הפיגוע שהתרחש אמש (שישי) בירושלים הוא אחד הקשים שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות. התמונות קשות, הדם רותח, העובדה שבוצע סמוך לבית כנסת בערב שבת מוסיפה נופך נוסף לאירוע. גם העולם ממהר להביע זעזוע - מארצות הברית, דרך האמירויות ועד טורקיה.

הסלמה ביטחונית - סיקור N12:

הפעילות המיידית עליה הוחלט בצה"ל ובמשטרה בתגובה לפיגוע נכונה. כוחות הביטחון הגיעו כבר במהלך הלילה לבית המחבל, שהתגורר במזרח ירושלים, והרמטכ"ל מצידו הנחה לבצע תגבור כוחות ביהודה ושומרון כצעד צופה עתיד. עתיד שאינו נראה מבטיח.

מהיכרותי רבת-השנים את המערכות, אני יודע שברגעים אלו עסוקים במשטרה, בצה"ל ובשב"כ בתחקירי עומק סביב האירוע, מנסים להבין אם כפי שמסתמן המחבל אכן פעל שלא במסגרת תשתית ממוסדת, אם היה מי שידע על כוונותיו, מי שסייע - ואם כן, כיצד הדבר חמק מהרדאר המודיעיני. יש להדגיש - אין ולא תהיה הגנה הרמטית, קל וחומר במקרים בהם מדובר במה שמכונה "זאבים בודדים". אחוזי ההצלחה המצוינים של השב"כ בסיכול טרור אינם מנחמים כאשר מחבל משתחל מבעד למסננת המודיעינית.

פיגוע בירושלים (צילום: אוליבר פיטוסי, flash90)
מהפיגועים הקשים שידעה ישראל בשנים האחרונות, הזירה בנווה יעקב|צילום: אוליבר פיטוסי, flash90
פיגוע בעיר העתיקה בירושלם (צילום: Oliver Fitoussi, FLASH90)
האתגר הוא להתמודד עם הניסיון לפיגועי חקיינות, הפיגוע בעיר דוד|צילום: Oliver Fitoussi, FLASH90

הפיגוע הזה לא יעבור מבלי שהאחראים לו ישלמו מחיר כבד ביותר. במידה והמודיעין יזהה שאנשים או ארגונים מסוימים סייעו בהכוונתו - דמם בראשם. כך נהגה ישראל בעבר וכך היא תנהג גם בעתיד. יש כעת לרכז את המאמץ המודיעיני והמבצעי במזרח ירושלים וביהודה ושומרון - הן בהגנה והן בהתקפה. מבצעים, כמו המבצע בג'נין, וכמו המאמץ ההתקפי בחודשים האחרונים, מצליחים לסכל את רוב התקפות הטרור ויש להמשיך בהם. יש לרכז את המאמץ המבצעי בימים הקרובים, שכן פיגועים כאלו, הנתפסים כ"מוצלחים" בצד השני, עלולים לעורר גל חקיינות, כמו שכבר ראינו בפיגוע הבוקר בעיר דוד בירושלים. האתגר הוא להביא את המודיעין ולסכל את הכוונות עוד לפני שהאירוע מתגלגל אל שטח ישראל.

יחד עם זאת, והגם שהדם רותח, על ישראל לנהוג בקור רוח ובשום שכל. התמונות של החגיגות והריקוד על הדם בערים הפלסטיניות מרתיחות כל אחד ואחת מאיתנו. אלו אינן מסייעות למקבלי ההחלטות בקבלת החלטות שקולות, אך זהו תפקידם. הציפיות מממשלת הימין לתגובה חריפה במיוחד עלולות לעורר דיון שייצא מאיזון ומהקונטקסט הנכון. יש לפעול בכדי לבלום את גל הטרור, ולא לנקוט באמצעים שיכולים להביא לפיצוץ רחב היקף שלישראל אין כל אינטרס בו.

חמאס פועל להבעיר את יו"ש - אך אין טעם בתגובה צבאית ברצועת עזה

רק השבוע הגיש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) את ההערכה האסטרטגית לנשיא המדינה – קבענו שם שהזירה הפלסטינית היא בעלת פוטנציאל הנפיצות הגבוה ביותר במהלך שנת 2023. לא חסרים נפצים, ההסלמה כבר כאן והרמדאן בפתח – אל מול האתגרים של ישראל בחזיתות האחרות, נכון לפעול בכדי לסכל ולהרתיע, אך גם להרגיע ולנטרל מוקדי חיכוך. במקביל, טוב עשה ראש הממשלה נתניהו שכבר אמש קרא לאזרחים שלא לקחת את החוק לידיים ולהשאיר את העבודה למשטרה ולצה"ל. נדמה שגם את הדברים המובנים מאליהם האלו יש להדגיש כאשר אדי הדלק באוויר. אדי דלק אלו אינם מושפעים מהקמת הממשלה והיו כאן גם לפניה ושאינם מושפעים מהמחאה הפנים-ישראלית ברחובות. אין לקשור בין הזירה הפוליטית לבין המענה הביטחוני השקול והאחראי הדרוש.

