השבוע נרשמה הידרדרות פומבית ניכרת ביחסי ארצות הברית ורוסיה. הטריגר היה פרסומו של דוח מודיעין אמריקני המאשים את רוסיה בחתרנות שנועדה לפגוע בסיכוייו של המועמד דאז, ג'ו ביידן, בבחירות האחרונות לנשיאות. בעקבות הדוח, התראיין הנשיא השבוע ולשאלת המראיין האם אפשר לומר שפוטין, נשיא רוסיה, הוא רוצח, ענה ביידן בהיסוס - אך בחיוב. הוא אף הוסיף כי יהיה מחיר להתנהלות הרוסית. בעקבות דברי הנשיא, מיהרו הרוסים להחזיר את שגרירם מוושינגטון חזרה למוסקבה להתייעצויות.

לא ברור עדיין למה התכוון הנשיא כשהתייחס למחיר שיגבה מרוסיה. לא ברור גם האם אמירתו היא מענה לשאלה לא מתוכננת של עיתונאי או תשובה מתוזמנת היטב שנועדה להעביר אזהרה חד-משמעית למוסקבה. בכל מקרה, מיהרו לציין דוברים אמריקנים, מדיניות ממשל ביידן כלפי רוסיה תהיה שונה מאוד ממדיניות הממשל הקודם.

ג'ו ביידן, ארצות הברית, ארה
יגבה מחיר מרוסיה?, הנשיא ביידן|צילום: רויטרס, רויטרס_

ארצות הברית כבר הודיעה שהיא מתכוונת להפעיל סנקציות חדשות נגד רוסיה בעקבות היחס למתנגד הבולט ביותר של פוטין, אלכסיי נבאלני, היושב בכלא ברוסיה לאחר ניסיון הרעלתו לפני כמה חודשים. עם זאת, גם בתקופת ממשל טראמפ נחקקו עשרות סנקציות נגד רוסיה. זאת, למרות הצהרותיו של טראמפ אשר פיקפק בהאשמות של סוכנויות המודיעין האמריקני נגד הרוסים. ארצות הברית גם הבטיחה להעניש את רוסיה בעקבות מתקפת הסייבה האגרסיבית נגדה בחודש דצמבר, שיוחסה לרוסיה.

רוסיה יכולה להפריע לארה"ב

למרות ההצהרות הלוחמניות והפער הדרמטי בין היכולות והעוצמה האמריקנית לבין יכולותיה של רוסיה, האמריקנים יצטרכו למצוא דרך לנהל דיאלוג עם הרוסיה בנושאים מסוימים. רוסיה מגבירה את מעורבותה הבין-לאומית, בדגש על המזרח התיכון ואפריקה. ביטוייה האחרון של מעורבות זו הוא הביקור המתוקשר השבוע של משלחת ארגון חיזבאללה במוסקבה, שם דנו הצדדים בעתידה של לבנון ובהתפתחויות בסוריה. זאת כמעט במקביל לביקור שר החוץ אשכנזי במוסקבה.

ולדימיר פוטין, רוסיה (צילום: AP)
מתמודד עם בעיות מבית, פוטין|צילום: AP

רוסיה אמנם אינה מסוגלת להתמודד ישירות עם מעצמת העל האמריקנית, אך היא יכולה בהחלט לקלקל בשטח את תוכניותיה של ארצות הברית בזירות השונות. לפיכך, מתקיים תיאום מסוים ביניהן. כך למשל בחודש שעבר הן סיכמו על חידוש אמנת 'START 2' לבקרת נשק. בנוסף, מתנהל תיאום רוסי-אמריקני טקטי בסוריה, שנועד למנוע הסלמה בשטח.

לא נראה שלאף אחד מהצדדים יש עניין בהתלקחות ממשית. בארצות הברית, ביידן מתמודד עם אתגרים חיצוניים כגון היריבות מול סין והמבוי הסתום מול אירן. הוא ניצב גם מול אתגרים פנימיים, בהם לחצים מתוך האגף הפרוגרסיבי במפלגתו לקדם ערכי זכויות אדם ודמוקרטיה. כמו כן, קיים לחץ להעניש את רוסיה ומדינות אחרות כמו סעודיה על פעולות המנוגדות לערכים אלו. לא מן הנמנע כי התבטאותו הקיצונית של ביידן לגבי פוטין נועדה לבסס דימוי לוחמני שדווקא יאפשר לו לנהל משא ומתן עם הרוסים בלי שייחשד כ"רך", או כמשתף פעולה עם הרוסים כפי שהאשימו את קודמו בתפקיד טראמפ.

במקביל, פוטין מתמודד עם מחאה גוברת מבית, מגפת קורונה ובעיקר עם אתגרים כלכליים כתוצאה מהמגפה והסנקציות שרוסיה כבר נתונה תחתיהן. בהתאם לכך, עם ההצהרה על החזרת השגריר, מהלך סמלי שנועד להביע מחאה, הרוסים הודיעו מיד באמירה זהירה יחסית כי הצעד נועד למנוע הידרדרות ביחסים. בנאום שנשא פוטין הוא איחל בריאות לביידן (ספק איחול ספק רמיזה), ביקר את אמירותיו ואת ההתנהלות האמריקנית, אך ציין כי רוסיה תמשיך לעבוד עם ארצות הברית בדרך שתשרת את האינטרסים שלה.

בהימור מחושב, אפשר להניח כי הרטוריקה הלוחמנית בין המדינות תימשך, ואולי אף יפורסמו צעדי ענישה והרתעה. עם זאת, סביר כי האינטרס המשותף לארצות הברית ורוסיה במניעת התנגשות פרונטלית יגבר על העוינות ההדדית בטווח הנראה לעין.

מיקי אהרונסון (צילום: יחצ, יח
מיקי אהרונסון|צילום: יחצ, יח"צ

הכותבת הייתה ראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי וכיום היא עמיתת מחקר בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)