הרפובליקה העממית של סין מדינה טוטליטרית. טייוואן, ששמה הרשמי הוא הרפובליקה הסינית, מדינה דמוקרטית. ארצות הברית של אמריקה לא מכירה מדינית בטייוואן מסיבות של אינטרסים פוליטיים בין-לאומיים, אבל תומכת מוסרית בטייוואן הדמוקרטית באופן שאינו משתמע לשתי פנים. לסין הטוטליטרית אין זכות להתערב בענייניה של ארצות הברית.
זו תמצית הרקע לביקורה של יושבת ראש בית הנבחרים האמריקני באי הדמוקרטי שסין חשה מאוימת ממנו. הקטע הרחב ביותר במכשול הימי שמפריד בין סין לטייוואן הוא כ-180 קילומטרים. אגדה מקומית מספרת שבימים בהירים במיוחד, עם ראות טובה, אפשר לראות את טייוואן מסין ולהפך.
כנראה זו אגדה, אבל זה נתיב מים חשוב וסין לוטשת אליו את עיניה. רוצה שליטה מלאה. הימים כתיקונם מתייחסים כולם לקו אמצע דמיוני במפרץ ששתי המדינות מקפידות שלא לחצות אותו. כל הפרה של ההסכמה הזו נחשבת פרובוקציה. ביממה האחרונה חצו מטוסי קרב סיניים כמה פעמים את הקו הלא מסומן הזה כדי להביע את מורת רוחם מהביקור. ארצות הברית שיגרה לאזור ארבע נושאות מטוסים. הסינים שיגרו ספינות משלהם. לפי שעה הם מקפידים להביע את מחאתם בפעולות מדודות וסמליות.
יושבת ראש הקונגרס ננסי פלוסי היא פוליטיקאית ותיקה. בת 82. עשרות שנים בפוליטיקה וכבר יותר מ-30 שנה לא מרפה מסין על היחס שהיא מגלה לזכויות אדם. במהלך הביקור הזה לא פספסה שום הזדמנות להביע את סלידתה מהמשטר בסין. בטייוואן ערכה ביקור ממלכתי לכל דבר. נאמה בפרלמנט, פגשה את הנשיאה טסאי אינג-וון, נועדה עם ארגוני זכויות אדם. גם התייחסה לדיכוי שמבצעת סין בהונג קונג. הנשיא ביידן ניסה להניא את פלוסי מלקיים את הביקור. זה לא רעיון טוב, אמר, אך דובריה הדגישו שזכותה המלאה לקיים אותו. היא התעקשה.
אין ספק שהיא צודקת! האם היא נהגה בחוכמה כשהתעקשה לקיים את הביקור דווקא עכשיו, זו כבר שאלה. האם יתפתח למשבר צבאי? אין לדעת אך לא סביר. סין עדיין מתמודדת עם פגעי מגיפת הקורונה. הנשיא שי נערך לאישור תקופת כהונה שלישית על ידי קונגרס העם. טייוואן היא לא אוקראינה, אבל הניסיון משם מראה שאין ערבויות במלחמה, ובטייוואן ארצות הברית לא תסתפק בעמידה מן הצד ומשלוח סיוע בלבד. כאן צפויה לחימה.
סין רואה בטייוואן טריטוריה שלה, כמו הונג קונג. גם הממשל בטייוואן פעם טען והוכר כשליט בסין כולה. את הרטוריקה הזו הטייוואנים זנחו אך לא ביטלו ואימצו בחום את הדמוקרטיה. סין מונעת משיקולים אסטרטגיים צבאיים בסכסוך הזה. היא גם שואפת לצדק היסטורי. אבל בעיקר היא חוששת שמיליארד ורבע סינים יקומו יום אחד ויגידו שגם הם רוצים דמוקרטיה. כמו שמיליוני הסינים בטייוואן הוכיחו שאפשר. גם בסינית.