אחרי שבוע של שמועות, ידיעות חלקיות, זעם רבנים וציפייה דרוכה, הגיעה הודעת צה"ל על סיכום עבודת הצוות שהוקם לבחינת שילוב נשים בתפקידי לחימה נוספים. לצד פתיחת יחידות שוליות יחסית, שלא ברור מדוע מלכתחילה היו סגורות לנשים, הודיע צה"ל שיאפשר מיון ליחידה לסילוק פצצות של ההנדסה הקרבית, ליחידת החילוץ 669, ובשלב מאוחר יותר תיפתח מחלקת ניוד באחת מחטיבות החי"ר. הכול בתצורת פיילוט כשלב ראשון, ובכפוף לתנאי סף שהגדיר הצוות לכל יחידה.

כן, יש מקום לברך על המהלך, אך הוא רחוק מאוד מהאופי המהפכני שביקשו בצה"ל לשוות להחלטה. באופן לא מפתיע, הכותרות ביום שאחרי התמקדו בדרישות הסף לשירות ביחידות, שגם אם עומד מאחוריהן חישוב מתמטי מפורט, אי אפשר שלא לגחך למולן ולתהות היכן תמצא האחת ששוקלת 78 קילו וגם מסוגלת לבצע עשר עליות מתח ב-BMI תקין.

הדרישות הקשיחות מעלות תמיהה, וכמוהן מתסכלת גם העובדה שגברים, אם תהיתם, לא נדרשים לעמוד בהן, וההרגשה שלאורן, סיכויי הפיילוט להצליח כה קלושים, עד שיש סיכוי שפתיחתו תסב יותר נזק למי שחפץ בקידום נשים בצה"ל. אך תהיה זו טעות להתמקד במגבלות.

ראשית, משום שהחישובים שהביאו אליהן אינם גלויים בשלב זה, וכך היכולת להתעמת איתן מוגבלת, אך בעיקר משום שלא שם מונחת הבעיה האמיתית בהמלצות. הצוות אמור היה לעבור על כלל היחידות הסגורות בצה"ל, ולהודיע אילו יחידות אין ברירה אלא להותיר סגורות כי הדבר מתחייב מפאת "אופיו ומהותו של התפקיד". הטענה בצבא היא שכך היה. משכך, כאשר הצבא מודיע שהוא פותח שלוש יחידות נוספות, משמעות הדבר היא שהוא הגיע למסקנה שבשאר היחידות אין שום אפשרות לשלב נשים.

יחידה 669 (צילום: דובר צה
669 כן, יחידות אחרות לא? (ארכיון)|צילום: דובר צה"ל

האמת היא שגם חברי הצוות יגידו שלא כך הדבר. שאם יש היתכנות לשלב נשים ביהל"ם, יש גם היתכנות לשלב אותן ביחידות מיוחדות אחרות. ארבעה מפקדי סיירת מטכ"ל שאומרים בקול שניתן לשלב נשים ביחידה, לא לוקים בניתוק מהמציאות. הסיבה שלא פתחו את כלל היחידות כנדרש היא שרצו לבחון קודם הצלחה בפיילוטים האמורים, ואחר כך לשקול לפתוח יחידות נוספות באותו פורמט. אפשר אולי להתחבר לרציונל העסקי הזה, אבל השורה התחתונה היא שבצה"ל נותרו יחידות סגורות לנשים, אף שהדבר אינו מתחייב מפאת אופיין ומהותן.

משמעות החלטות הצוות היא שיאיר ואיילה יכולים להגיע יחד ליום סיירות. לאיילה יהיו מדדים טובים מיאיר בכל תחום. אך בזמן שיאיר יוכל להתמיין לכל הסיירות, איילה תוכל להתמיין לשתיים בלבד. למה? כי רוב הנשים לא יכולות. איך זה קשור למה שאיילה יכולה? לצוות התשובה. שלושה "צווים" הנחו את עבודת הצוות על פי ההודעה - אחריות צה"ל לעמידה במשימותיו המבצעיות, שמירה על בריאות ובטיחות המשרתים ומיצוי מיטבי של ההון האנושי.

הרמטכ
עשה צעד - אבל לא עשה את הדרך הדרושה, הרמטכ"ל כוכבי|צילום: Sraya Diamant, פלאש/90

אכן, שלושה יסודות ראויים, עליהם חותמת גם כל עותרת. אלא שלא הגענו עד הלום בגלל צורך מבצעי וגם לא מתוך רצון לייעול השמת כוח אדם. דבר אחד הוביל את הרמטכ"ל להקמת הצוות, והוא הצורך להשיב לבג"ץ מדוע מוצדקת הפגיעה בזכות היסודית לשוויון של העותרות. לכן, השאלה היחידה שצריכה להעסיק אותנו ביום שאחרי היא האם ההחלטה מקיימת את לשון החוק והאם היא משקפת עמדה נורמטיבית ראויה. מה שיהיה על בית המשפט העליון לקבוע הוא אם הצבא סיפק נימוק משכנע לשאלה למה לא לאפשר לאיילה ושכמותיה להתמיין ליחידה בה היא רוצה לשרת. מי שמכיר את הפרטים והשיקולים לעומק, יודע שהתשובה לשאלה הזו היא "לא".

צריך לומר, יש בצעד פוטנציאל רב, וייתכן שיהווה את הרגל הידועה מהמשל, שפתחה את הדלת. אך לצד הערכת עבודת הצוות וברכה על החלטות הרמטכ"ל, אפשר היה להביא את המסע הזה לסופו ולפתוח את כלל היחידות לפי קריטריון מקצועי, וטוב יעשה בית המשפט אם יורה לצבא על כך.

>>> ד"ר עידית שפרן גיטלמן היא ראש התכנית ליחסי צבא חברה במכון הישראלי לדמוקרטיה