לראשונה מאז השבעת ממשלת נתניהו, בסוריה דיווחו הלילה (שני) על תקיפה ישראלית בשדה התעופה הבין-לאומי בדמשק ובדרום העיר. זמן קצר לאחר התקיפה, הרשויות בסוריה הודו שפעילות השדה הופסקה והשדה הושבת, לאחר ששני מסלולים ניזוקו ויצאו מכלל שימוש באופן זמני. לפי הדיווחים ברחבי המדינה, בתקיפות נהרגו שני פעילים המקושרים לאיראן ולחיזבאללה.
בתקיפה, שבסוריה ייחסו לישראל, נפגעו המסלולים בשדה, לצד המכ"ם הראשי והאנגר שמשמש לאחסון של אמצעי לחימה. למי שביצע את התקיפה היה, מן הסתם, מסר ברור: אל תשתמשו בשדה הזה למטרות של העברת אמל"ח, אחרת נפגע בו. המסר מיועד בעיקרו למשטרו של נשיא סוריה, אסד, שמאפשר את העברות האמל"ח ואת נחיתת המטוסים האיראניים. המסר שעובר מן התקיפות הללו מבהיר ל"מארח", אסד, את המחיר שהוא משלם וצפוי לשלם על החלטתו. כלומר, לא רק האורחים האיראניים נפגעים, אלא גם המדינה עצמה - והפעם מדובר בשער הכניסה לסוריה. מדובר במסר חשוב מאוד שישראל חוזרת עליו מפעם לפעם.
זו לא הפעם הראשונה ששדה התעופה הבין-לאומי בדמשק מותקף. הסיבה נעוצה בניסיונות של האיראנים להעביר נשק מתקדם לסוריה, ומשם גם ללבנון וחיזבאללה. לכאורה, נראה שהתקיפות מתבצעות בכל פעם שאיראן מנסה להעביר את אחד משלושת אמצעי הלחימה הבאים: מל"טים מתאבדים, רקטות מדויקות וסוללות נ"מ איראניות.
בשנתיים האחרונות דובר רבות על הטריז שישראל מנסה להכניס בין איראן לסוריה. בתקופה זו נורו יותר מ-1,100 טילי נ"מ על מטוסי חיל האוויר והותקפו על ידו והושמדו כ-30 סוללות נ"מ מכל הדגמים. בחיל האוויר מתנהלת דילמה אם לתקוף סוללות ישנות כמו SA-8 ו-SA-5, משום שהשמדה של סוללות ישנות תביא לכניסת סוללות חדישות ומתקדמות יותר לשטח סוריה. ההערכה בישראל היא שלמעלה מ-80% מנתיבי ההעברה, באוויר, בים וביבשה, נסגרו כתוצאה מהפעילות שמיוחסת לישראל. באיראן ממשיכים לנסות בנתיבים שנותרו, ובישראל מנסים לפעול בתגובה.
מנגנון התיאום או מניעת חיכוך בין ישראל לרוסיה ממשיך לעבוד גם על רקע השבעת הממשלה החדשה בישראל והמערכה שרוסיה מנהלת באוקראינה. חופש הפעולה של ישראל באזור נשמר. מעבר לכך, בחודשים האחרונים רוסיה דיללה את הכוחות בסוריה והוציאה משטחה מטוסי קרב וסוללות S-300, שהועברו לפעילות במלחמה באוקראינה.
אכן, מדובר בתקיפה ראשונה שמדווחת לאחר הקמת הממשלה החדשה בישראל. עם זאת, המנגנון שצה"ל, חיל האוויר והמוסד בנו מאפשר תקיפות שמותירות את המצב מתחת לרף המלחמה. זה נותן הרבה מאוד ביטחון למקבלי ההחלטות, גם אם הם רק נכנסו לתפקידם - המשך המדיניות של מניעת האיום האיראני במעטפת שסובבת את ישראל, עם נטילת סיכונים מחושבים. זה מאפשר עמימות ופעולה מבלי להיגרר למערכה נרחבת יותר.
מאחורי המנגנון החשוב הזה פועלות שתי זרועות - הזרוע של אמ"ן והמוסד, שיודעת להשיג את המידע המודיעיני, העיתוי והמיקום בסוריה, והתנועה ממקום מסתור אחד לשני אחרי הנחיתה. כל זה מאפשר לישראל לתקוף במידת הצורך. הנתיב השני קשור לראש להק המודיעין בחיל האוויר, שתפקידם לאפשר שהתקיפה תעבור בשלום. הם אלה שלומדים מבחינה מודיעינית את מערכי ההגנה האווירית של הסורים ואת סוגי מערכות ההגנה האווירית - סוללות SA22 ו-SA17. כעת יש גם ניסיון סורי לשלב במערך מערכות מתוצרת איראנית. תפקיד להק המודיעין הוא ללמוד את יכולות היירוט שלהן, כמו יכולות המכ"ם והכיסוי המרחבי, להבין את נקודות התורפה ולהמליץ לטייסים בבניית נתיבי החדירה שלהם כדי שהתקיפה תסתיים בשלום.
לאור המשך הניסיונות האיראניים להעביר אמל"ח מתקדם, ניתן להעריך התקיפות ימשיכו לגבות מחיר ממשטרו של אסד.