החוק שהציג השבוע שר המשפטים, גדעון סער, שמטרתו למנוע ממועמד שנאשם בפלילים לקבל את המנדט להרכבת ממשלה - יוזמה שכבר מחוללת סערה במערכת הפוליטית - הוא חוק נכון, ראוי וערכי כיוון שבמדינה דמוקרטית אסור שראש ממשלה יכהן כשהוגשו נגדו כתבי אישום. אלא שבעת הזו, לא נכון להעביר חוק כזה - כי ברור שהמניעים של מי שחפצים להעבירו הם יותר אישיים מערכיים.
החוק הזה לא יכול לעלות להצבעה באווירה שבה ברור שהוא מכוון נגד אדם אחד - ראש האופוזיציה נתניהו. כשקיימת אווירה כזו, לפיה החוק הזה נולד כדי לסנדל את סיכוייו לשוב ללשכת ראש הממשלה בעתיד, אז אין דיון אמיתי וענייני סביב החוק ומהותו - כזה שחייב להיות, ומי שתומך בו, תומך ככל הנראה רק כי הוא רוצה לחסום את נתניהו. ולראייה - אנשים שתמכו בעבר בחוק, כשהוגש כשאולמרט היה ראש הממשלה - מתנגדים לו כעת - ולהפך.
על נבחרינו לחוקק חוק כזה כשאין שום סוגיה אישית שמרחפת מעל למציאות הפוליטית היומיומית שלנו - כשיש נבחרים נקיים מדעת שמצביעים על החוק פשוט כחוק - ולא כנקמה או עקב חשש מיריב פוליטי שהם רוצים להזיז. במקרה כזה, ההצבעה של חברי הכנסת על החוק תהיה אמיתית ונקייה - ונדע בדיוק מה הם חושבים עליו ועל ההשלכות שלו במדינה דמוקרטית ומתוקנת.