הפיגוע הקשה הזה מגיע זמן קצר לאחר פעילות הימ"מ והשב"כ בג'נין וסיכול מספר גבוה יחסית של מחבלים פלסטינים. מדובר בפעילות חיונית נדרשת וטוב שבוצעה. כתגובה מידית לפעילות שוגרו כמה רקטות אל עבר העוטף (לא על ידי חמאס, שבחר להגיב לתקיפה בירי נ"מ בלבד) מה שהמחיש את חוסר הרצון המובהק של הארגון, ששולט ברצועה, מכניסה לסבב חדש עם ישראל.

תושב עזה מחכה לאישור לעבוד בישראל (צילום: רויטרס)
עשרות אלפי הפועלים שעובדים בישראל מצננים את הרצון להבעיר את שטח עזה|צילום: רויטרס
ישיבת הממשלה (צילום: עמוס בן גרשום, לע
הקבינט ידון באיך ומהו המחיר שחמאס צריך לשלם, ארכיון|צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

חמאס עדיין מלקק את פצעיו מ"שומר החומות" והג'יהאד האיסלאמי זוכר היטב כיצד סוכלה באופן ממוקד הנהגתו ב"עלות השחר". נראה שההרתעה בזירה זו עודנה חזקה ויציבה. בנוסף, עשרות אלפי הפועלים הפלסטינים שנכנסים לעבוד בישראל מהווים חמצן לכלכלה המקומית ופקטור זה הוא עוד מרכיב שלא יביא את חמאס להבעיר את החזית כל כך מהר. מה שחמאס כן עושה ובגדול זה מנסה להבעיר את יהודה ושומרון. גם אם המחבל מירושלים לא הוכוון באופן ישיר על ידי חמאס-עזה, אני מניח שיימצא החשד להכוונה כלשהי, גם אם ברמת ההשראה.

אחת הדילמות שוודאי צפויות לעלות בדיוני הקבינט הערב היא אם להרחיב את התגובה אל מול חמאס בעזה, או להמשיך במאמץ המבצעי ביהודה ושומרון. הצהרות חמאס מספקות סיבה טובה למי שחפץ בכך לפתוח חזית גם בדרום. חמאס צריך לשלם מחיר על הכוונת פיגועים, אולי על ידי צמצום כמות הפועלים היוצאת לעבודה בישראל. עם זאת, יש לזכור כי קשה עד בלתי אפשרי לעצור הכוונה זו באמצעות מבצע צבאי בעזה. מבצע תגמול בעזה יסתיים בדיוק כפי שהחל בהבדל אחד משמעותי - הסנטימנט העולמי יתהפך על ישראל והיא תהפוך מושא לביקורת קשה בשל תמונות החורבן וההרס הצפויות מעזה. מול רצועת עזה יש להגיב בחומרה לכל ירי מהרצועה או מול שיגור בלוני תבערה, אך לא מול "שיגור פוסטים", והכוונה ברשתות חברתיות, לזה אין סוף.

ביקור ביידן: פגישת ביידן ונתניהו (צילום: רענן כהן)
האינטרס הדו-צדדי הוא להשקיט את הזירות - כדי להתמקד באיראן|צילום: רענן כהן

השבוע יגיע מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, לפגישות חשובות בישראל. ארצות הברית היא ידידתה הגדולה והחשובה ביותר של ישראל – שיחתו של הנשיא ג'ו ביידן עם ראש הממשלה נתניהו, זמן קצר מאוד לאחר הפיגוע, מוכיחה זאת. ישראל זקוקה לארצות הברית אל מול מגוון האתגרים האסטרטגיים שהיא עומדת בפניהם, אתגרים שצפויים להחריף במהלך שנת 2023. אל מול איראן שמגדילה את יכולותיה הגרעינית, אל מול ההסלמה הנמשכת בזירה הפלסטינית, אל מול השינויים הטקטוניים שעובר הסדר העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה. מי שמתכוון להכין פעולה נגד מתקני הגרעין של איראן, בגיבוי אמריקני, יודע שהאינטרס הוא להשקיט עד כמה שניתן את יתר הזירות ולהדק את שיתוף הפעולה האינטימי עם האמריקנים.

נקודה אחרונה לסיום, שמתבקשת לאור התקופה המתוחה. אסור ששיקול פוליטי יחליש את אפקטיביות הפעולה המבצעית של צה"ל בלחימה נגד הטרור. המשמעות של הוצאת מג"ב איו"ש והמנהל האזרחי מהסמכות של המפקד הצבאי ביהודה ושומרון זו טעות שעלולה לפגוע במלחמה בטרור. אני, וכל מי ששירת כמפקד חטיבה ביהודה ושומרון בתקופת האינתיפאדה השנייה, יודעים היטב שהסוד ההצלחה בבלימת הטרור הפלסטיני והשבת היציבות היה תמיד השילוב המושלם שבין תודעת אחריות מרחיבה וריכוז כלל הסמכויות בידי מפקד אחד. מצב בו על כל החלטה בשטח מתקיים דיון סמכויות ואחריות בין שרים שונים עלול להוביל לבלבול ברמת השטח ולפגיעה באפקטיביות הפעולה שלנו בשטח.

ראש אמ
ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן|צילום: חן גלילי, INSS

>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא לשעבר ראש אמ"ן בצה"ל, כיום מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שבאוניברסיטת תל אביב