האומיקרון כבר כאן, ולפי כל העדויות הוא עלול להתפשט במהרה גם במערכת החינוך. זה הזמן לנסות למזער את נזקיו ולהיערך לתרחיש הייחוס החמור ביותר שעלול להתממש - תוך תקווה שיהיה זה רק תרגיל ושנופתע כולנו לחיוב. מערכת החינוך חייבת להיערך מבעוד מועד לאפשרות הסבירה מאוד שכבר בשבועות הקרובים רמת התחלואה תחייב חזרה ללמידה היברידית - קרי, שילוב של למידה בבית הספר ולמידה בצורות אחרות.
סיקור N12:
המאבק כרגע הוא בין שני וקטורים מרכזיים - התפשטות האומיקרון בישראל אל מול התפשטות מבצע החיסונים. מבלי שכולנו נחליף דיסקט ונחזיר את ישראל להיות מדינה מחוסנת, החיים של כולנו, שחזרו להיות די נורמליים לאחרונה, יתהפכו שוב ובקרוב. בעוד ישנם מבוגרים רבים בישראל שאינם מחוסנים כלל או שמחוסנים בשתי מנות בלבד, אצל הילדים המצב בעייתי עוד יותר.
בעוד המאמצים להאיץ את מבצע החיסונים, בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, נמשכים - הם בשלב זה אינם מדביקים את קצב התפשטות האומיקרון. לכן, על מערכת החינוך להיערך לתרחיש הייחוס החמור ביותר, שנקווה שכולנו לא נגיע אליו. עוד ועוד מדינות ברחבי העולם כבר הטילו מגבלות, חלקן צועדות בנתיב בטוח לסגר. הקורונה מלווה אותנו כבר שנתיים, גל אחרי גל, אין סיבה שנופתע - פאניקה היא לא תוכנית פעולה, היערכות מראש בהחלט נדרשת.
ראשית כל, ממשלת ישראל צריכה להיערך כבר עכשיו להפעלה זריזה ומחודשת של תוכנית הרמזור, בדגש על מערכת החינוך. המדיניות צריכה להיות דיפרנציאלית - באזורים נקיים יחסית מתחלואה, בתי הספר ימשיכו לפעול כרגיל, באזורים בהם התחלואה גבוהה יש להיערך מראש למתן פתרונות אחרים כמו לימודים מחוץ לכיתות, בשטח פתוח, בו הסיכוי להדבקה נמוך משמעותית. יש להגדיר כבר מעכשיו את ממדי התחלואה שיקבעו איזה בתי ספר פתוחים כרגיל ואיזה לא. בכל מקרה, פתרון של למידה מרחוק בזום חייב להיות הפתרון האחרון - גם במצב של גל חמישי חמור, ישנה חשיבות רבה בשמירת שגרה מסוימת בחייהם של הילדים, בהמשך המפגש שלהם עם חברים, תחת ההנחיות והמגבלות. יש לזכור ולהזכיר לעצמנו שבמיוחד בקרב ילדים, הנזקים הנפשיים של הקורונה חמורים בהרבה מאלו הפיזיים.
עם זאת, ההיערכות אינה מתחילה ומסתיימת ברמת המדינה. ראשי רשויות מקומיות ומנהלי בתי הספר צריכים לקחת את המושכות לידיהם, והמדינה צריכה לאפשר להם זאת. תפקידם של המנהלים ומורים כאן קריטי - עליהם לא רק לדאוג להשלמת החומר הלימודי בתקופה שעלולה להיות מאתגרת מבחינה פדגוגית, אלא חשוב בהרבה מכך צריך להיות שם נפשית בשביל הילדים שיחוו טלטלה מחודשת.
במסגרת זו, יש לתגבר ככל האפשר שעות חברה וייעוץ אישי לילדים, גם על חשבון לימודי מתמטיקה ואנגלית. ההבנה צריכה להיות שגל תחלואה חדש פוגש את חלק מהילדים במצב משפחתי בעייתי ולחוץ. בחלק מהבתים הלחצים כוללים גם בעיות כלכליות קשות, וכל זה משפיע עליהם מאוד. על המדינה לשחרר את המושכות לאותם רשויות בעלות אמצעים, שיכולות לספק את התמיכה הדרושה לילדים ולסייע לרשויות שמתקשות יותר לספק שירותים אלו.
אחרי כל זה צריך לשוב ולהדגיש – בסופו של דבר, האמצעי היחיד שהוכח לאורך כל המגפה הזאת שבכוחו לאפשר לנו חיים יחסית נורמליים לצד המגפה – זה החיסונים. ממשלת ישראל החליטה ובצדק על מדיניות של חיים לצד הקורונה ולא על מדיניות של חיים תחת אימה מתמשכת מפניה. המשק הישראלי פתוח כמעט כולו, מסגרות החינוך עדיין פתוחות, התובנה היא שהאירוע הזה ימשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות והידיעה היא שיש בידינו את האמצעי לחיות חיים שגרתיים יחסית ובריאים. מבצע חיסונים לאומי רחב היקף הוא הדרך היחידה לשמור על שגרת החיים של כולנו לאורך זמן ועל בריאות הציבור.
כדי לבלום את התפשטות האומיקרון יש למפות את האזורים בהם אחוז המתחסנים נמוך ולהגיע אליהם בדרכים נוספות: לפנות ישירות לקבוצות האוכלוסייה בצורה ישירה וממוקדת; להנגיש את מנות החיסון עד לפתח ביתם; ליצור מערך רשותי – רמזור לחיסונים, ולהגדיל את מספר התחנות לבדיקה ולחיסון.
המידע היום נגיש לכל בית בישראל. תקראו את המחקרים, תתייעצו עם רופא המשפחה, תעמתו פייק-ניוז אל מול עובדות – אין לי ספק שבאופן זה תקבלו את ההחלטה המושכלת ביותר, ההחלטה היחידה שתבטיח חיים נורמליים לכם, לילדים שלכם ולכולנו. בסוף לא מדובר בחיסון או באי-חיסון, מדובר בחיסון או במחלה שעתידה להביא בחלק מהפעמים לתחלואה קשה ומסוכנת.
>>> מיכל כהן, לשעבר חברה ב"מגן ישראל", מנכ״לית קרן רש"י ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר