חשוב בסוף השבוע הזה לומר תודה לנשיא טראמפ - תודה על כך שהוא החזיר לסדר היום את מה ששנים אנחנו מתאמצים להדחיק, את הסכסוך ביננו לבין הפלסטינים, הצלחנו כל כך במלאכת ההדחקה עד ששכחנו שזו הסוגיה העיקרית של קיומנו כאן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כי עם כל הכבוד לשוויון בנטל ואפילו לתחבורה ציבורית בשבת, העובדה שישראל היא מדינה בלי גבולות מוכרים ועם סבבים של לחימה שעולים לנו בדם ובדמים גורמת לכך שלמשל אין לנו די משאבים לחינוך ולבריאות.
ועוד תודה לטראמפ, שלפני הבחירות דאג להבהיר לנו שיש שמאל ויש ימין, ולא תמיד צריך להתחפש למרכז - גם אם זה אופנתי: שמאל - בעד מדינה פלסטינית וימין נגד.
אבל צופינו היקרים בני גנץ ובנימין נתניהו אינם מדברים: בימים קריטיים אלה הם שותקים ומפעילים "דום שתיקה" גם על כל חברי מפלגתם. ככה זה כשכבר אי אפשר להתחפש למרכז וצריך פשוט לנקוט עמדה ואפילו לשלם עליה מחיר.
הם – נתניהו וגנץ - לא מדברים לא כי הנושאים שעל הפרק אינם חשובים, ההיפך! הם לא מדברים כי על הפרק עומדים נושאי ליבה, נושאי מהות. אז למה להסתבך אם אפשר לעשות פשוט עוד סלפי עם נעמה