"אנחנו מאוד מאוד מחוברים מול האינטרפול ועם מדינות נוספות בעולם. אם נקבל החלטה ונראה שהוא לא מתכוון להגיע, אני מניח שנדאג להביא אותו" – את הדברים האלו אמר לא אחר מאשר מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי, בריאיון שהעניק למהדורה המרכזית של חדשות 12 לפני כשלושה שבועות. נראה שחמישה חודשים שחלפו מפרסום התחקירים הראשונים אודות מעשיו, לכאורה, של שי אביטל, ויותר מחודשיים מאז שהודיעה המשטרה שהוא דרוש לחקירה – אינם בבחינת פרק זמן שמספיק למפכ"ל המשטרה בכדי להגיע למסקנה שיש לפעול לאלתר בכדי להביא אותו ארצה בכדי להתמודד עם החשדות החמורים.

לא פחות מ-30 נשים אזרו אומץ והעידו אודות המעשים החמורים שביצע בהן, לכאורה, "סוכן העל". נשים אלו משלמות מאז מחירים אישיים כבדים, שכוללים השמצות ברשתות החברתיות, פתיחת עמודי פייסבוק שכל מטרתם הפצת פייק ניוז אודותיהן ותמיכה בעבריין לכאורה. מניסיון העבר, חלקן אף חווה או יחווה פוסט-טראומה קשה בעקבות האירועים והעיסוק המחודש בהם. כל זה אינו חדש או זר לנשים שמעזות להתלונן – הפיכת הקורבן למושא נאצות והכפשות היא עניין חמור ביותר, אך לצערנו לא דבר חדש. מה שמדהים בכל האירוע הזה עוד יותר הוא התנהלותה של מי שאמורה לעודד נשים לחשוף את סיפוריהן, מי שאמורה להגן עליהן ממעשים שכאלו ולפעול להעמדה לדין של מי שנחשד בהם – משטרת ישראל.

לא קל לי לקבוע את זה, אך צריך להפסיק לכבס מילים ולתאר את המציאות כפי שהיא – משטרת ישראל שמה פס על המתלוננות. אין זו הפעם הראשונה שמתגלים כשלים חמורים בטיפול המשטרה בנפגעות עבירות דומות. רבות נכתב על חוסר הרגישות שמתגלה לא פעם, על מסכת ההשפלות בחדרי החקירות, על הפיכת הקורבנות לנאשמות. עם זאת, מקרה כל כך בוטה לא זכור בשנים האחרונות. עשרות רבות של עדויות, נשים שמתלוננות, חשוד שהמשטרה בעצמה הכריזה שדרוש לחקירה, מפכ"ל שמתפאר שהבאתו ארצה היא רק עניין של החלטה שלו – ומה התוצאה של כל האירוע הזה? אותו שי אביטל נופש לו בחו"ל. משטרת ישראל, כך על פי חלק מהדיווחים, מנהלת משא ומתן איתו או עם באי כוחו. ימים עוברים, שבועות וחודשים חולפים והמתלוננות מבינות שהן לבדן במערכה.

מפכ
אדוני המפכ"ל, מה עם החלטה בנושא שי אביטל?|צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

לאחר שלא הצלחנו, בנעמת, לקבל את התייחסות המשטרה להתנהלות ההזויה והמחדלית הזאת – פניתי לפני כמה שבועות באופן אישי למפכ"ל המשטרה. דרשתי תשובות. התגובה? ובכן, אין שום תגובה. אין קול ואין עונה. עד לרגע זה אנו ממתינות לפחות לתגובה כתובה כלשהי.

ההתעלמות היא לא ממני אלא מאותן עשרות נשים אמיצות שמשטרת ישראל מעבירה להן מסר של "שבו בשקט ותשתקו", כי אם תצאו החוצה ותתלוננו – לא רק שתשלמו מחירים בלתי נסבלים אלא שגם לא בטוח שהצדק יעשה. יש כאן כתב אישום חמור של אזרחי ישראל נגד משטרת ישראל – כתב אישום ציבורי וערכי. משטרת ישראל פועלת בסופו של דבר גם מכוח האמון הציבורי בה – היום היחס הזה הוא כלפי מתלוננות על עבירות מין, מחר כלפי נשים שמתלוננות על אלימות במשפחה ומחרתיים בנושאים אחרים שנוגעים לכולנו, גברים ונשים כאחד. זהו עוול נוראי שהיום הוא נחלתן של עשרות נשים ומחר עלול להיות נחלתם של כל אחת ואחד מכם שיזדקק למשטרת ישראל שבתגובה תשים עליו פס. המשטרה אמורה להגן עלינו, האזרחיות והאזרחים. מצופה ממנה לאכוף את החוק באופן שוויוני ולא להירתע מעורכי דין מפולפלים של לקוחות עשירים. ניהול משא ומתן עם עבריין, לכאורה, על תנאי הסגרתו לישראל? השתגענו? מישהו שאל את אותן נשים לפני שלכאורה הותקפו מינית?

שי אביטל
המשטרה מאפשרת לו לנפוש בשלווה בחו"ל, שי אביטל

לאור המחדל העצום של המשטרה בנושא, כולי תקווה שפרקליט המדינה, עמית איסמן, ייקח את המושכות לידיו, ינער את המשטרה והעומד בראשה – ויבהיר ש"עד כאן". מדינת ישראל, על גופי האכיפה ושומרי הסף שלה, צריכה להחליט מהו המסר שהיא מעבירה לנפגעי עבירה בכלל ולנפגעות תקיפה מינית בפרט – האם המסר הוא שבו בבית ותשתקו או האם המסר הוא – תספרו את סיפורכן ואנו נעשה את חלקנו בחוזה הזה שבין המדינה לאזרחיה. עבור אותן 30 נשים כל יום שעובר הוא סיוט, שרק הולך ומתעצם מהידיעה שהמדינה הפקירה אותן לגורלן. אף אחד לא יוכל למחוק את ההתנהלות השערורייתית הזאת של המשטרה, אך עדיין לא מאוחר מדי לתקן מפה והלאה, לדאוג להבאתו של שי אביטל ארצה באופן מידי, להעביר מסר נכון לציבור בישראל, לתחקר את הכשלים ולנהוג באופן שונה בתכלית בפעם הבאה. לצערי, מניסיון העבר, הפעם הזאת תגיע.

>>> הכותבת היא יו"ר נעמת