מייד אחרי שהתחילה הקורונה במקומותינו, אמרתי במהלך תוכנית של עודד בן עמי כי מי שיצליח לטפל באירוע הזה, זה אך ורק צה"ל ומערכת הביטחון. זו הייתה דעתי אז, וזו דעתי גם עכשיו. מייד אחרי המשפטים האלה קיבלתי כמה טלפונים, הן מבכירים במשרד הבריאות, והן מאנשים במטה לביטחון לאומי. לקחתי לעצמי טיפה רוורס, שמא אני שוגה, הרי העניין הוא מאוד קריטי - בריאות האזרחים במדינה, והתבוננתי מהצד בכל מה שמתרחש כאן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
צר לי רבותיי במשרד ראש הממשלה, במטה לביטחון לאומי ובמשרד הבריאות - אין מנוס, גם אם באיחור, תנו לצה"ל לטפל ולנהל את האירוע המורכב הזה. לצה"ל יש את פיקוד העורף, הוא הוקם בדיוק לדברים האלה. הוא לא מכיל בתוכו רופאים טובים יותר, או אפידמיולוגים מנוסים יותר. אבל פיקוד העורף מחזיק ביכולות לנהל אירוע כזה כשהוא גדול בכמה מספרים על יכולות של משרד הבריאות. במבנה נכון והגיוני, משרד הבריאות ימשיך לפעול, כפי שהוא פועל, להביא את התובנות הרפואיות, אבל מי שיצטרך להוציא את ההבנה הזו אל הפועל זה רק מי שיכול, ומי שיכול - זה פיקוד העורף ומערכת הביטחון, נקודה.
זוכרים את האירוע המביך כאשר מטוסים מלאים באזרחים ישראליים, שנחתו כאן מניו יורק נשאו איתם חולי קורונה? איש לא הצליח להשתלט על זה, ולמרות ההבטחות האירוע הקשה הזה שהדביק כאן רבים המשיך להתגלגל. ואז פנו לפיקוד העורף וביקשו שהוא ינהל את העניין בשדה התעופה. מאז העניינים הסתדרו, החשודים כנגועים בקורונה כבר לא נוחתים בנתב"ג ונוסעים לביתם כאילו כלום.
עיריית בני ברק הייתה במצב לא פשוט בשל התפשטות הקורונה. כאשר הוזעק בהתנדבות אל"מ במיל' רוני נומה, הוא בא לבני ברק, ודבר ראשון שהוא עשה היה לבנות חמ"ל. כלומר - מרכז עירוני שאליו יתנקזו כל הידיעות ושממנו אפשר לגזור את סדר הפעולות הנדרש. וראה זה פלא - בני ברק נראתה בתוך זמן קצר אחרת לגמרי.
די עם משחקי האגו והיוקרה האישיים
אלה רק שתי דוגמאות. אגף המודיעין של צה"ל עושה כל ימות השנה את אותה הפעולה, אוסף מידע והופך אותו לידע. זה קריטי, זה משמעותי – כי הפרטים הקטנים לא משרטטים עדיין תמונה, כלומר ידע. לכן נרתמו יחידות כמו 8200 ויחידות טכנולוגיות, לרבות סיירת מטכ"ל, לסייע במאבק הזה. אלה יכולות שלא טמונות בשום גוף במדינת ישראל.
היתרון של פיקוד העורף ושל מערכת הביטחון שתחת ידה יש חיילים ואזרחים שאפשר לפקוד עליהם, ובאמצעותם לבצע מדיניות. משרד הבריאות, בכל הכבוד, יכול לאפיין, אבל הוא לא גורם מבצע וכך נותר פער בין ההבנה ובין כושר הביצוע. והמאבק בקורונה הוא עניין ניהולי ארגוני ויכולת ביצוע.
הרבה מאוד הצעות עולות, הן בוועדת הקורונה ובדיונים בממשלה. הכול טוב ויפה. הכשל הגדול הוא בתרגום ההבנות האלה לשפת המעשה. חיילים חילקו אוכל לבתים של נגועים בקורונה בבני ברק. כך גם באלעד. המערכת העירונית לא הייתה יכולה להתמודד עם האירוע הזה, וטוב שהיו שם חיילי פיקוד העורף.
הקורונה עדיין כאן, ולא רק שהיא כאן, היא גם מתפשטת. אז די עם משחקי האגו והיוקרה האישיים, עכשיו צריך לגבש את אותו צוות שיוביל את המאבק. תנו לאנשים האלה את הסמכויות, תנו להם יכולת לקבל החלטות ולהורות על ביצוען, כי בלי זה חבל להביא אנשים טובים כמו רוני נומה או אלוף אמיר אבולעפיה, או אפילו גדי איזנקוט שגם שמו הועלה. ביום שלחבורה כזאת תינתן גם סמכות ואחריות, או אז יהיה אפשר לנהל את המשבר טוב יותר. עד אז - נמשיך לשמוע את ראשי המדינה מתקוטטים בינם מי יזקוף לזכותו את ההצלחה. בינתיים אנחנו מרימים גבה ושואלים בעצם מה שנשאל בכל פינת רחוב - נו אז מה יהיה?