קובי שבתאי הוא קצין משטרה מצטיין ורב זכויות, ואיש לא חולק על האיכויות שלו כמפקד. נכון שהיו עוד מועמדים ראויים שהקדישו את חייהם למשטרה, אבל בסופו של דבר התקבלה החלטה, לדעת רבים החלטה מוצדקת. אבל הדיון הציבורי מיד הולך למקומות אחרים: חיטוט בהיסטוריה המאוד ארוכה שלו, עשרות שנים ותפקידים ביצועיים, ומציאת "אוצרות" אבודים. לא מדובר על שני העיטורים שקיבל אלא על אירועים שוליים של סטייה מסוימת מהפרוטוקול. הכל נבדק ונחקר, אבל כנראה שלמישהו היה אינטרס להחזיר את זה לכותרות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
גם עו"ד עמית איסמן, המועמד לתפקיד פרקליט המדינה, הרגיש לאחרונה היטב את המחיר של קדמת הבמה הציבורית: מהי האג'נדה שלו? איזו תפיסה משפטית הוא צפוי להוביל בתפקידו? אני לא יודע, משום שאף אחד לא עסק בזה. במה כן עסקו? בהתבטאות פרטית (נכון, אומללה ביותר) שלו מלפני שנים, שעליה הוא כבר התנצל.
אלו רק שתי דוגמאות לתופעה די מעצבנת: כל כותרת כזו, כל סיפור מהעבר שחוזר אל הזרקורים, יוצרים תחושה ש"כולם מושחתים", ושכבר אין אנשים ישרים ומקצועיים בשירות הציבורי. אלו כמובן שטויות. רוב המנהיגים כאן הם לא מושחתים, ורוב הבכירים בשירות המדינה הגיעו לשם בזכות ולא בחסד. כמובן שיש דרך להימנע מהפרסומים האלו – פשוט לא לעשות טעויות בשיקול דעת. הרי אף אחד מאתנו לא עשה כמה דברים שעליהם הוא התחרט, נכון? לכולנו יש עבר חלק ומצוחצח של החלטות מושלמות והתנהגות למופת, לא ככה?
נו באמת, מישהו מצפה ברצינות שבקריירות של עשרות שנים, שחלק גדול מהן תחת לחץ ואחריות כבדה, לא יימצאו דופי? לא צריך ללכת לגיבורי התנ"ך הלא מושלמים כדי להבין שהדרישות האלו לא הגיוניות. קשה לי להאמין שבן גוריון, למשל, היה מצליח לעבור את הוועדה למינוי בכירים ואת התקשורת הישראלית של 2020. האם אנחנו בטוחים שכל מינוי שלו בהסתדרות הציונית נעשה על פי כל כללי הטקס? ומה עם ספרים שקיבל במתנה ונשארו בצריף שלו, או אולי איזו פעם שפעל בניגוד לפרוטוקולים הרשמיים? אז האם הדברים האלו פוגעים בזכויות ההיסטוריות שלו כאבי האומה שלנו? ממש לא.
אני מכיר לא מעט אנשים בכירים בתחומם ומאד מוכשרים שלא הגיעו לתפקידים בכירים בגלל שדים עתיקים (לא פליליים, חלילה) שרדפו אותם.
אז כן, אנחנו בהחלט צריכים לצפות מהבכירים ביותר בשירות הציבורי שיעמדו בסטנדרטים בסיסיים של ניקיון כפיים, ושחלילה לא יתמנו אנשים לתפקידים הקריטיים ביותר במדינה כאשר תלויה מאחוריהם קופת שרצים מצלצלת. אבל אנחנו גם לא יכולים לדרוש שהם יהיו קדושים (כידוע, אין כאלו בנמצא), ולהיתלות בכל טעות כעילה לביטול מידי של המינוי שלהם. יום אחד אולי ינהלו כאן את העסק רובוטים ולא בני אדם, ולהם באמת שאף אחד לא יבוא בטענות, עד אז – קצת פרופורציות בבקשה.