לכאורה, אחרי שלל דחיות, סומן תאריך יעד חדש לפתיחת הרכבת – יום רביעי הקרוב. אבל כרגע זה נראה שאפתני, אולי שאפתני מדי. על פי המתווה שמנסים לקדם, כל נוסע ברכבת יצטרך להצהיר מראש על מסלול הנסיעה שלו ולרכוש כרטיס. זו תהיה הדרך לווסת את כמות הנוסעים בכל קו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הבעיה המרכזית היא שהטכנולוגיה הזו לא קיימת כיום ברכבת ישראל, ועוד לפני שהחלה לפעול, כבר עולות שורה של בעיות עם השיטה הזו:
בראש ובראשונה, יש אוכלוסיות שאין להם גישה לטכנולוגיה הזו – בין אם זו אוכלוסיה מבוגרת או אוכלוסייה חרדית, שלא לכל הציבור בה יש נגישות לאפליקציות. האם הם יוכלו לרכוש פיזית כרטיסים? ואם כן, איך יוכלו לשריין לעצמם מקום מראש? האם יצטרכו להגיע פעמיים לתחנה רק כדי לרכוש כרטיס לנסיעה עתידית?
דבר שני – הרי יהיה צורך לבדוק שכל מי שנכנס לתחנה הוא בעל כרטיס בתוקף בשעה הרלוונטית לשעה שבה הוא נכנס. במילים אחרות, העומס יעבור מהקרונות לכניסה לתחנות. יש תחנות עם רחבת כניסה גדולה, כמו תחנת סבידור בתל אביב, אבל יש כאלה, כמו תחנת השלום בתל אביב, שבהן כל העומס יגלוש לרחוב ולמדרכה, שהיא גם ככה עמוסה וצפופה.
דבר שלישי - יש שורה של שאלות מה קורה אחרי שאדם כבר הצליח להזמין כרטיס – מה קורה אם הרכבת מתבטלת? האם הנוסע יכול לעלות על אחת אחרת? הרי אז מופרת ההגבלה שניסו ליצור.
ובעיקר – זו מערכת חדשה שאין זמן לנסות אותה "על יבש" לפני שמתחילים לפעול. בלאו הכי התחבורה הציבורית בישראלית מתאפיינת בהתנהלות כאוטית. אז עם כל הרצון לעשות סדר, עלול להיווצר כאן רק עוד בלאגן.
ברוב המדינות בעולם כבר פתחו את הרכבות, בלי מגבלות על כמות הנוסעים. במשרד הבריאות בישראל חושבים שהסיכון לכך גדול מדי. הם הצליחו לבלום את פתיחת הרכבת כבר פעמיים. מקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון שהניסיון לעשות "פתיחה מבוקרת" יהיה קשה מאוד ליישום בשטח.