"עסקת המאה" של הנשיא טראמפ פורסמה ב-28 בינואר 2020 כתוכנית שלום ובסיס למשא ומתן. אך נוכח הסרבנות הפלסטינית הצפויה, הכריז ראש הממשלה נתניהו עוד באותו ערב שיוביל מהלך סיפוח חד צדדי. כבר למחרת תודרכו העיתונאים כי בשלב זה תידחה ההחלטה. החלטת הסיפוח החד צדדי נולדה מתה כבר בינואר, אך הובאה לקבורה סופית שמונה חודשים מאוחר יותר, ב-13 באוגוסט, כאשר נתניהו קיבל סולם חשוב ומכובד מהנשיא טראמפ ומוחמד בן זיאד, שליטה בפועל של איחוד האמירויות.
עשרת השותפים לקבורת רעיון הסיפוח
1. האמריקנים פרסמו תוכנית שלום ולא תוכנית סיפוח חד צדדי. "עסקת המאה" – ובעסקה יש לפחות שני צדדים. עסקה אותה יקדמו בעזרת המחנה הערבי הפרגמטי. לכשהבינו האמריקנים שסיפוח חד צדדי משאיר אותם ללא הערבים, ובמקום הישג חשוב שיירשם כמורשת הנשיא טראמפ, יקבלו כישלון דיפלומטי נוסף לממשל – התלהבותם מהסיפוח החד צדדי הסתיימה.
2. הערבים – תמיכת הערבים כאמור הייתה צריכה להיות הגורם שיביא את הפלסטינים למו"מ. הערבים הבהירו חד משמעית שלא יתמכו בשום מהלך שמאשר סיפוח חד צדדי.
3. כחול לבן – השותף הקואליציוני של נתניהו לא הצליח להטיל וטו על המהלך, אך השכיל להתנות המהלך בהסכמה אמריקנית. האמריקנים הבהירו שיתמכו רק במהלך הזוכה לקונצנזוס רחב בישראל ובכך החזירו באופן מעשי את זכות הווטו לכחול לבן. שר הביטחון ושר החוץ, שהרקע הביטחוני שלהם לא ניתן לערעור, הזהירו מפני אינתיפאדה שלישית וסבב נוסף בעזה. ראש הממשלה הקשיב קשב רב. אין סוגיה המפחידה ראשי ממשלה בישראל יותר מפרוטוקול המעיד שהוזהרו מקטסטרופה ביטחונית ולא שעו לאזהרות.
4. הירדנים – מכל מדינות ערב הירדנים הם הרגישים ביותר לסיפוח ישראלי בגדה. הסכנה להסכם השלום עם ירדן מחד גיסא, והדאגה ליציבות הממלכה מאידך גיסא ציננו גם הם את ראש הממשלה. החשש שהמורשת שלו תהיה התמוטטות אחד משני הסכמי שלום של ישראל גם היא לא תרמה לקידום הסיפוח.
5. המועמד לנשיאות ג'ו ביידן - התחזקותו של ביידן והסיכוי הגבוה שיהיה הנשיא הבא של ארה"ב הבהירה לנתניהו שה"הזדמנות ההיסטורית" יכולה תוך חודשים ספורים להפוך ל"פארסה היסטורית". אין ספק שממשל דמוקרטי היה מבטל הכרה בסיפוח וחוזר להחלטת מועצת הביטחון 2334 המקבעת את לגיטימיות גבולות ישראל לא מעבר לקווי 67'.
6. הקורונה – הציבור הישראלי עסוק רובו ככולו במשבר הקורונה – משבר בריאותי, משבר כלכלי וחברתי. הסקרים הצביעו שרק 4% חושבים שהסיפוח הוא הנושא המרכזי לטיפול. כשיש קרוב למיליון מובטלים, גרעון ענק בתקציב המדינה, מגזרים שלמים משותקים ועסקים מתמוטטים, הציבור מצפה מהמנהיגות שלו להתמקד במערכה נגד הקורונה ובניהוג נכון של המשק המתדרדר.
7. הכלכלה – "It's the economy stupid". עלויות מהלך הסיפוח – הזזת הגדר, עלויות ביטחוניות עם ההתדרדרות הצבאית הצפויה, עליות שירותי החינוך, הבריאות והתשתיות בגדה המערבית שיושתו על ישראל במקרה של התמוטטות הרשות הפלסטינית בעקבות הסיפוח, ואולי סנקציות אירופאיות – מדובר בעשרות מיליארדים שהיו בפוטנציאל להצטרף לעשרות המיליארדים שמעיקים כבר עכשיו על המשק הישראלי עקב משבר הקורונה.
8. המתנחלים – גורמי הימין הקשה שהסיפוח היה מרכיב מרכזי באג'נדה הפוליטית שלהם, לא אהבו את הסיפוח החלקי. הם רצו החלת ריבונות על כל יהודה ושומרון ושללו מכל וכל את המדינה הפלסטינית המשתמעת מסיפוח חלקי. לפתע הבינו המתנחלים שהסכם אוסלו, אותו הם מתעבים כל כך, משאיר בידיהם יותר שטח מהסיפוח בתוכנית טראמפ... ואם אותם מתנחלים שהיו אמורים להלהיב את הבייס של טראמפ לא אוהבים את הסיפוח – למה שהאמריקנים ימשיכו ויקדמו אותו?
9. האירופאים, שרעיון שתי המדינות הוא עקרון חשוב ביותר אצלם, מוכנים לקבל נוכחות ישראלית זמנית בשטחים עקב סרבנות פלסטינית למו"מ והכרה בצרכי הביטחון של ישראל המתגוננת מטרור, אך הבהירו חד משמעית שסיפוח חד צדדי סותר את החוק הבינלאומי ויגרום לשינוי משמעותי במדיניות שלהם כלפי ישראל. כשותף סחר הגדול ביותר של ישראל יש להם מנוף כלכלי ומדיני משמעותי.
10. המפה – כשפורסמה תוכנית טראמפ צורפה לה מפה קונספטואלית. הצוותים שהוקמו לתרגם את המפה לגבול ברזולוציה של מפת 1:50,000 גילו שיש להם משימה מסובכת וקשה לפתרון. כאשר לא מפנים אף התנחלות וצריך לשמור את הדרכים לכל הישובים – מקבלים גבולות בלתי אפשריים -באורך של 1,600 עד 1,800 ק"מ, ובמקום להפריד את האוכלוסיות הישראליות והפלסטיניות – המפה המפורטת מצביעה על פלונטר גאוגרפי המוביל למדינה אחת.
ראש הממשלה נתניהו הבין שהסיפוח החד צדדי הוא נכס רעיל עם תשואה שלילית ותאריך תפוגה קצר – ינואר 2021, ושנכון להחליפו בנכס ערכי יותר. כשניתן לו הסולם לרדת מעץ הסיפוח ולהביא הסכם שלום שלישי עם מדינה ערבית חשובה ומודרנית, הבין שזאת מורשת ראויה וחשובה בהרבה מהסיפוח.