החלטת ה-FDA להעניק היתר חירום לחיסון ילדים בני 5-11, תוביל לאישור גם על ידי משרד הבריאות של מדינת ישראל. בניגוד להתנהלות עד כה, לפיה "ההמלצה" לחיסון ילדים בגילי 12-15 הפכה, בחסות התו הירוק, להיות למעשה חיוב (למי שהמילה "כפייה" מפריעה). במקרה הזה מצופה מהמדינה לנהוג במשנה זהירות לילדים, תוך מתן הכבוד הראוי לזכות ההורים על הדבר היקר להם מכל.
בחירת ההורים לגבי חיסון ילדים חייבת להיות מודעת וחופשית מלחצים שמייצר קמפיין ההפחדה ומתווה התו הירוק, שכל תכליתו - גם אליבא דבכירי משרד הבריאות והממשלה - עידוד חיסונים. ההחלטה של ההורים צריכה להיות מבוססת על מידע ענייני, מהימן, עדכני ושקוף, שכולל הבנת הנתונים על בסיסם התקבל היתר החירום לשימוש בחיסון ילדים. המידע הזה צריך להיות נגיש וזמין לכל מגוון הקבוצות במדינת ישראל.
היתר ה-FDA מבוסס על נתונים מהמחקר של חברת פייזר, שעקב כחודשיים אחרי כ-1,500 ילדים מחוסנים וכ-700 ילדים בקבוצת ביקורת שקיבלו פלסבו. חשוב שההורים יבינו שיעילות החיסון שנבדקה הייתה לגבי מניעת סימני מחלה. כצפוי, מהעובדה שתחלואה קשה אינה שכיחה כלל בילדים בריאים, לא נמצאו חולים קשה באף אחת מקבוצות המחקר. אם מתעמקים בממצאים, מגלים שנצפו בעצם יותר מקרים של סימפטומים בתגובה לחיסון מאפשר בקבוצת הלא-מחוסנים.
היום אנחנו יודעים שהחיסון פחות יעיל במניעת הדבקה. גם מחוסנים יכולים להידבק ולהדביק מבלי שכלל יהיו מודעים לכך. לכן, וגם זאת צריכים הורים לדעת, חיסון קורונה בילדים לא בהכרח ימנע תופעות לוואי חמורות (אך נדירות) כמו PIMS או תסמינים של לונג-קוביד. שתי התופעות הללו יכולות להופיע בילדים שנדבקו בנגיף, אך לא הראו סימני מחלה. אם גם מחוסנים יכולים להידבק מבלי להראות סימני מחלה, מן הסתם התופעות הנדירות הללו יוכלו להופיע גם אצלם.
מה שבעיני חשוב הרבה יותר מיעילות החיסון במניעת סימני מחלה כלשהם, היא הבטיחות שלו. בהקשר זה ראוי לציין סקר שנערך לאחרונה בקרב הורים בבריטניה אשר גילה שלעניין חיסון קורונה בילדים, בטיחות החיסון נראתה לגבי רובם עולה בחשיבותה על היעילות שלו. חשוב שההורים יבינו ויהיו מודעים לכך שתופעות לוואי, שהשכיחות שלהן קטנה מ-1 ל-1,500 (מספר הילדים שהשתתפו בניסוי) לא ניתן היה לגלות בנתונים שהציגה חברת פייזר בפני ה-FDA. השכיחות המוערכת של PIMS היא 1 ל-3,000-5,000. אולי קיימת תופעת לוואי משמעותית לחיסון בשכיחות הזאת? את זאת נדע רק אחרי שיחוסנו עשרות אלפי ילדים. תופעת הלוואי של מיוקרדיטיס בצעירים, למשל, לא נצפתה במחקר שהציגה חברת פייזר לצורך קבלת האישור המקורי של ה-FDA לפני כמעט שנה.
