הרפורמה המשפטית המוצעת על ידי שר המשפטים קורעת את החברה הישראלית באופן מסוכן. ידענו בעבר מאבקים קשים: הסכמי אוסלו משנות ה-90 וההתנתקות בשנות האלפיים הם שתי הדוגמאות הבולטות ביותר בדור האחרון. אבל המשבר הנוכחי עלול להיות חמור עוד יותר: במקרים הקודמים הוויכוחים היו על מיקום גבולות הארץ. במשבר הנוכחי, בעיני חלק מהציבור, מדובר על עצם אופייה ועתידה של המדינה כולה.
בניגוד למקרים הקודמים, שבהם היה האיום רק מצד אחד של המפה הפוליטית, הפעם האיום הוא חי ומוחשי משני הצדדים: מימין, גורמי הביטחון מעריכים את רמת האיום על היועצת המשפטית לממשלה בדרגה הגבוהה ביותר. משמאל, נוסף על אמירות קיצוניות שנשמעו ברבים (ותודה לאל, הוכחשו חלקית), דבריו של חולדאי – ראש מדינת תל אביב – מול עשרות אלפי מפגינים, על האפשרות ל"מַעבר ממילים למעשים", בהחלט עלולים להתפרש כרוח גבית ללקיחת החוק בידיים, אף אם אין זו כוונתו. ישראל צועדת על קרח דק, שניכרים בו סדקים.
הדרך היחידה, המיידית, לעצור את ההידרדרות היא הצטרפות לקריאה להידברות – עכשיו. כל מי שעיניו בראשו מבין שמה שמתרחש בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת איננו הידברות של ממש, אלא דהירה לעבר יעד מסומן מראש. רוב הישראלים אינם מרוצים מכך. אפילו בקרב מצביעי גוש הימין קרוב לשליש (31%) סבורים שאין לממשלה לגיטימציה לשינוי חוקתי משמעותי ללא הסכמה רחבה. על המנהיגים שלנו להתעשת ולאפשר קיומו של הליך רציני של הידברות, שייתמך על ידי מומחי משפט בעלי דעות שונות, במטרה להגיע לרפורמה ממשית, שתושג בהסכמה רחבה.
הפשרה הכרחית. הייתי שם, בשנת 1995, כשתלמיד הפקולטה שבה שימשתי באותה עת כדקן רצח את ראש הממשלה. שיניתי את חיי בעקבות הרצח והקדשתי את עיקר עיתותיי לעיסוק בשאלות העומק שמעורר המפגש בין קבוצות הזהות השונות שמהן מורכבת החברה הישראלית. לאחר שהכנסת החליטה, בשנת 2005, לבצע את ההתנתקות ולעקור את תושבי גוש קטיף, מלח הארץ, מבתיהם, מוניתי לחבר בוועדת החקירה הממלכתית שבחנה את טיפול המדינה במפונים. התברר שהללו, שעמדו בכבוד מרשים במבחן הממלכתיות ולא נקטו אלימות, טופלו באורח כושל על ידי המדינה.
כעת אני חש בבירור שענן קודר, קודר מקודמיו, עולה בשמינו הציבוריים. הישראלים מבינים את עומק המשבר: 60% סבורים שקיים סיכון שהמאבק על הרפורמה יידרדר לאלימות. חמור מכך: 35% - שליש מהישראלים - מעריכים שהחשש ממלחמת אחים הוא חשש אמיתי, ולא ספין. אלו מספרים שלא ידענו כמותם אי-פעם. הרחוב ספוג אדי דלק ועלול להימצא הניצוץ שיבעיר כאן מדינה שלמה.
כל אחד מאיתנו – משני המחנות גם יחד – חייב לצאת בקריאה להידברות. אנו, במכון למדיניות העם היהודי (JPPI), נגיש את עצומת ההמונים לפני נשיא המדינה, ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה, כדי שיתעשתו בטרם נידרדר למלחמת אחים. חתמו עכשיו על יוזמת ההידברות. חפשו בגוגל JPPI.
>>> פרופ' ידידיה שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) ומיוזמי קמפיין ההידברות על הרפורמה