סוזנה בארק היא אחות במחלקת טיפול נמרץ באחד מבתי החולים הציבוריים בלונדון. היא אחות ותיקה ומסורה, מהזן שמתנדב למשמרת חג המולד כי היא רואה את צוות בית החולים כמשפחה. גם השנה היא עבדה במחלקה בחג המולד. לדבריה, זה היה חג המולד הגרוע בחייה. "ביליתי 12.5 שעות בחדר ללא חלונות, מטפלת באדם בשנות השישים לחייו, חולה קורונה שהעביר את כל היום בתפילות על חייו", סיפרה סוזנה. "אני בוכה בדרכי לעבודה כי אני יודעת כמה גרועים הדברים שצפויים שם. הגל הראשון היה קשה, אבל לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. זה אחרת עכשיו, אנחנו מותשים".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המצב מדאיג אפילו יותר בהתחשב בכך שהמספרים היו אמורים להיות נמוכים באופן ניכר. בריטניה נכנסה לסגר שני לכל אורך נובמבר בדיוק כדי להגיע לתקופת חגי דצמבר עם שליטה בתחלואה. אז הגיעו המוטציות, והמספרים לא רק שלא ירדו, אלא זינקו וממשיכים לטפס.
Hello, I run a network for over 46K doctors. Things are really bad on the frontline and NHS doctors need help getting the word out. If you support the NHS would you tweet this to your followers so I can help get out what is happening on the ground? @TheDA_UK
מבצע החיסונים עם החיסון של פייזר התחיל ב-8.12, בשלושת השבועות שחלפו מאז חוסנו כמיליון בריטים במנה הראשונה. זה לא מספיק. זו המסגרת שבתוכה מתקבלות שתי החלטות שנויות במחלוקת. שתי החלטות שמעוררות שיח ברחבי העולם. שתי החלטות שממחישות את ההבדל העצום שבין מחקר לבין החיים עצמם.
החלטה 1: דחיית המנה השנייה
כל שלושת החיסונים המערביים שאושרו: מודרנה, פייזר, ואסטרהזניקה, מבוססים על מתן שתי מנות. במקרה של פייזר פרק הזמן המומלץ בין מנה אחת לשנייה הוא 21 ימים. במקרה של אסטרהזניקה, המחקרים נעשו כשבין שתי המנות פרק זמן של "לפחות חודש אחד".
זה מעלה שאלה שכבר נידונה בעולם. בהנחה שמלאי החיסונים מוגבל, מה עדיף? להשלים משטר של שתי מנות ובכך לוודא שכל מי שחוסן מקבל את ההגנה שנבדקה במחקרים, או להשתמש במלוא המלאי כדי לחסן כמה שיותר אנשים במנה אחת תוך תקווה שהיעילות תישמר לטווח ארוך יותר.
בבריטניה בחרו באפשרות השנייה. פרק הזמן שבין שתי המנות הוארך משלושה או ארבעה שבועות לבין חודש עד שלושה חודשים. בהודעת הממשלה נכתב כך: "העדפה של מנה אחת שתחולק בין כמה שיותר אנשים תגן על מספר גדול יותר של אנשים בסיכון ובפרק הזמן הקצר ביותר. תהיה להחלטה כזו השפעה גדולה יותר על הורדת התחלואה ומניעת מחלות קשות ואשפוזים".
הרופאים הראשיים בבריטניה אמרו שלפי המידע שבידם עיקר ההגנה מהחיסון מגיעה מהמנה הראשונה, בעוד המנה השנייה מקבעת את החסינות באופן ארוך טווח. "על כל אלף אנשים שיקבלו מנה שנייה בחודש ינואר ויקבלו הגנה חלקית בלבד, אלף אנשים אחרים לא יוכלו לקבל הגנה משמעותית של לפחות 70% מהמנה הראשונה", אמרו הרופאים הראשיים. הביקורת לא איחרה לבוא.
הראשונים לבקר היו כמה מאיגודי הרופאים בבריטניה. רופאים שנאלצו להתקשר ולבטל תורים שכבר נקבעו למתן זריקה שנייה לאוכלוסייה קשישה. "זה לא פייר", אמר ד"ר ריצ'ארד ואוטריי מאיגוד הרפואה הבריטי. אפשר רק לשער מהו הנזק הפסיכולוגי לאדם בסיכון שהיה אמור לקבל מנה שנייה וכעת גילה שהתור נדחה בכמה שבועות לפחות.
