אין בארץ, אין על כדור הארץ, אנשים שהיטיבו עם נתניהו כמו השניים הללו: אביחי מנדלבליט ובני גנץ. אין גם אנשים שנתניהו גומל להם רעה תחת טובה כמו לשניים האלה.
נתחיל במנדלבליט: נתניהו כפר בכתב האישום. זו זכותו. זו זכותו של כל נאשם וכמעט כל נאשם נוהג כך. הבעיה היא שהוא כופר כבר זמן רב בטובתו של מיטיבו. מנדלבליט הגיש את התיקים הלא נכונים. הוא צריך היה להגיש את תיקי הצוללות. אפשר היה, אפשר עדיין, להגיש את התיקים הללו בגין "עבירות המעטפת". כאשר ראש ממשלה מחליט לרכוש שלוש צוללות, תוך התנגדות מפורטת ומנומקת של אנשי הצמרת הביטחונית, כאשר הוא מתיר לגרמניה למכור צוללות מסוימות עם התקנות מסוימות למצרים - זו הפרת אמונים אסטרטגית. זו מרמה ברמה לאומית.
תיקים כאלה יכולים להתגבש מהר, להתנהל מהר, בדלתיים פתוחות. אין צורך להיכנס לסודות צבאיים ולמפרטים טכניים. כשהוא מתרץ זאת ב"סוד" אותו גילה, לדבריו, ליועץ המשפטי לממשלה, והיועץ מנגד אומר שמעולם לא גילה לו סוד כזה, היועץ יודע, מידיעה אישית ולהבדיל מדעה שיפוטית, שראש הממשלה משקר. הוא צריך היה להפקיד את הגשת התיק בידי פרקליט המדינה משום שהוא עצמו ישמש עד תביעה.
כאשר היועץ המשפטי לממשלה מגלה, באיחור רב, שהיחסים בין נתניהו לקרוב משפחתו מיליקובסקי הם יחסים עסקיים - זה לא מספיק לדרוש מנתניהו להחזיר את 300 אלף הדולרים שקיבל לצרכי משפטו. הבנה מאוחרת מחייבת יקיצה מוקדמת. היקיצה מחייבת לחקור מיד את רצף המיליונים שקיבל לאורך שנים. 16 מיליון השקלים שקיבל עבור המניות הן רק חוליה בשרשרת. 16 המיליון הללו הם רק תחנה אחת בנתיב העסקי ורכבת ההתיישנות איננה עוצרת בה.
נמשיך בבני גנץ. גם בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, שבה הטיח נתניהו האשמות מחרידות שנועדו להדלפה, גנץ פנה אליו בנימוס בתואר "ראש הממשלה". לאן נעלם התואר "נאשם מספר 1"? או, חשוב ועדכני יותר, "אבי מחדל הקורונה"?
נתניהו האשים אותו במות אלפי אנשים. "הדם על ידיך", אמר לו. אילו גנץ הבין משהו בפוליטיקה, לו היה לצידו מישהו שמבין משהו ברטוריקה פוליטית, הוא היה מנסח הדברים בערך כך: "ביבי, מי סירב להעביר את ריכוז הטיפול למשרד הביטחון כדי שנפתלי בנט ואני אחריו לא נזכה בקרדיט? מי סגר את נתב"ג אך התיר כניסה המונית של נשאי קורונה מברוקלין ואנטוורפן? מי סגר את בתי הספר אך לא את תלמודי התורה והישיבות? מי סגר את שמורות הטבע אך הותיר את המקוואות פתוחים? מי פצפץ את תוכנית הרמזור כדי לא לפצפץ את תמיכת יהדות התורה וש"ס? מי קרא, בתום הסגר הראשון, לצאת לבלות, לעשות חיים ולשתות בירה?
את דבריו הוא היה מסיים כך: ביבי, זו מלחמת יום כיפור ואתה גולדה מאיר. גולדה חשבה לשלוח יד בנפשה - אתה שולח יד בנפשה של מדינת ישראל.