יוקר המחיה שב להיות מטבע שגור בפינו. דיווחים בחדשות, מאמרי פרשנות, סיסמאות בחירות. 'יוקר המחיה', לפי מילון אוקספורד, זו כמות הכסף שלה אדם זקוק כדי לקנות מזון, דיור ודברים בסיסיים נוספים. סכום הכסף הזה נקבע משקלול של גורמים שונים – חלקם בשוק הפרטי, חלקם במדיניות הכלכלית. גם השוק הפרטי וגם המדיניות הכלכלית מתנהלים על פי אילוצים. המלחמה באוקראינה משפיעה על השוק הפרטי ועל המדיניות הכלכלית של מדינות רבות. משבר הקורונה השפיע ומשפיע על השוק הפרטי ועל המדיניות הכלכלית במדינות רבות. מכיוון שכך, משבר יוקר המחיה שאנחנו חווים עכשיו הוא לא בלעדי למדינת ישראל, אלא משבר כלל-עולמי.

מעניין שההסברים הכלכליים, המאמרים המלומדים ואפילו מתעמולת הבחירות אצלנו נעלמת, משום מה, ההתייחסות לסגרים הכלליים והכלכליים שכפו ממשלות נתניהו ועוד מדינות רבות בעולם, שבחרו במודל הסיני להתמודדות עם משבר הקורונה.

סגר (צילום: יוסי אלוני, פלאש/90 )
אי אפשר לסגור כלכלה ולצפות שלא יהיה מחיר כבד. סגר בירושלים|צילום: יוסי אלוני, פלאש/90
עגלת קניות בסופר, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מדיניות הסגרים חייבה הוצאת כספים - שהובילה לאינפלציה גבוהה, ארכיון|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לפני שנה, בעיצומו של גל הדלתא, כשבעלי טורים ויושבי אולפנים קראו בלהט לממשלה לשוב ולהטיל סגר על מדינת ישראל, כתב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בפייסבוק: "תג המחיר של שלושת הסגרים שהובילה הממשלה הקודמת היה 200 מיליארד שקלים. מדובר ב-200 אלף פעמים מיליון שקלים". לפי בודקי העובדות ב"המשרוקית" של גלובס, הסכום הזה מורכב מהעלות הכלכלית של הסגר עצמו, 50 מיליארד, ועוד תשלומי אבטלה, חל"ת, הלוואות בערבות מדינה, סיוע לעצמאים, מענק לכל אזרח, היערכות משרד הבריאות. יש גם "סעיפים נוספים" – זה, אגב, המרכיב הגדול מכולם, 91.7 מיליארד שקלים. מרכיב משרד הבריאות עמד על 22.4 מיליארד בלבד מתוך אותם 200 מיליארד.

זוכרים את מכונות ההנשמה שסוכני מוסד מיומנים ומתוחכמים נשלחו להביא מרחבי העולם? זוכרים את טונות ההידרוקסיכלורוקווין שהובאו מהודו ללא שום הצדקה רפואית? ומי יודע כמה שילמה מדינת ישראל לחברת פייזר בעבור האספקה השוטפת והבלתי מוגבלת של החיסונים?

משלוח התרופות של פייזר (צילום: Avshalom Sassoni, פלאש 90)
כמה שולם לפייזר? אף אחד לא יודע (משלוח חיסונים מפייזר, ארכיון)|צילום: Avshalom Sassoni, פלאש 90
ראש הממשלה נפתלי בנט במתחם חיסונים בחולון (צילום: רויטרס)
הבין את המחיר - והתעקש להימנע מסגר. רה"מ לשעבר נפתלי בנט|צילום: רויטרס

"אם נמשיך במדיניות הסגרים והמגבלות ההרסניות לכלכלה, אנחנו פשוט נתרושש כלכלית", כתב ראש הממשלה לשעבר בנט באותו הפוסט שבו הדף, בצדק רב, את הדרישות להטיל עוד סגר על אזרחי ישראל. הוא הוסיף: "כל משפחה בישראל נכנסה לחוב של 105 אלף שקלים בשל תג המחיר של שלושת הסגרים. כל אחד מאיתנו, וילדינו, יצטרכו להחזיר את החוב הזה דרך מסים ושירותים מופחתים לאורך עשרות שנים קדימה".

אז הינה – עכשיו אנחנו משלמים!

איך זה שאף אחד לא מצביע על הפיל שבחדר, על הסגר כסיבה העיקרית למשבר? אולי משום ש – פרט לבנט (!) – כל הפוליטיקאים והפרשנים יודעים ששתיקתם הביעה הסכמה עם המדיניות הכושלת. הם יודעים שגם הם אחראים למצב.