כמו בסרט טבע פרוע ומדמם עמדו מעל דוכן הכנסת האריה הוותיק והפצוע, בנימין נתניהו, מול גור האריות נפתלי בנט המתקשה לייצב את רגליו הפוליטיות. שניהם הגיעו לסיבוב נוסף במאבק השליטה האישי והאכזרי על הטריטוריה המבוקשת העונה לשם: ישראל.
סיקור N12:
בדיוק כפי שתיאר השיר הנבואי והאפל "זה הקיץ האחרון שלי איתכם", שהושק בדיוק לפני 30 שנה על ידי להקה חד-פעמית בשם "שפיות זמנית", יודעים שניהם שכל האמצעים יהיו כשרים בסיבוב הנוכחי, שאולי מבשר את סופו הפוליטי של אחד מהם, ולשניהם אין מה להפסיד.
האריה הוותיק נתניהו, מוכה ומותש, איבד בהדרגה את מעמד הקוסם שהצליח לשווק לתומכיו במשך שנים. הבטחותיו לקסם בלתי נשכח מזכירות קוסם אחר, סרג'יו קונסטנצה מגבעת חלפון המלהטט ללא תכלית במטפחת צבעונית.
מן העבר השני, גור האריות בנט שעדיין ממאן להאמין שכתר מנהיגות הונח על ראשו, מדדה את כהונתו במאמץ לא מוצלח לדלג מעל מהמורות אינספור העומדות בדרכו, ויוזם תרגילי מנהיגות משונים דווקא נגד שותפיו הורוביץ, שאשא ביטון וגנץ.
לצד הכשלים, מצליחים שניהם לתעתע בציבור ובעצמם: דווקא גור האריות שואג את דרכו לתמונת ניצחון מבוקשת על גל הקורונה הנוכחי, אך לרוע מזלו נשאר תקוע במספר המנדטים ואינו מייצר תחושה שיש מנהיג בישראל. מן העבר השני, האריה הוותיק המנבא קטסטרופות שאינן מתרחשות, צובר עוד ועוד מנדטים ומעמדו המנהיגותי מתעצם ככל שתחזיותיו מתבדות.
מהצד מביטה מדינה שלמה העוקבת במתח רב, מדי ערב, בכותרות המבשרות על מתח בקואליציה או מתח באופוזיציה. הצופים מבינים שהשפיות אכן זמנית, וסיכוי רב שלפחות עבור אחד מהם, אולי אפילו לשניהם, יהיה זה הקיץ הפוליטי האחרון איתנו.
מבין השניים, דווקא נתניהו נמצא בסיכון גבוה יותר. המשפט הולך וסוגר עליו, הדיונים בתיק 1000 ייפתחו בקרוב ויכללו עדויות קשות על חיי הקיסרות הרומיים שהנחיל לעצמו ולמשפחתו, תסכולם של חבריו למפלגה על אובדן ההשפעה, יחד עם ניסיונם של ניר ברקת ואחרים להחליש את מעמדו הציבורי והמפלגתי, מקצרים את הזמן העומד לרשותו ומותירים בידיו קלף אחד אחרון ומרכזי: "ארבע יהלום".
הקו האדום של הלגיטימיות
דווקא "ארבע יהלום", הקלף העבש והסתמי בסדרת הקלפים המוכרות לנו, הופך במקרה של נתניהו ובנט לקלף ההכרעה. דווקא הקלף המפסיד בכל משחק מוכר - למלך, למלכה או לנסיך, הופך במשחק הפוליטי לאס שבכוחו להכריע את גורלה הפוליטי של מדינת ישראל.
מגינת ליבם של רבים, שיטת המשטר בישראל מאפשרת להשביע ראש ממשלה ממפלגה קטנה עם שישה מנדטים, כפי שהיא מאפשרת לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום חמורים בגין שחיתות קיצונית. עם זאת, אותה שיטת משטר בדיוק תאפשר לצאת למחאה המונית כאשר יבשרו הסקרים על ירידה של בנט לאזור 4 מנדטים ויחצה קו הלגיטימיות בעיני הצד הימני של המפה הפוליטית, שיראה בכהונתו מעשה בלתי סביר פוליטית.
כך בדיוק קרה לנתניהו. הוא סירב להבין לבד את חוסר הסבירות שבכהונה תחת כתבי אישום פליליים, וכך בדיוק עלול לקרות לנפתלי בנט אם סקרי דעת הקהל של מנו גבע וקמיל פוקס יובילו אותו ואת מפלגתו לרף ארבעת המנדטים, או פחות מכך.
כאשר יבשרו שני אלו על צלילה במעמדו הציבורי של בנט אל סף אחוז החסימה, תתחיל מערכה ציבורית קשה ורועשת השוללת את זכותו של בנט לקבל החלטות, להוביל מדיניות חוץ או לשלוח חיילים אל הקרב. המאבק הציבורי צפוי לקרוע שוב את החברה הישראלית, ועלול להוביל להתפרקות הממשלה ולכינון ממשלה חדשה או בחירות.
מבחן הוכחת המנהיגות
נתניהו יכה בבנט ושותפיו בשבועות הקרובים בניסיון להוריד אותו לרף ארבעת המנדטים, ולהניח את קלף "ארבע יהלום" על השולחן הפוליטי, זאת בניסיון להניע רבבות תומכי ימין לרחובות בטענה לחוסר לגיטימיות שלטונית, בדיוק כפי שעשו הדגלים השחורים לנתניהו אך לפני כמה חודשים.
הזמן העומד לרשותו קצר, חודשים ספורים בלבד, אחרת יידרש בעצמו לצאת לפסק זמן פוליטי ולאפשר לליכוד ולימין להתארגן מחדש.
בנט מצידו נכנס למבחן הגדול בחייו: מבחן הוכחת המנהיגות, שבו יצטרך לטפס במהירות למספר דו-ספרתי של מנדטים, להציל את ממשלתו ולצאת מאזור הסכנה. אחרת, בנט יצטרך לזמזם לעצמו בתסכול את שיר המחאה הבלתי נשכח של רפי פרסקי: "כמה פעמים ספרתי עד עשר, ושום דבר לא קרה.."