הפער בסקרים בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ הוא בערך - תלוי בסוקר ותלוי בסקר - 7%. 43% לנשיא המכהן, 50% ליריבו הדמוקרטי. זה היה הפער גם בתחילת מרץ. וזו העובדה המדהימה ביותר לגבי מערכת הבחירות 2020: בתקופה הזאת חוותה אמריקה מגפה קטלנית, משבר כלכלי ומהומות ברחובות, והמחוג כמעט לא זז. הפער לא גדל לטובת ביידן, והפער לא הצטמצם לטובת טראמפ.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

סוקרים, פרשנים ואסטרטגים מהצד השמאלי של המפה תולשים שערות – איך יכול להיות שאחרי שמספר קורבנות הקורונה עבר את ה-200 אלף, אחרי שלל שערוריות, חשיפות והליך הדחה אחד בבית הנבחרים, הפער לטובת ביידן לא גדול הרבה יותר?

טראמפ מול ביידן (עיבוד: רויטרס)
המחוג כמעט לא זז. דונלד טראמפ וג'ו ביידן|עיבוד: רויטרס

מנגד, סוקרים, פרשנים ואסטרטגים מהצד הימני אומרים: הבורסה במצב טוב, שיעור האבטלה טוב יותר מלפני שלושה חודשים, המועמד היריב הוא לא האדם המלהיב עלי אדמות והוא גם מבוגר מאוד – למה הפער לא מצטמצם?

בסופו של יום, 50% מהאמריקאים לא מוכנים לשמוע על הנשיא הזה, ו-43% לא זזים מתמיכה בו, גם אם יתהפך העולם (והוא התהפך), ובתווך ישנם כמה אחוזים שעדיין לא החליטו.

האם עוד יכול להתחולל שינוי?

אבל המרוץ לנשיאות ארצות הברית לא באמת מוכרע ברמה הארצית – הוא מוכרע במדינות עצמן, וליתר דיוק בקומץ מדינות חשובות. כפי שלמדה הילארי קלינטון על בשרה בתום קמפיין דרמטי - אפשר אפילו לנצח ב-3 מיליון קולות במרוץ הארצי, אבל להפסיד את הנשיאות בגלל פחות מ-80 אלף קולות בשלוש מדינות מפתח (במקרה שלה מישיגן, וויסקונסין ופנסילבניה). יחסית להילארי קלינטון לפני ארבע שנים, מצבו של ביידן היום נראה טוב יותר במדינות המתנדנדות עם יוצא מן הכלל אחד – פלורידה, המדינה המתעתעת מכולן. אבל נותר חודש עד הבחירות, וטראמפ עדיין יכול לשחזר את הסערה המושלמת של 2016. רק שזה לא יהיה קל.

סיכום כהונת נשיא ארה
חצי לא מוכן לשמוע עליו וחצי לא זז מתמיכה בו. טראמפ|צילום: רויטרס

השבועות האחרונים לא היו טובים לנשיא המכהן. מכה אחר מכה נחתו על הקמפיין. הספר של העיתונאי האגדי בוב וודוורד וההקלטה שהוכיחה שהנשיא הבין את הסכנה הגלומה בקורונה, אבל למעשה שיקר לעם כדי לא לייצר פאניקה; החשיפה של ג'ף גולדברג, עורך "האטלנטיק" היוקרתי, שלפיה טראמפ קרא לחיילים שנפלו בקרב "לוזרים"; מתקפה מצד אוליביה טרוי, היועצת הבכירה של סגן הנשיא מייק פנס, שפרשה וטענה שהנשיא לא ראוי לתפקד; טענה דומה מצד סינדי מקיין, אלמנתו של הרפובליקני האהוב ג'ון מקיין; וכעת גם תחקיר "הניו יורק טיימס" על כשלונו העסקי המתמשך ועל העובדה שבמשך שנים התחמק מלשלם מיסים.

בימי שגרה טראמפ עוד יכול היה לפצות על כל אלה בעצרות הבחירות. הוא הרי חי מהשואו, מהחיבור עם הקהל, במיטבו במגע בלתי אמצעי, עם הופעות סוחפות, קשה להסיט ממנו את המבט. אבל אלה לא ימי שגרה, ולנוכח הקורונה כמעט שלא מתקיימות עצרות. הוא בכל זאת עורך קצת כאלה, בחוסר אחריות משווע, כשאלפי אנשים עומדים צפופים בלי מסכות ומריעים למנהיג, אבל לא מדובר בהיקף אירועים שמאפשר את הסחף של המרוץ הקודם. כמה מושלי מדינות ממפלגתו אפילו הבהירו לו, מאחורי הקלעים, שלא יערוך עצרות אצלם. זה פשוט מסוכן.

העימות הוא רגע מבחן קריטי

בנקודת הזמן הנוכחית, עימות בין הנשיא למתמודד מולו יכול להיות הזדמנות גדולה עבור כל אחד מהם, ורגע מבחן קריטי.

קורונה בארה
רגע מבחן עבור כל אחד מהמועמדים. אילוסטרציה|צילום: reuters

אם נשתמש בטרמינולוגיה של תוכנית הריאליטי של טראמפ, "המתמחה" – העם האמריקני החליט אולי לפטר את טראמפ, אבל חייב להשתכנע להעסיק את ביידן במקומו. אחרת הוא ישקול שוב את עניין הפיטורים.

לאורך כל הדרך מציג טראמפ את יריבו כחלש, דמנטי, מבולבל, לא יודע לחבר שני משפטים. זו טקטיקה שיכולה לחזור אליו כבומרנג בעימות – אם ביידן יספק אפילו הופעה סבירה, לא יותר, ויוכיח שיש לו את האנרגיה, כושר העמידה והריכוז.