השאלה המרכזית נעה סביב הנתונים. בכלל לא ברור אם מסלול של מנה אחת הוא בכלל יעיל. "לפי המידע הפומבי שפרסמה אסטרהזניקה, לא ברור מה היעילות אחרי מנה אחת", אמר פרופסור פול האנטר מבית הספר לרפואה של נוריץ'.
גם במקרה של פייזר הנתונים לא ברורים. במחקר שערכה החברה נמצאה יעילות של 52% בלבד אחרי מנה אחת. דחייה של המנה השנייה עלולה לגרום למיליוני אנשים בסיכון להישאר פגיעים לנגיף. גם החברה עצמה יצאה נגד ההחלטה של בריטניה וקראה להמשיך במסלול של שתי מנות בתוך 21 ימים. "אין מידע שמדגים כמה מהחסינות שמקנה החיסון נשארת אחרי 21 ימים", אמרו בפייזר.
הצעות דומות שעלו בישראל ובארצות הברית נתקלו בהתנגדות ולפי שעה ירדו מסדר היום.
החלטה 2: ערבוב בין חיסונים
למרות שהמבצע בעיצומו ובאופן יחסי מתנהל בצורה סבירה, בבריטניה חוששים ממחסור במנות חיסון. "מחסור בחיסונים זו מציאות שלא תתבדה רק אם נקווה אחרת", אמרו הרופאים הראשיים בממלכה. החשש הזה מעלה את השאלה השנייה ואיתה תשובה שהיא אפילו יותר שנויה במחלוקת.
מה יקרה אם לא יישארו מספיק חיסונים עבור מנה שנייה? בבריטניה החליטו, שבנסיבות מסוימות ונדירות מאוד, יהיה זה סביר לערבב בין סוגי חיסונים. כלומר, אדם שקיבל מנה ראשונה מהחיסון של פייזר יוכל תיאורטית לקבל מנה שנייה מהחיסון של אסטרהזניקה, או להפך.
"עבור מי שקיבל את המנה הראשונה והגיע לקבלת המנה השנייה במקום שבו אותו חיסון אינו במלאי, או אם לא ברור מה התקבל במנה הראשונה, יהיה זה סביר להציע את החיסון שיש בנמצא כדי להשלים מתן שתי מנות" - נכתב בהוראה החדשה.
למרות שהובהר בהודעה שמדובר במוצא אחרון בלבד, ובצעד שאינו מומלץ וגם אז רק במקרים של אנשים בסיכון גבוה - גם כאן, הביקורת הייתה מהירה ורועשת. "אין שום מידע על הרעיון הזה בכלל", אמר ד"ר ג'ון מור, מומחה לחיסונים מאוניברסיטת קורנל לניו יורק טיימס. "הרשויות בבריטניה כאילו זנחו לחלוטין את המדע ועכשיו מנסים לנחש את דרכם החוצה מהבלגן". ברחבי העולם נשמעו קולות דומים רבים.
בעקבות הביקורת ארגון הבריאות הבריטי פרסם הודעה נוספת שבה הבהיר כי "ערבוב חיסונים של קורונה לא מומלץ ואיננו מהווה מדיניות כללית". הם הדגישו שוב שמדובר רק במקרי קצה. המדיניות נותרה בעינה.
זו רק ההתחלה
סביר מאוד להניח שעם התקדמות מבצעי החיסונים ברחבי העולם נראה עוד שאלות קשות והחלטות קשות שיתעוררו. מגפת הקורונה יצרה לוח זמנים קצר באופן חסר תקדים, ולכן תשובות נדרשות בזמן אמת בלי שיש את מלוא המידע כדי לגבות אותן.
"יש עשרות החלטות שצריך לקבל על חיסון שנמצא יעיל ובטוח ברמת הפרט וכעת צריך למגר מגפה בקרב כלל האוכלוסייה", הסבירה ד"ר ניקולה בסטה, מומחית לבריאות הציבור מאוניברסיטת מונטריאול. אין זמן לניסויים ומחקרים, מנהיגים ברחבי העולם נדרשים לקבל החלטות כאן ועכשיו.
בריטניה כבר הואשמה בעבר בכך שערכה ניסוי מסוכן וחתרה לחסינות עדר בשעה ששכנותיה כבר נכנסו לסגרים כוללים. הממלכה הפכה למדינה שנפגעה באופן הקשה ביותר באירופה, ויש מומחים שטוענים שהדברים קשורים.
ברחבי העולם מסתכלים כעת מומחים שוב על ההחלטות הבריטיות, ומקווים שהפעם 'הניסוי' לא יסתיים באותו אופן.