כמעט חודשיים נמשכת המלחמה במזרח אירופה, וכמעט מדי יום אנו נחשפים לניסיונות החוזרים להקביל בין אוקראינה לישראל. בתקשורת הישראלית זה מובלט בעיקר כאשר הדבר מגיע מצד הנשיא זלנסקי, אך גם סביבתו הקרובה ונציגי ממשלה נוספים מרבים להשתמש בהשוואות לישראל: פעם, כשרוצים להדגיש כי מדינה קטנה יכולה לנצח אויב גדול יותר, ופעם כדוגמה למדינה משגשגת שנמצאת במלחמה מתמדת מול שכניה.
סיקור N12:
- זלנסקי: "אנחנו כמו ישראל – חייבים להגן על עצמנו"
- שר הביטחון גנץ אישר: קסדות ואפודי מגן יועברו לאוקראינה
- התבטאויות ביידן מרחיקות את סיום המלחמה באוקראינה
הישראלים נוטים לייחס להקבלות כאלו מצד האוקראינים שכבות רבות של תחכום אסטרטגי וחישובים גיאו-פוליטיים, אך לעתים קרובות לא עומד מאחורי זה תכנון אחיד כלשהו או עמדה אוקראינית רשמית. להבדיל מהרוסים, שאצלם יש מספר מצומצם של דוברים רשמיים שמשתמשים באותן המילים ושומרים על קו אחיד בסיקור המלחמה, אצל האוקראינים זה אחרת. אצלם, לצד העמדה הרשמית, ישנם מאות דוברים המייצגים רשויות מקומיות, ארגונים אזרחיים, חברות עסקיות, ערוצי תקשורת, עיתונאים, משפיענים ופוליטיקאים. לצד חזית אחידה מול רוסיה, הדוברים האוקראינים חופשיים לחלוטין לבחור בעמדה ייחודית, אף אחד לא מכתיב להם מה אסור ומה מותר להגיד.
כך קורה שמצד אחד זלנסקי יכול לשבח את מאמצי התיווך הישראליים, ובמקביל ראש עיריית דנייפר מבקר את הניטרליות הישראלית כ"פחדנות בפני רוסיה".
האיזכור של ישראל באוקראינה מופיעה בכמה הקשרים:
- ישראל נתפסת כמדינה הכי מאוימת בעולם, וככזאת אוקראינים רבים רואים בה דוגמה לעקשנות, תעוזה ואמונה בצדקת הדרך. לדעתם, אם ישראל הקטנה יכולה לעמוד באיומים כה רבים, אז מוטב לקחת ממנה דוגמה.
- עצם העובדה כי בראש אוקראינה עומדים לא מעט אנשים עם שורשים יהודיים, ובראשם הנשיא זלנסקי, היא ההוכחה הטובה ביותר שלטענה הרוסית על לאומנות קיצונית ו"נאצים בשלטון" אין אחיזה במציאות.
- במלחמת הנרטיבים, גם הרוסים וגם האוקראינים מציגים את עצמם כנלחמים ב"נאצים". מבחינת האוקראינים, ישראל היא הגורם המוסרי האולטימטיבי שיכול להכריע מי הם הטובים והרעים.
- איזכורה של ישראל נובע, ללא ספק, גם באמונה סטריאוטיפית ונפוצה באוקראינה כי יהודים משפיעים בעולם הרבה מעבר למספרם היחסי ושישראל יכולה לעשות הרבה מעבר לעמדתה הניטרלית.
- בגלל הקרבה של ישראל לארצות הברית והשפעת הקהילה היהודית על מקבלי ההחלטות בממשל האמריקני, הפנייה התכופה לישראל והניסיון להניע אותה לתפוס צד נחשבת לדרך הקצרה להשפיע על המהלכים של הנשיא ביידן.
- זלנסקי אמר כמה פעמים כי אוקראינה "צעירה בהרבה מישראל", והוא מצפה מאיתנו "להבין כמה זה קשה לבנות מדינה בסביבה עוינת".
בכל מקרה, אין הצדקה לחשוב כי האוקראינים אובססיביים על מקומה של ישראל במלחמה. המאמץ התקשורתי מופנה גם למדינות אחרות שטרם הצטרפו לסנקציות של המערב על רוסיה, כמו טורקיה או סין. יתרה מזאת, גם במקרה של צרפת, גרמניה או ארצות הברית, האוקראינים משתמשים בטיעונים היסטוריים שלא תמיד נעימים לאוזן האירופית או אמריקנית.
מבחינת זלנסקי ויועציו, המלחמה מתנהלת לא רק בשדה הקרב, אלא גם בזירה התקשורתית. לכן, גם הניצחון חייב להיות מושג בכל הזירות.
>>> מיכאל פליוורט הוא מומחה למזרח אירופה, פרשן פוליטי, לשעבר דיפלומט ישראלי במוסקווה