תתארו לכם ממשלה ללא שר ביטחון, ללא שר אוצר או ללא שר בריאות. נשמע מופרך? נשמע הזוי? לא במדינת ישראל העכשווית. מזה חודש ימים שבמדינת ישראל אין שר משפטים. גם אין שר תקשורת, אין שר מדע ועוד כמה שרים. אין להם גם ממלאי מקום, פשוט אין. סמכויות המוקנות מכוח החוק לשרים אלו בלבד - אינן ניתנות להפעלה.
כל זאת למה? בגלל ויכוח פוליטי. אמנם בהסכם הקואליציוני נקבעה זהות הגוש הפוליטי שממנו יבוא כל שר, אך לאחר שמי שמילאו תפקידים אלו התפטרו, ולאחר שלפי החוק פקעה תקופת הכהונה של ממלאי המקום שמונו במקומם, ראש הממשלה מסרב להביא לאישור הממשלה מינויים חדשים לתפקידים אלה. כתוצאה מכך, נוצר ואקום שלטוני. שישה משרדי ממשלה אינם מאוישים.
זוהי תופעה שכמעט לא יכלה לעלות על הדעת בעבר, אולם דברים שהיו מופרכים בעבר הופכים לשגרתיים בימינו.
סכנה לציבור
ישנן כמה דוגמאות לבעייתיות הקשה שנוצרה עקב העובדה שתפקידי שרים מרכזיים בממשלה אינם מאוישים. המרכזי שבהם הוא תפקיד שר המשפטים:
יש תקנות שחתימת שר המשפטים עליהן היא הכרחית. למשל, בתחום הקורונה. בהיעדר שר משפטים לא ניתן לחתום על תקנות כאלו. בימים האחרונים פקע תוקף התקנות שעליהן חתם שר המשפטים בעבר, שאיפשרו לא להביא עצורים באופן פיזי לדיוני הארכות מעצר בבית המשפט, אלא לנהל אותם מרחוק באמצעות התוועדות חזותית (וידאו קונפרנס). זאת, מטעמי חשש להידבקות בקורונה. כיוון שאין שר משפטים שיחתום על הארכת התקנות הללו, חייבים כיום עקרונית להביא כל עציר להארכת מעצרו, גם אם מדובר בעציר שלא התחסן (ויש רבים מאוד כאלו). זה קורה גם אם יש סכנה שכתוצאה מכך העצורים הללו ידביקו את כל שאר הגורמים המשתתפים בדיון בקורונה. נשיאת בית המשפט העליון התייחסה לכך בדיון שהתקיים לאחרונה בבג"ץ ואמרה לגבי מצב זה מילים קשות: "אתם מסכנים את הציבור!".
האם מדיניות כזאת נשמעת הגיונית? בעידן הנוכחי, כן. מעבר לכך, לפי החוק, בקבינט הביטחוני ובקבינט הקורונה חייב לכהן גם שר המשפטים. בהיעדר שר משפטים, יש בעיה חוקית קשה לכנס קבינטים אלה, למעט במצבי חירום רציניים. האם מדינה יכולה להתנהל כך? כנראה שראש הממשלה אינו רואה בכך בעיה.
לפי החוק, רק שר משפטים יכול לחתום על החלטה להסגרת אסיר למדינה זרה. במצב הנוכחי, מדינת ישראל לא יכולה להסגיר אסירים, גם אם מדובר בהסגרה דחופה ביותר. גם הענקת חנינה לאסיר, צעד שלעיתים הינו דחוף ביותר, כגון מטעמי בריאות, הינה בעייתית מאוד לביצוע בהיעדר שר משפטים. השר צריך לאשר בחתימתו חנינות שהנשיא מעניק.
בג"ץ ייאלץ להתערב בכאוס
מעבר לבעיות הפרטניות הללו, יש בתופעה זו גם בעיה ממשלית קשה. שישה משרדי ממשלה מתנהלים ללא שר אחראי. מי נושא באחריות המיניסטריאלית לכל מה שקורה בהם בתקופה זו? אף אחד. מי שמנהל בפועל את המשרדים הללו הם עובדי ציבור. פקידים.
ראש הממשלה ושרים נוספים טוענים חדשות לבקרים שיש להגביר את יכולת "המשילות" של הממשלה, שיש לאפשר לשרים לקבל החלטות עקרוניות ולא לתת זאת לפקידים. האם ממשלה שבה חסרים כמה וכמה שרים מרכזיים מקדמת את יכולת המשילות או פוגעת בה? התשובה ברורה מאליה. די בדברים הללו כדי להסביר מדוע המצב הנוכחי הוא בעייתי ביותר.
למרבה הצער, הנושא הגיע לשולחנו של בג"ץ, שמשתדל להתרחק כמו מאש מנושאים שכאלה. אולם, אם יימשך מצב הכאוס הנוכחי בתחום זה, כנראה שבג"ץ ייאלץ להתערב. כולנו הרי יודעים מה תהיה תגובתם של פוליטיקאים רבים להתערבות בג"ץ: "תנו לנו למשול...". כלומר: "תנו לנו לנהל ממשלה בלי שרים. תנו לנו לנהל ממשלה בלי תקציב" וכדומה.
על הממשלה, למרות השיתוק הפוליטי, להתעלות מעל האינטרסים המיידיים ולמנות באופן מיידי שישה שרים לתפקידים הלא-מאוישים. אנו מצויים במדרון חלקלק. אם תופעה זו לא תיעצר ומיד, עלול להגיע בקרוב היום בו נמצא את עצמנו עם ממשלה בלי שר ביטחון, או שר אוצר, או שר בריאות. עלול להגיע בקרוב היום בו נמצא את עצמנו עם ואקום שלטוני מתמשך שמפקיר את חובת הממשלה לדאוג לטובת האזרחים שאותם היא אמורה לשרת.
ולתפארת מדינת ישראל!
>>> הכותב הוא פרקליט המדינה לשעבר