שועטים לגל שני קשה? נקודות האור - והסיבות לדאגה

בתחילת מהדורת חדשות סוף השבוע, דווח הערב (שבת) כי למרות העלייה החדה בתחלואה מקורונה, הממשלה לא מתכוונת להטיל הגבלות נוספות. מחר יתקיים דיון עם משרדי הממשלה בשאלה איך להגביר את האכיפה - אולי גם להגדיל את הקנס על אי עטיית מסיכה. דוח של אגף המודיעין בצה"ל מזהיר היום מנתון של עד אלף נדבקים חדשים מדי יום וממאות מתים בחודש יולי אם לא יינקטו הצעדים המתאימים, אז כיצד ניתן לעצור את העלייה בתחלואה?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

אני שמח על כך שישנם בישראל גופים בלתי תלויים שחשופים למידע ומפרסמים את הערכותיהם באופן בלתי תלוי. אני באופן כללי מאוד נמנע מלנקוט בהערכות במספרים, כפי שנעשה בדוח שפורסם היום. בסופו של דבר הכול בידינו ואם נפעל בהתאם להמלצות בדוח, שעם רובן המכריע אני מסכים מאוד, ההערכות המפחידות לא יתממשו. השאלה בנוגע לקצב הגידול בתחלואה היא שאלה פתוחה שקשה מאוד להעריך אותה. אנחנו כרגע במגמת עלייה של התחלואה, בכך אין ספק, וצריך וחשוב לשים לב לנקודות האור וגם לצללים.

נקודת האור הראשונה שחשוב להתייחס אליה היא העובדה שבסופו של יום קבוצות הסיכון נזהרות, תוכנית "מגן אבות ואימהות" של הממשלה מיושמת בצורה הדוקה, גם מחוץ לבתי האבות יש פחות הדבקה. גם בקרב חולים בסיכון מחוץ לבתי האבות יש פחות הדבקה מבעבר. בחודשים הקודמים קבוצות הסיכון היו עד 30% מכלל החולים, וכעת מדד זה עומד על כ-10% בלבד. נקודה שנייה של אור היא שאנחנו עדיין מאוד רחוקים מלהגיע לסף הספיקה של בתי החולים, ואם תימשך התחלואה מבלי להמשיך לעלות באופן מעריכי אנחנו אפילו לא מגרדים את סף הספיקה של מערכת הבריאות.

נוסף על כך צריך להזכיר שמערך הבדיקות השתפר לאין ערוך בחודש האחרון ורק ביום שישי התקבלה ההחלטה החשובה לתגבר במאות אנשים את מערך החקירות האפידמיולוגיות.

"התחלואה אצל העובדים הזרים מטרידה"

אחת מנקודות הצל, שאליהן התייחס הדוח באופן ברור, היא שאחוז החיוביים עולה באופן מתמיד. מעבר לכך, ההתפשטות של הנגיף בסיבוב הזה היא כבר בכל רחבי הארץ ויותר קשה להשתלט על תחלואה מפושטת גיאוגרפית ובכל המגזרים. בנוסף, ההדבקה בקרב העובדים הזרים היא תחלואה מטרידה שקשה להשתלט עליה ללא מערך לאומי מכוון ובמדינות מסודרות אחרות (סינגפור לדוגמה) התקשו לעצור אותה.

אז מה עושים? מערך איתור הנדבקים וקטיעת שרשראות ההדבקה צריך להשתדרג, צריך לגייס יותר כח אדם שיתורגל ויימדד. אנחנו יכולים להפעיל מדדים יחסית פשוטים שיוכלו להראות למקבלי ההחלטות ולציבור מדי ערב אם המערך הזה משיג את המטרה המוצהרת שלו - ואם לא, האם המערך במגמת שיפור.

"האטרטגייה הנוכחית: מסכות - או סגר"

לשאלה אם מאות הנדבקים החדשים לא מטרידה את מקבלי ההחלטות, אני אומר באחריות שהיא נמצאת במוקד תשומת הלב של כל הרמות ועד לרמת ראש הממשלה, לילות כימים.

לגבי השאלה על המסכות, כרגע אין ספק שזה רכיב קריטי בבלימת התפשטות המחלה וצריך להפריד בהתייחסות ובאכיפה בין החללים הסגורים לאזורים הפתוחים. במרחבים הציבוריים הפתוחים, הכי חשוב לטעמי לשמור על מרחק ולמנוע התקהלויות. היכן שלא ניתן לשמור על מרחק, חשובה המסכה יותר. בחללים הסגורים אסור לוותר על חבישת מסכה וחובה להקפיד גם על מרחק, כי שם מתרחשות כל ההדבקות. בסופו של יום זה התחליף הפשוט והיעיל ביותר לאמצעי פחות יעיל והרבה יותר מזיק - סגר בצורותיו השונות, אמצעי שכדאי להימנע מהפעלתו באופן הנרחב שבו נאלצנו לנקוט לפני חודשיים.

בסופו של יום, כל המגמות עדיין הפיכות. הפעלת המערכות השונות בתיאום ובמאמץ משותף יכולים להחזיר אותנו למספר דו ספרתי של נדבקים מדי יום.

פרופ' רן בליצר הוא ראש מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון המחקר של כללית.‎