במילים אחרות, וכפי שצוטט אחד המומחים שהופיעו בפני ה-FDA (תרגום ר.כ.): ״לעולם לא נדע אודות בטיחות החיסון עד שלא נתחיל לתת אותו". אז האם יש סיבה להרחיב כעת את מחקר פייזר בחיסון ילדי ישראל הבריאים על מנת לגלות את בטיחותו? אולי כן, אבל ההורים צריכים להבין זאת. בכל מחקר רפואי מהסוג הזה, שצריך אגב לקבל אישור וועדת הלסינקי, המטופל (או האפוטרופוס שלו), מתבקש לחתום על טופס ארוך ומפורט של הסכמה מדעת. מכיוון שאין כל מצב חירום שהוא בתחלואת ילדים מקורונה, אין סיבה שלא תתקבל הסכמת הורה על חיסון ילדיו בהתבסס על מידע מפורט בנוסח טופס הסכמה מדעת.
האמת הפשוטה שיש לספר להורים היא שעדיין אין אפשרות לומר בביטחון (ועוד של 100% כפי שהתבטא בחוסר אחריות מקצועית אחד הקולגות) שהחיסון בטוח, ובוודאי בטווח הארוך. נכון, גם השפעות מחלת הקורונה בטווח הארוך לא ידועות עדיין וגם את זה אין להעלים מידיעת ההורים. בכל מקרה, התפיסה לפיה חיסון ילדים יגן על המבוגרים לא מחוברת למציאות - הסבא והסבתא מוגנים היטב באמצעות שלושה חיסוני קורונה שקיבלו, ואם עדיין לא התחסנו עליהם לעשות כן לאלתר כי גם נכדים מחוסנים עלולים להדביק אותם ולגרום להם למחלה קשה ומסוכנת.
לא תחת לחץ
עם כל זאת, יש ילדים שמומלץ לחסנם ועל הוריהם לדעת זאת. לדוגמה, ילדים בקבוצות סיכון למחלת קורונה קשה עקב מחלות רקע משמעותיות. רשימת המחלות הללו מוכרת לכל רופא.ת ילדים או רופא.ת משפחה והם הכתובת הנכונה להורים להתייעץ ולהחליט בהתאם. יש ילדים בריאים שכדאי לשקול לחסנם, בהתייעצות עם הרופא.ה, כי הם נמצאים, למשל, במגע הדוק עם בן משפחה שאינו יכול להתחסן מסיבה רפואית. יהיו כמובן הורים שאחרי ההסברים שיקבלו יחליטו לחסן את ילדיהם.
קריטי שאף אחד מאלה לא יקבל את ההחלטה על חיסון הילדים מתוך לחץ של שיקולי 'תו ירוק'. חשוב שההחלטה לא תהיה מבוססת על האפשרות לאכול במסעדה, לבלות במוזיאון או בלונה פארק עם הילדים ולא על האפשרות של הילד.ה להשתתף בפעילות תנועת הנוער, טיול הכיתה או כל פעילות חברתית אחרת. בדיקות קורונה לאסימפטומטים (חינם ובוודאי במימון ההורים) כתנאי תו ירוק ללא מחוסנים, אינם הפתרון. אלו מהווים חיוב (=כפיה) לכל דבר ועניין. במצב של חיסון בעל יעילות ירודה במניעת הדבקה, ילדים ללא סימפטומים יכולים להידבק ולהדביק בין אם הם מחוסנים או לא.
לתו הירוק אין ערך אפידמיולוגי, אבל בפועל הוא יוצר מציאות של הדרה, חרם ונידוי חברתי שממילא מהווים בעיה רצינית בקרב ילדים, אשר התעצמה בתקופת המגפה.
ההחלטה על כך שהדיון המקצועי הצפוי לגבי חיסון ילדים בישראל יהיה גלוי ושקוף וייתן ביטוי למגוון דעות וגישות בנושא הרגיש הזה לכולנו, מבורכת. עם זאת ראוי שמקבלי ההחלטות אכן יגיעו אליו בראש פתוח ונפש חפצה לקבל הפעם החלטות שאינן "יותר מאותו הדבר" ולא רק על מנת לייצר מראית עין.
אין מצב חירום בתחלואת ילדים וחיסון שניתן בתהליך בדיקה מזורז המתאים למצב חירום, כאשר ה-FDA עצמו דורש המשך המחקר למשך 5 שנים נוספות על מנת לברר בטיחותו. החיסון חייב להישמר לילדים בסיכון למחלת קורונה קשה או לכאלה שהוריהם קיבלו הסבר ומוכנים לחתום על הסכמה מדעת מפורטת ומהימנה.