון החוסן והביטחון הלאומי של ישראל, אולם זו תהא החלטה הרת אסון. נתיב החקיקה הנוכחי מסתמן כסיכון חמור לביטחון המדינה וליעדי החוץ והביטחון הלאומי, כפי שהגדיר אותם ראש הממשלה נתניהו עצמו, בשל פגיעתו האסטרטגית בעמודי התווך של ביטחון ישראל וחוסנה.

>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, עמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד