בריאות הציבור זה לא רק קורונה. 3 מיליון ילדים מתחת לגיל 18 נפגעו נפשית במשבר הזה. המגפה האמיתית היא בריאות הנפש של ילדינו.
זה הזמן לשנות כיוון לחשיבה חדשה ומציאת פתרונות יצירתיים. אנחנו, ראשי הערים בשלטון המקומי, מציעים לממשלה פתיחה דיפרנציאלית לפי מדד המחוסנים בכל יישוב, ולא לפי מספרי החולים המאומתים. אנחנו מציעים להתנהל ולקבל החלטות לפי הצד הירוק של מפת תחלואת הקורונה, כלומר לפי כמות המחוסנים, ולא לפי הצד האדום של התחלואה - לפי הנדבקים.
כבר זמן-מה שאין מה לספור את כמות החולים בקורונה. זו שיטת מדידה שהתאימה לעידן שלפני הנהירה לחיסונים. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות והבולטות לייבא כמות חיסונים אדירה. הישראלים, מצידם, הצביעו ברגליים והתחסנו בהמוניהם. אז למה לא לספור את כמות המתחסנים העדכנית מדי יום, להציג מדד עדכני, עכשווי ומדויק שמתייחס לכמות המתחסנים בכל יישוב, ועל פיו לפעול?
על פי הנתונים שמפרסם משרד הבריאות, ניתן לראות כי בקרב האוכלוסייה בסיכון, בני 60+ ואנשים עם מחלות רקע, 80% כבר מחוסנים. אז למה לא להתחיל רמזור מתחסנים כבר עכשיו?
אנחנו יודעים מקרוב עד כמה עלו נתוני התחלואה וכמה הם גבוהים. אנחנו, ראשי הרשויות, מכירים מקרוב ומרגישים את הקושי והמצוקה של התושבים שלנו, במיוחד לאחר שהילדים בבית ומערכת החינוך סגורה כבר מעל לשבועיים.
המתווה להחזרת מוסדות הלימוד
כדי לוודא סוף-סוף שהסגר השלישי יהיה הסגר האחרון, גיבשנו בשלטון המקומי מודל חזרה למערכת החינוך, שיבטיח ניהול שגרה יציבה ובטוחה. בנוסף, זה יקטע את השרשרת המטלטלת של סגירה ופתיחה של מערכת החינוך, הלוך ושוב וחוזר חלילה.
המתווה שלנו מבוסס על נתוני מחוסנים ומחלימים בכל רשות, לצד קיום בדיקות מהירות לא פולשניות במוסדות החינוך. בהתאם למתווה, יחזרו ללמידה אורגנית במסגרות החינוך, החל מסוף הסגר, הגיל הרך וכיתות א'-ד', כמו גם תלמידי י"א-י"ב. תלמידי ה'-י' יוכלו לחזור ללמידה פיזית/היברידית על פי מדד ההתחסנות בכל יישוב או מוסד או על פי מדד מתחסנים/תחלואה משולב.
צריך להפסיק מיד את הקמפיין הבזוי של משרד הבריאות, שמציג את הילדים שלנו כאילו הם הנתון המדבר, ומפזר נתונים מטעים של 50% תחלואה בקרב ילדים. להזכירכם, מרבית החולים בקרב ילדים ובני נוער לא מגיעים לבתי החולים, לא מהווים אוכלוסייה בסיכון ואינם נמנים עם החולים קשה. הקמפיין פוגע בילדים ומטעה לחשוב שהם בסיכון מוגבר, זאת למרות הנתונים המראים מציאות שונה או הפוכה לגמרי.
במצב שבו צוותי ההוראה החלו להתחסן בקצב מהיר בחלק מהערים וכמות ההורים המחוסנים גדלה מדי יום, אפשר להחזיר את מערכת החינוך. זה הזמן לעשות ניהול סיכונים מחושב ועדכני למצב החדש, אין יותר למה לחכות. אולי נרוויח זמן, אבל נפסיד בדיני נפשות. אלו הנפשות של הילדים שלנו.
הכותב הוא ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ומכהן כיו"ר מרכז השלטון המקומי.