תוצאות הבחירות הרביעיות שוב לא הראו הכרעה ברורה, קיימת אפשרות סבירה לסבב בחירות חמישי בפרק זמן קצר של כשנתיים. מצב זה אינו מעיד רק על בעיה פנים-ישראלית, אלא מכרסם בביטחונה הלאומי של ישראל ובמעמדה הבינלאומי.
המערכת הפוליטית בישראל לא מצליחה לייצר את היציבות הנדרשת לפעילות סדירה של מערכת הביטחון. הדוגמה הבולטת ביותר היא היעדר הכרעות תקציביות לטווח הבינוני והארוך. בכניסתו לתפקיד, הרמטכ"ל אביב כוכבי ניסה להתניע תוכנית רב-שנתית בשם "תנופה", לשנים 2020-2024, אך אי היציבות הפוליטית ומשבר הקורונה גרמו לכך שהתוכנית לא הגיעה לאישור מסודר של הדרג המדיני, והיא אינה מגובה בהרשאה תקציבית רב-שנתית. אמנם צה"ל מממש את התוכנית בהתאם למשאבים השוטפים המוקצים לו, אבל חוסר הוודאות שורה על העשייה.
ללא ספק, תהליך קבלת ההחלטות בנושאי ביטחון נפגע. הדרג המדיני עסוק בניהול משברים פוליטיים ובמסעי בחירות. הזמן הנותר לדון ולפעול ברצינות אל מול האתגרים הביטחוניים מצטמצם. אמנם הדרג הבירוקרטי-מקצועי במערכת הביטחון ממשיך לעבוד ולספק חלופות, אבל אין בסמכותו לקבל הכרעות המחייבות שותפות של הדרג המדיני.
יתרה מזו, המשבר הפוליטי המתמשך פוגע בהרתעה הישראלית. ישראל, שיאנית העולם בחיסון אוכלוסייתה מפני הקורונה, נתפסת בעולם בשנים האחרונות כמעצמת הייטק ומדינה חזקה מבחינה כלכלית וצבאית. דימוי זה נסדק בגלל חוסר היכולת להקים ממשלה יציבה ולטפל בצורה יעילה באתגרים הביטחוניים אשר עומדים בפני המדינה.
המסר לאויבי המדינה: ישראל היא תופעה זמנית
המשבר הפוליטי המתמשך גם משרת את המשך קיום התדמית של ישראל כמדינה מפולגת, שעלולה להתפורר תחת לחץ. זהו הדימוי המועדף בעיני העילית הפוליטית בטהרן, המייחלת ליום שבו ישראל תקרוס בגלל הלחצים הפנימיים. דימוי זה רווח בין אלו שעדיין מאמינים שהמדינה היהודית היא תופעה זמנית, ונותן תקווה לאויבי ישראל להמשיך במאבק נגד המדינה היהודית.
אמנם לקח זה אינו משקף בצורה נכונה את הקורה בחברה הישראלית. הנושא העיקרי במערכות הבחירות בשנתיים האחרונות, שעליו התווכחו המפלגות השונות, הוא התאמתו של נתניהו לשרת כראש הממשלה. בלטו היעדר מחלוקות רציניות בנושא כלכלה, מגפת הקורונה, אירן או הסוגייה הפלסטינית. בכל מקרה, למרות ההסכמה הרחבה בארץ ברוב הנושאים, מסעי בחירות מחדדים הבדלים חברתיים ופוליטיים המכרסמים בבסיס הלכידות החברתית. בכל מקרה, המשכו של המשבר הפוליטי משדר את חולשתה של החברה הישראלית ומזמין תוקפנות.
המצב הפוליטי המסובך מעורר גם קשיים בקשרים המדיניים של מדינת ישראל עם מדינות האזור, שהגענו איתם להסכמי שלום. מדינות אלו אינן מורגלות בחולשותיה של השיטה הדמוקרטית ואינן בקיאות ברזי השיטה הפוליטית בישראל. מדינות ערב רואות בדרך כלל בישראל מדינה יציבה וחזקה שאפשר לעשות עימה עסקים לטווח ארוך. המשבר הפוליטי בארץ מטיל צל על ההנחה הזאת. צרותיו הפוליטיות והמשפטיות של נתניהו, שהתרגלו לעבוד עימו, מייצרות חוסר נוחות בצד השני. הפער בין הדימוי הבינלאומי של נתניהו כמנהיג חזק ומוצלח ביותר, לבין אי יכולותו לנצח בסדרה של מערכות בחירות מעורר תמיהות לגבי אמינותו של מנהיג ישראל והמערכת הפוליטית בארץ.
רע"ם והאחים המוסלמים
המשך המציאות הפוליטית הנוכחית גם מזמין מעורבות של גורמי חוץ בפוליטיקה הישראלית. בעבר, ממשלים אמריקנים לא עמדו בפיתוי לנסות ולהשפיע על תוצאות הבחירות בישראל. גם הרשות הפלסטינית לא נמנעה מלנסות לעצב את הציבור הערבי בארץ. התארכות המשבר מייצרת הזדנויות נוספות לבחוש בפוליטיקה הישראלית.
סוגיה נוספת שדווקא תוצאות הבחירות האחרונות העלתה היא הופעה של מפלגה ערבית המשמשת כלשון המאזניים בין הגוש המתנגד לנתניהו לבין זה התומך בו לראשות הממשלה. זוהי כמובן הזדמנות לשלב טוב יותר את ערביי ישראל במערכת הפוליטית והחברתית בישראל. זוהי גם הזדמנות לענות למלעיזים בחו"ל שהדמוקרטיה הישראלית היא פגומה בגלל שהיא מדירה ערבים בעלי אזרחות ישראלית. ההתלבטויות הפומביות האם נכון הוא להסתמך על תמיכתן להבטחת הרוב הקואליציוני, ובמיוחד הקולות הצורמים מבית מדרשו של בן גביר, מהדהדים גם בחו"ל ומזיקים לדימויה של ישראל כמדינה נאורה.
כמובן, העניין מורכב יותר כאשר לוקחים בחשבון שמדינות ערב, עימן יש לנו יחסים דיפלומטיים, רואות בזהותה האיסלאמית של מפלגת רע"ם דבר שלילי ביותר. מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו נלחמות בעוז נגד ההקצנה הדתית שבהשראת ארגון האחים המוסלמים. מפלגת רע"ם היא גרסה ישראלית מתונה של האחים המוסלמים. אם בסופו של דבר, ממשלה שתקום בישראל תזכה בתמיכת רע"ם, ישראל תצטרך לתת הסברים למדינות ערב המתונות.
מנהיגי ישראל חייבים להתעשת ולהגיע להסכמות. המשך המצב הקיים מסכן את ביטחון המדינה.
>>> הכותב הוא הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון