אפשר רק לדמיין את הכותרות שהיו מתפרסמות אילו נתניהו היה היום ראש האופוזיציה. 6 ימים לפני בחירות, מאות אלפי אזרחים קוטעים את חייהם לעוד סבב של אלימות מול עזה. מאות אלפים שלא הולכים לעבודה, מטפלים בילדים נפגעי חרדה, מרותקים לממ"דים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעצם אין צורך לדמיין. צריך רק לחזור אחורה בזמן, לאותה הופעה בלתי נשכחת של בנימיו נתניהו באשקלון ב-2009, שם הבטיח "למוטט את שלטון החמאס", "לא לעצור את צה"ל", ולהיות "חזק מול החמאס". והנה עשור וקצת אחרי, רגע לפני הבחירות, כבר ברור לגמרי שתחת שלטונו של נתניהו והימין – החמאס, אותו חמאס, הפך לפרטנר. הפך לכזה שרוצים שיישאר בשלטון ופועלים למענו, עד עכשיו חשבנו שזה מסתכם בדאגה לכך שהכסף הקטרי ימשיך לזרום. הסבב הזה הוכיח שישראל שומרת על חמאס גם בימי הקרב.
מה שהתחיל בחודש נובמבר במבצע "בחגורה שחורה" חזר על עצמו גם בסבב הנוכחי. המטרות נבחרו בפינצטה, הכתובת הייתה ברורה. רק מטרות של הג'יהאד האיסלאמי. חמאס נותר מחוץ למעגל התגובה. על הג'יהאד יורים, עם חמאס מדברים ומעבירים באמצעותם מסרים של איום ורגיעה.
לאן נעלמו ההצהרות שליוו אותנו במשך עשור על כך שחמאס הוא הריבון, חמאס נושא באחריות, וחמאס משלם מחיר גם על הפעולות של סוררים? כמה מחסני נשק הפצצנו לאורך השנים, מפקדות ריקות של חמאס, כדי לגרום להם לשלוט ברצועה? כמה הצהרות חלולות שמענו על כך שאנחנו חזקים מולם והאחרים, מהשמאל חלשים?
והנה, מבלי שראש הממשלה התייצב מול המצלמות והסביר איך שינה את המדיניות שלו מקצה לקצה, כבר סבב שני שחמאס זוכה מישראל לא רק לסוג של חסינות, אלא גם למעמד של מתווך ומי שמתפקד בפועל כחלק מהפתרון שמאפשר "לסגור" סבב מבלי להיגרר למערכה מיותרת.
ההסבר הראשון די ברור: ישראל נמצאת בדרך להסדרה עם חמאס ולא רוצה לתת לג'יהאד האיסלאמי לחבל במאמצים. צריך להבין שזאת המציאות שהיינו מגיעים אליה גם אחרי מערכה ולכן אם אפשר להגיע אליה מבלי לשלם מחיר כבד - בוודאי שעדיף. ההסבר השני לא נאמר בקול אבל נוכח גם נוכח בכל אותן "התייעצויות ביטחוניות פוטוגניות" בבחינת סוד גלוי. סבב מול חמאס זה כבר "ליגה אחרת". הם לא יסתפקו בשיתוק של יישובי הדרום.
השבוע למדנו - דין אשקלון הוא לא כמו דין תל אביב
המשוואה ברורה, גבית מחיר מחמאס על התנהגות הג'יהאד תוביל להכנסת גוש דן למקלטים, וכמו שלמדנו רק השבוע דין אשקלון הוא לא כמו דין תל אביב. את השיתוק של הדרום אפשר להכיל, רקטות על תל אביב ונמל התעופה בן גוריון, יחייבו תגובה אחרת שתגרור אותנו למערכה רחבה יותר.
מי אמר שהוא חזק מול חמאס? בפועל בתוך עשור, תחת שלטון נתניהו, חמאס הצליח לבנות לעצמו מעמד כזה שיכול להרתיע את ישראל. את המחיר משלמים תושבי הדרום. לרוע מזלם נתניהו יודע שהוא יכול לסמוך עליהם לא לגבות ממנו מחיר בקלפי, הם איתו באש ובממ"ד.
את ההבטחות לרפורמות גדולות מקבלים בינתיים החקלאים, נהגי המוניות, מעשני הקנאביס - וכמובן איך לא - תושבי יהודה ושמרון שעוד אתמול זכו לביקור מתוקשר של ראש הממשלה עם השגריר האמריקני כדי לסמן את מפות הריבונות.
תושבי עוטף עזה ואשקלון נאלצו להסתפק בסרטון קצר של ראש הממשלה שלהם, שהגיח רק עד לסוללת כיפת ברזל באזור כדי לספק לו תפאורה לסרטון בחירות שבו הצהיר שראשי הטרור בסכנה, ומשם חזר לקריה כדי לראות איך אפשר (בצדק בנסיבות האלה) לסגור עוד סבב.
נפתלי בנט, יש לומר לזכותו, פגש את ראשי הרשויות וגם אמר להם ביושר בשיחה הסגורה שלא ניתן לצאת למערכה ערב בחירות. אבל חייבים להודות, איזה מזל יש לו לראש הממשלה הזה ולשר הביטחון שאין להם את נתניהו ובנט שירעישו עליהם מהאגפים, יציקו בקבינט. יכנו אותם ימין. חלש. בטח לא כמה ימים לפני שישראל הולכת לבחירות.
שלא לדבר על המזל משמים שנפל עליהם כשמולם מתייצבים שלושה רמטכ"לים ושר ביטחון שהיו שותפים למדיניות הזו, וגם מתעקשים לשמור על ממלכתיות ולנהל קמפיין מנומנם, כזה שלא שובר את הכלים - כדי לזכות בכל מחיר.
אבל רגע לפני בחירות, הגיע הזמן לומר את האמת ביושר. מדיניות הסבבים ושימור המצב מיצו את עצמם. זה לא עניין של ימין ושמאל, זכותם של אזרחי ישראל והדרום שידברו איתם אמת. מול מציאות מורכבת נדרשת מדיניות מורכבת ובעיקר הכרעה. אם הולכים עם חמאס אז עד הסוף הסדרה מלאה, ואם לא אז בבקשה מערכה משנה מציאות. כל בחירה אחרת תשאיר את תושבי הדרום בממ"דים - אבל לרוע מזלם הם נלקחים כמובן מאליו בקלפי - וזה מה שקובע כעת.