בהקשר הזה, אי אפשר שלא להיזכר בעימות קרטר-רייגן ב-1980. ג'ימי קרטר, הנשיא המכהן, פיזר במשך חודשים אמירות על כך שרונלד רייגן קיצוני, מחרחר מלחמות ויבטל הטבות סוציאליות. אבל בעימות האמריקנים ראו את רייגן ככוכב, כפוליטיקאי מתון, בלי שום סימן לקיצוניות.

ג'ו ביידן קורא לקונגרס לפעול (צילום: רויטרס, חדשות)
ינסה להוכיח שיש לו את האנרגיה. ביידן|צילום: רויטרס, חדשות

לביידן אורבות הלילה שתי סכנות. ראשית, אם הוא יתבלבל או ימעד בלשונו באופן בולט, זה יספק לקמפיין של טראמפ דלק ו"הוכחה" כביכול למצבו הקוגניטיבי של המועמד. שנית, ביידן הוא איש חם, אמוציונלי, שעלול לאבד שליטה מול התקפות אישיות נמוכות (במיוחד נגד בני משפחתו), וטראמפ הוא, נאמר בעדינות, לא אדם עם גבולות בנושאים כאלה.

לכן יועציו של ביידן מדגישים בפניו את הצורך להיראות "נשיאותי": אל תיכנס לקרבות בוץ. תזכיר לבוחרים שאתה איש המעמד הבינוני מפנסילבניה, בעוד טראמפ בא משדרות היוקרה של ניו יורק ומעוניין לעזור רק לעשירים. דבר איתם על מחדל הקורונה הנורא, על כך שבית משפט שמרני יכריע נגד ביטוחי בריאות מסובסדים. ולא נורא אם תפתיע באיזו סנוקרת הגונה או שתיים.

אבל גם עבור טראמפ זהו רגע מבחן. ב-2016 לא היה לו מה להפסיד, אבל עכשיו הוא עלול להפסיד יותר משהיה לו אי פעם. לא רק את הנשיאות – ההערכות הן שאם יאבד את התפקיד יצטרך להתמודד עם בתי המשפט בסוגיית המיסים. לכן הוא חייב לשנות את המגמה, להתחיל להתחזק, ובשביל זה הוא צריך להוציא את היריב משליטה.

טראמפ וקלינטון, ארכיון (צילום: רויטרס)
חייב לשנות מגמה. טראמפ בעימות עם הילארי קלינטון|צילום: רויטרס

אבל גם הוא צריך להישאר בשליטה, לפחות במידת מה, כדי לדבוק בשני המסרים הכי חזקים שלו: מצב הכלכלה (רוב האמריקנים עדיין סבורים שהוא מטפל בה טוב משביידן יכול לעשות זאת), וחוק וסדר, עם המסר של "יש מהומות ברחובות באשמת מנהיגים מקומיים מהשמאל, ואני אטפל בזה".

כך שעל הבמה בקליבלנד, אוהיו, יעלו הלילה שני גברים בעיצומו של מאבק חייהם, אחד בן 74, האחר בן כמעט 78. שניהם בקבוצת סיכון. הם לא ילחצו ידיים, לא יהיה כמעט קהל, והם יצאו למה שיהיה כנראה קרב אגרופים על ליבה של אמריקה. אלגנטי זה לא יהיה.

עד כמה הלילה ילמד משהו על התוצאה הסופית?

ההצבעה בבחירות כבר החלה: בחלק מהמדינות אזרחים כבר יכולים להגיע לקלפי, בכל המדינות מתאפשרת הצבעה בדואר, שהתרחבה הפעם מאוד בגלל המגפה.

החוקים המוזרים של סאם (צילום: רויטרס)
הפעם זה ייראה אחרת. הצבעה בקלפי בארה"ב|צילום: רויטרס

יש לזה כמה משמעויות. ראשית, שיעור המצביעים עד כה גבוה מאי פעם בעבר, וזה מנוף לחץ גדול על טראמפ: הזמן שנותר לו להפוך את המגמה קצר משנדמה. שנית, טראמפ משתמש בהליכים חסרי התקדים כדי לייצר דה לגיטימציה, ואמר שאינו מתחייב לקבל את תוצאות הבחירות, כי הצבעה בדואר היא לטענתו פתח לזיופים (למרבה האירוניה, הוא עצמו - כתושב פלורידה שגר בוושינגטון - מצביע בדואר).

ושלישית, זה ימנע מאיתנו רגע הכרעה מובהק בסופו של ליל הבחירות. הצבעה בדואר מסרבלת מאוד את הליך הספירה, ומקטינה את הסיכוי שב-3 או 4 בנובמבר יהיה מנצח ברור. במדינות מתנדנדות רבות, הספירה עשויה להתארך כל כך, שבשני המחנות מדברים על 15 בנובמבר כתאריך ריאלי. ואף אחד לא רוצה לחזור לתרחיש של שנת 2000 כשהצדדים נאלצו להגיע עד בית המשפט העליון. או כמו שסיכם זאת יועץ אסטרטגי אמריקני בכיר השבוע, כששאלתי אותו מה המשמעות של הצבעה בדואר: "סיוט".

גם בסוף הלילה הזה לא נדע מי משני המתמודדים יושבע לתפקיד הנשיא בינואר, אבל העימות הראשון יכול לסמן עבורו את הדרך לשם.

משדר העימות המיוחד - הלילה בערוץ 12 וב-N12, החל מ-03:00 לפנות בוקר.