בימים אלה מתקיים בישראל תרגיל הג'וניפר פאלקון (Juniper Falcon), התרגיל המרכזי של מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר והצבא האמריקני. למרות הקורונה, צוותים ישראלים ואמריקנים תרגלו יחד בישראל ובגרמניה, שם מוצב הכוח מארה"ב, שורה של תרחישים במהלכם מותקפת ישראל בטילים - מעזה, לבנון, סוריה ואירן.
הפעם התרחישים דימו גם ירי טילי שיוט, טק"ק וכטב"מ מתאבד ממערב עירק ותימן, אפשרות שנלקחת בחשבון כנקמה אירנית על פעילות ישראל בסוריה ונגד מדעני הגרעין שלה בטהרן. שני הצבאות, הישראלי והאמריקני, ממשיכים לקיים קשר קרוב מאוד ושיתוף פעולה אינטימי מאוד, בלי קשר לשינויים בוושינגטון. שיתוף פעולה כזה הוא גם אמירה בימים אלה, ואיתות ליציבות היחסים וחשיבותם בעיני צבא ארצות הברית.
מפקד מערך ההגנה האווירית, תת-אלוף רן כוכב, מדבר על "שיתוף פעולה שהוא נכס מבצעי ומקצועי להגנה האווירית על אזרחי ישראל ועורף המדינה. התעקשנו לקיים את התרגיל, בארץ, באירופה ובארה"ב. מהתחקור הראשוני שקיימנו הערב ניכר כי עמדנו במטרותיו של תרגיל משמעותי זה. המבחן המבצעי לפנינו".
הוא צודק. התרגלנו שמערכת "כיפת ברזל" מיירטת באחוזי פגיעה מעולים, כ-90%, אבל זה לא מה שיקרה כאן במערכה הבאה בצפון. לאחר שאלפי רקטות ישוגרו מדי יום, חלקן מדויקות, עד כמה שביצועי מערך ההגנה יהיו טובים - הוא לא יוכל לספק הגנה הרמטית על המדינה. הנקודה הזו מצריכה תיאום ציפיות עם הציבור.
מערך ההגנה האווירית נמצא בתקופה האחרונה במהלך שינוי דרמטי. האופן שבו פרושות סוללות "כיפת ברזל", "שרביט קסמים ו"חץ" השתנה. הכוונה להגיע לכך שלא יידרש עוד לנייד סוללות מהצפון לדרום וחוזר חלילה לפי הכוננות המשתנה, אלא פריסה קבועה בכל רחבי הארץ, כזו שתעניק הגנה רחבה ולא "תפקיר" אזורים או תתעדף אחדים על פני אחרים. פריסה של מערכות גילוי ומכ"מים מסביב למדינה, גם באוויר, תאפשר התראה שלמה ומלאה לתקיפה מכל כיוון, במיוחד אם טילי שיוט יכולים להגיע ממזרח (מערב עירק) או מדרום (תימן) וינסו לאתגר את מערכת ההגנה הרב-שכבתית. זו כוננות חדשה שלא הוחזקה בחיל האוויר עד לאחרונה.
הניסוי האחרון שביצעה מערכת הביטחון במערכת "כיפת ברזל" נועד בדיוק לכך. "כיפת ברזל" עברה שידרוג משמעותי שיאפשר לה להתמודד עם כלי טיס לא מאוישים מנמיכי טוס ועם טילים מדויקים. "עקבת" ההגנה שלה על הקרקע הוגדלה משמעותית עם הגדלת טווח הטיסה של המיירט. כך, עיר שפעם הייתה צריכה 3 סוללות כדי ליהנות מהגנה מלאה יכולה עתה להסתפק בסוללה אחת. זו מהפכה של ממש. המצב החדש יאפשר לגייס במצב חירום פחות אנשי מילואים למערך ההגנה האווירית ולהסתפק בצוותי סדיר.
במקביל, נמשך ייצור המיירטים. המטרה בסופו של דבר היא להגיע לאלפים רבים כאלה כדי שלא ייחסר. זו נחשבת נקודת תורפה. בסוף מבצע "צוק איתן" זה השפיע על משך הלחימה, לאחר שכמות המיירטים החלה להיגמר.
בצה"ל מגבשים "כלכלת מלחמה"
מהלך נוסף שמתרחש הוא בניית יכולת ניתוח בזמן אמת של הטילים המתעופפים לעבר ישראל. מי מהם שמאיים על מטרות אזרחיות, מי על מתקנים אסטרטגיים, מתי ולמי לתת את ההתראה כדי שיספיק להתגונן ואיך עושים זאת כדי שרק המינימום ההכרחי מהישראלים יידרש להיכנס למרחב המוגן - ולזמן מינימלי. מערכת בינה מלאכותית מתקדמת אמורה לטייב מאוד את יכולות ההתראה והיירוט. כלומר, לא יישלח מיירט אלא לטיל או לרקטה שיסכנו חיים. זה גם יחסוך מיירטים בזמן לחימה. בצה"ל כבר מתרגלים למונח חדש - "כלכלת מלחמה".
במקביל, יותר מ-50% מהמערך הן לוחמות. לא מספיק עדיין בפיקוד הבכיר, אבל מפקדות סוללה ומנהלות לחימה כבר יש. סרן ע' למשל, קצינה צעירה, ניהלה מטעם מערך ההגנה האווירית את כל שלבי הניסוי האחרון של "כיפת ברזל" מחדר המבצעים, ולידה בכירי התעשיות הביטחוניות, כשווה בין שווים. תת-אלוף רן כוכב היה רוצה לראות עוד נשים אצלו ועוד כאלו שיסכימו לפתח קריירה צבאית עד לתפקידי פיקוד בכיר.
זה נחשב אתגר גדול. גם הבנים שמגיעים למערך צריכים להגיע "מהסיבות הנכונות", מוכשרים ככל שיהיו. המטרה - שיגיעו כי זה מה שהם רוצים ולא כחלופה לשירות ביחידות החוד המסוכנות. בצה"ל חושבים גם איך להכשיר אותם בזמן הקצר ביותר ולהפוך אותם ל"מבצעיים", כי משך השירות התקצר וכעת עומד על 30 חודשים.
לפני שבועות אחדים, עמדו זוג לוחמי הגנה אווירית, סמ"ר דוד וסמ"ר נועה והצדיעו לרמטכ"ל. רגע אחד קודם הוא העניק להם "אות הערכה מבצעי". מדובר באות הוקרה על כך ש"גילו תושייה, יוזמה, קור רוח ומנהיגות בקבלת החלטות מעבר לתחום הכשרתם, והביאו להישג מבצעי רב-חשיבות". דוד ונועה היו במשמרת לפני שנה וחצי כששתי רקטות נורו מעזה לעבר באר שבע. הם היו חיילים צעירים בסוללה שלא הייתה בכוננות, אך איישו את חדר המבצעים. על דעת עצמם ועם מעט הניסיון המבצעי שצברו, ניהלו את יירוט הרקטות. בתוך זמן קצר, שניות בודדות, הם נדרשו לקבל החלטות ולפעול - להוציא את המיירטים וליירט את טילי הגראד בשמי באר שבע. אחר כך התברר שיעד הפגיעה היה מועדון ה"פורום" בעיר. באותו לילה רקדו בתוכו כאלף מבלים במסיבה.