מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים מוכה באגרופים. הגבר שתוקף אותו מנסה לעקור את מכונת ההנשמה מהקיר כדי להטיח אותה בו. סגניתו, רופאה נוספת, מותקפת גם היא באכזריות. התוקף אוחז בגרונה, חונק אותה, תוך שהוא מרים אותה סנטימטרים ספורים מהרצפה. זו לא סצנה מהסדרה פאודה, אלא זו המציאות שהתרחשה אתמול בבית החולים סורוקה. את המראות האלו ראו עיניי בצוהרי היום והעולם שותק. מה זה שותק? שתיקה רועמת שמכאיבה כמעט יותר מהאירוע עצמו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הפוליטיקאים לא בוחלים במילים ובטח שלא בתקופה הזו. אבל אלו הרופאים, הם נמצאים כאן היום ויהיו פה גם מחר. הם קורצו מהחומר הזה שלא משנה מה, את המטופלים שלהם הם לא יפקירו. הרי אנחנו לא סופרים אותם, בשום שלב. אנחנו מעבידים אותם בתורנויות של 26 שעות כמתמחים, אז עכשיו הם גם חוטפים. אז מה? את מי זה מעניין?
"אם הצוות הרפואי לא בטוח בתוך בית החולים - הוא לא יכול לטפל בחולים"
בחזוני, החל מהלילה, כל בתי החולים בכל הארץ עוברים לעבוד למשך שבוע במתכונת שבת, ודגל שחור מתנוסס בשער ועל הבניינים, ודגלי ישראל שמעטרים את בתי החולים יורדים לחצי התורן. הרי מה שהתרחש אתמול בסורוקה לא יכול להישכח ולהיבלע בסדר היום העמוס לעייפה של בחירות וקורונה. האירוע החריג שהתרחש צריך להיות קו פרשת המים. מרגע זה המערכת חייבת להבין שהביטחון של הצוותים הרפואיים הוא באחריותה ונתון בידיים שלה ויש כל כך הרבה מה לעשות. רק צריך להחליט שזה מספיק חשוב.
נער הייתי וגם בגרתי. סטודנט צעיר ותמים, שהפך לסטאז'ר, למתמחה, למומחה ולמומחה על בכיר. הכול באותו מרכז רפואי. לכם הוא בית חולים, לי הוא בית. הצוות שעובד בו ימים ולילות - לכם הם רופאות ורופאים, אחים ואחיות, ועבורי זו משפחתי השנייה ואתמול פגעו בה, במשפחתי - ולא בפעם הראשונה. פגיעות כאלו מתרחשות כבשגרה גם בבתי חולים אחרים ואם הצוות הרפואי לא בטוח בתוך בית החולים, אז הוא לא יכול למלא את תפקידו כנדרש ולטפל בחולים.
שביתה לא תמנע את האסון הבא
זה האירוע הקשה השלישי השנה כפי שמעיד מכתבו השלישי של יו"ר ההסתדרות הרפואית. ההסתדרות ששכחה כנראה שתפקידה הוא קודם כול להגן על הרופאים שלה, ולא להפליא במכתבים למערכת משל היו נערה מתבגרת או פנסיונר משועמם. ועד העובדים בסורוקה מיהר להכריז על פעילות מחאה הבוקר בין 09:00 ל-11:00. כל כך עלוב. את מי זה מעניין שנשבית את העבודה לשעתיים בבוקר? איך זה בדיוק ימנע את המקרה הבא?
צריך לפעול לאלתר כדי להחזיר את הביטחון למערכת הבריאות ולצוות הרפואי. צריך להעביר הצעת חוק ולקבוע שיוצב שוטר עם סמכויות בכל צוואר בקבוק בבית החולים. חייבים להתקין מצלמות אבטחה בכניסה למיונים וליחידות טיפול נמרץ ובשטחים הציבוריים. צריך לקבוע ענישה מינימלית למי שתוקף צוות רפואי בכל המחלקות. בנוסף לכל אלו, יש לחייב את המעסיק, קרי הנהלת בית החולים, להגיש תלונה במשטרה על כל מקרה של אלימות נגד עובד בכל סקטור במערכת הבריאות.
אני קורא ומצפה לראות את הדגלים השחורים מעל שערי וגגות בתי החולים בשבוע הקרוב. אני יודע שמתכונת שבת תנער את המערכת ותעשה את העבודה. זו האחריות של ההסתדרות הרפואית, אבל היא כנראה תמשיך לשלוח מכתבים בסגנון מתרפס, ואנחנו - אנחנו שוב נדאג לעצמנו. והדגל השחור - הוא כבר מתנוסס גם מעל לכנסת ולמשרדי הממשלה, שיושבים בחיבוק ידיים ולא עושים דבר בזמן שאנחנו מותקפים בבתי החולים וחיי הצוות הרפואי והסיעודי מופקרים לגמרי.
הכותב הוא רופא בבית החולים סורוקה ויו"ר ועדת פריפריה בארגון המתמחים "מרשם".