וריאנט B.1.1.529 זוהה לראשונה בדגימה שנאספה ב-9 בנובמבר, ודווח לראשונה ב-24 בנובמבר. בימים האחרונים ההדבקות בדרום אפריקה עלו בצורה תלולה, במקביל לזיהוי של אותו וריאנט. ארגון הבריאות העולמי הגדיר אותו בשם "אומיקרון", מהאלף-בית היווני.
לאומיקרון מספר רב של מוטציות. עדויות ראשונות מצביעות על סיכון להידבקות חוזרת בנגיף. נראה שמספר המקרים גדל כמעט בכל המחוזות בדרום אפריקה, לכן הוא הוגדר כ"וריאנט מעורר דאגה" על ידי ארגון הבריאות העולמי. אין עדיין מידע מספק, ברמה הנדרשת, להבנת האפידמיולוגיה של הנגיף, חומרת המחלה, השפעתם של אמצעי בריאות הציבור ויעילות החיסון נגדו. המחקר בנושאים הללו נמצא בעיצומו. על בסיס הניסיון המדעי המצטבר ניתן לומר כי קיימת סבירות גבוהה לכך שהחיסון יהיה יעיל, לפחות באופן חלקי, בוודאי מפני מחלה קשה ותמותה.
מדינת ישראל נמצאת ברמת מוכנות גבוהה להתמודדות עם חדירה של וריאנט "אומיקרון". לישראל יש יכולת ניטור וזיהוי ברמה גבוהה, ולא בכדי אנו בין הראשונים בעולם לאבחן את הווריאנט בישראל.
האם יש מקום להגבלות כניסה ויציאה מישראל?
להגבלות נסיעה כאסטרטגיית שליטה במחלות יש היסטוריה ארוכה והן אטרקטיביות לקובעי מדיניות כאמצעי להרגעת החרדה הציבורית. עם זאת, הן אינן מהוות גישה יעילה לבלימת התפשטות מגפות. לאורך כל תקופת הפנדמיה, ארגון הבריאות העולמי נמנע במפורש משימוש בכל הגבלות סחר או נסיעות כדי לשלוט בהתפרצות נגיף הקורונה. עמדה זו קיבלה חיזוקים ממחקרים שנערכו בנוגע להתפשטות נגיף הקורונה: בעוד שרוב המודלים שבחנו זאת הדגימו כי הגבלות נסיעה קפדניות עיכבו בתיאוריה את התפשטות המגפה, העיכובים המשוערים היו מינוריים (כמה ימים עד שבועות).
לדוגמה, הסגר על ווהאן בסין עיכב את התפשטות המגפה בסין ב-3-5 ימים, ואילו ההשפעה של הפחתת נסיעות מסין עיכבה את המגפה ביפן ביומיים בלבד. מחקר אחר העריך כי הפחתה של 90% בכמות המבקרים מעכבת את התפשטות המגפה ב-12.5 ימים.
הנחת העבודה של מרבית המומחים, אם לא כולם, היא שיצירת גבולות בלתי חדירים היא יקרה ופעמים רבות בלתי אפשרית. באמצעות מגבלות חמורות ניתן לעכב את התפשטות הנגיף למשך פרק זמן קצר. גם בישראל חזינו בחוסר היעילות של האמצעים למניעת כניסה של נגיף "ווהאן", והווריאנטים שבאו בעקבותיו. יתר על כן, התמקדות בהגבלות כניסה ויציאה עלולה להביא לאובדן המיקוד בצעדים אחרים הנדרשים לביצוע באופן מיידי.
מה לגבי ניסיונות הכלה באמצעות הסגר של חוזרים מחו"ל ואיתור מגעים?
ניסיונות להשפיע על התחלואה באמצעות "איתור מגעים" בגלים הקודמים, במדינות שונות, נכשלו פעם אחר פעם, למעט בכמה מדינות במזרח אסיה ואוקיאניה. במדינות המערב, כולל בישראל, גישה זו נכשלה גם כאשר הושקעו בה משאבים אדירים. לכן, התועלת בהסגר לחוזרים מחו"ל, ו/או הפעלה של איכוני השב"כ, מוטלת בספק.
לסיכום, אסטרטגיה שתהיה מבוססת על פעולות כמו מניעת כניסה ממדינות "אדומות", הסגר של מחוסנים או מחלימים וצעדים דומים, עלולים להיות בעוכרנו אם נתבסס עליה, וזאת עוד לפני שנשאלה השאלה האם אמצעים אלו שווים את המחיר האנושי והכלכלי. גם אם יופעלו צעדים מאוד הדוקים, נוכל לדחות את מועד הופעת שיא התחלואה בישראל, במקרה הטוב.
מה כן ניתן וצריך לעשות עכשיו?
צריך להמשיך לעקוב אחר הדיווחים מהעולם באשר לאפידמיולוגיה של הווריאנט החדש ויעילות החיסון נגדו. יש להמשיך בבדיקות בכניסה כפי שמתבצע כיום ולנטר את כניסת הנגיף מחו"ל. בשלב הראשון ועד שתתבהר התמונה, מומלץ לבצע בדיקה נוספת ביום 3-5, אך לא במקביל לבידוד של מחוסנים או מחלימים במלונית או בבית.
יש צורך לנטר את התפשטות הווריאנט בישראל, בכל האמצעים הקיימים, כולל ניטור שפכים. כמו כן, יש לאסוף נתונים על יעילות החיסון נגד וריאנט "אומיקרון".
יש לחזור ולהקפיד על אמצעים מוכחים: לבישת מסכות מתאימות, הגיינת ידיים, התרחקות פיזית, שיפור אוורור חללים פנימיים והימנעות ממקומות צפופים. במקביל, יש להמשיך ולהכין את מערכת הבריאות לחורף.
הכי חשוב: יש להמשיך להתחסן. הופעת הווריאנט החדש, שעלול להיות מדבק יותר, מדגישה את הצורך לשמור על רמת חסינות גבוהה, כיחידים וכחברה. זוהי קריאת השכמה לילדים מגיל 5 ומבוגרים שטרם חוסנו או לא השלימו את מנת הדחף, להתחסן כבר מחר.
חיסונים, ולא מגבלות תנועה או בידודים, הם הפתרון היעיל ביותר למניעת תחלואה ותמותה מנגיף הקורונה והסתעפויותיו.