במשך חודש הציבור הישראלי התגייס. עסקים נסגרו, משפחות הופרדו. החיים התהפכו לכולנו. עכשיו מגיעות עוד ועוד אינדיקציות, שמצביעות על בעלי עסקים שחזרו לעבוד באופן פיראטי ומשפחות שנפגשות מחדש. איך אפשר להאשים אותם?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עד לרגע זה, משרד הבריאות לא הסביר מה ההיגיון בלפתוח חנות מסוג אחד ולהשאיר חנות מסוג אחר סגורה. גם לא ברור למה כן התירו למשפחות לשמור ביחד על הילדים, אבל לא פותחים מסגרות חינוך בקבוצות קטנות או מצומצמות.
מנכ"ל משרד הבריאות אמר בשבוע שעבר שהציבור בישראל מתמודד פחות טוב עם תמותה. הוא הסביר שזה חלק ממערך השיקולים בהגבלות התנועה המחמירות. אבל ההיגיון הזה עובד גם לכיוון השני - הציבור בישראל לא יקבל לאורך זמן הנחתות מלמעלה בלי הסבר או ביסוס.
במצב כרגע, בגלל שאין היגיון סדור בהקלות ובהגבלות, כל אחד גוזר מתוכן את ההיגיון שנוח לו, ומתחיל לעגל פינות. הרי אם מותר להגיע לחנות לקנות כלי בית, למה אסור להגיע למסעדה לאסוף אוכל? ואם מותר לשלוש משפחות לחבור ביחד לטיפול בילדים קטנים, למה שיהיה אסור לילד מתבגר להיפגש עם כמה חברים?
אם רוצים שהציבור יענה להנחיות, צריך לתת קריטריונים ברורים, שקופים והגיוניים. כרגע, זה נראה יותר כמו שליפות מהמותן.
ואם אין קריטריונים כאלה, ואין הסבר מובהק למה דבר אחד מותר ואחר אסור, צריך לתת קווים מנחים לשמירה על מרחק והיגיינה, ולשחרר. אחרת, זה פשוט יקרה לבד.