ב-21.2 אובחנו שני תושבי Vò, עיירה קטנה בצפון איטליה, כחולים בקורונה. למחרת, אחד מהם, גבר בן 78 הפך לקורבן הראשון של איטליה. המספרים החלו לעלות במהירות מאז. כמעט במקרה החלו בעירייה במבצע משמעותי של בדיקות, זה מקום קטן, אנשים באים במגע הדוק זה עם זה וכך יצא שכל תושבי המקום נבדקו. כ-3% מהתושבים נמצא נשא של קורונה, כ-50 אחוזים מהם ללא סימנים בכלל. הרשויות החליטו להכניס לבידוד את כל הנשאים, וכעבור עשרה ימים בדקו שוב את כולם. מספר הנשאים ירד מ-88 ל-7, כל אלו שהנגיף עוד היה בגופם לא הפגינו תסמינים בכלל.
וזה לא הכל. זמן ההחלמה הממוצע ב-Vò עמד על 8 ימים, ירידה של כ-60% ממקומות אחרים. הסיבה לכך מעניינת גם היא: בין הנשאים שלא הפגינו תסמינים גם אנשי צוות רפואי שאם לא נבחנו ונכנסו לבידוד היו ממשיכים להפיץ את המחלה ומסבכים את מצבם של מטופלים רבים שעברו תחת ידיהם. בכל מחוז וונטו, על כחמישה מיליון תושביו, למדו את הלקח ואת החשיבות של בדיקות ושואפים שם לבצע 11 אלף בדיקות ביום (בישראל מדברים היום על שאיפה ריאלית לכאלפיים). אם מישהו מתקשר ואומר למוקד שהוא חולה אנחנו נבדוק אותו, את המשפחה שלו, את החברים שלו ואת כל הבניין שלו - אמר גורם במערכת הבריאות בוונטו.
קצב התרבות בסיסי
לכל מחלה מדבקת יש קצב התרבות בסיסי משלה, באנגלית נקרא Basic Reproduction Number או בקיצור המדעי R0 (אר-אפס). המדד הזה בוחן בעצם כמה אנשים יכול להדביק חולה אחד באוכלוסיה מעורבת שאינה חסינה מפני הוירוס. האר-אפס של חצבת למשל הוא בין 12-18, זו אחת המחלות המדבקות בעולם. של אבולה נע בין 1.5-2.5, של שפעת רגילה 1.5-1.8 ואילו של הקוביד19 (הקורונה כפי שאנחנו קוראים לה) נע קצב ההתרבות בין 1.4-3.9 כאשר עיקר המומחים מסכימים שהמספר נע בין 2.2 ל-3. ברגע שקצב ההתרבות, האר-אפס שלנו, גדול מ-1 הרי שהמחלה היא מדבקת בקצב אקספוננציאלי, ברגע שקצב ההתרבות שווה או קטן מ-1 הרי שלא מדובר במחלה שיכולה להתפתח למגפה.
כך למשל, כדי לחשב איזו כמות באוכלוסייה צריכה להידבק כדי שבכלל תהיה אפשרות לפתח "חסינות עדר", משתמשים בקצב ההתרבות הבסיסי. אם כל חולה יכול פוטנציאלית להדביק שלושה אנשים, הרי שכדי להוריד את קצב ההתרבות לאחד, אנחנו צריכים ששניים מתוך שלושת הנדבקים הפוטנציאלים יהיו עמידים - כלומר שני שליש מהאוכלוסייה.
"חסינות עדר היא כלי חשוב ומרכזי בארגז הכלים של המאבק במחלות מדבקות", אומר לי ד"ר אדוארד ורייט, וירולוג מאוניברסיטת ססקסס בבריטניה, "יש דרכים טבעיות להשיג אותו בכך שנותנים לאוכלוסיה להידבק ויש דרכים מלאכותיות. זריקה של חיסון מהונדס היא דרך אחת לפתח עמידות באוכלוסייה, בידוד וריחוק חברתי היא דרך נוספת להוריד את האר-אפס למספר של אחד או פחות".
כלומר, המטרה של העולם כרגע היא להוריד את האר-אפס למספר נמוך ככל האפשר. לקורונה אין עדיין חיסון, המומחים מעריכים שהדבר ייקח לפחות שנה אם לא יותר, ולכן האופציה הזו ירדה בינתיים מהפרק. בידוד וריחוק חברתי היא האופציה שבלית ברירה נבחרה על ידי רוב מדינות העולם וגם היא רחוקה מלהיות מושלמת. המחיר החברתי עצום, גם המחיר הכלכלי כמובן. היא מוגבלת בזמן שכן אי אפשר לצפות לשתק את העולם למשך שנה וחצי עד שיימצא חיסון.
ד"ר ורייט מעלה עוד נקודה חשובה: "כאשר אתה מוריד את האר-אפס ל-1 או נמוך מכך על ידי הגבלות לאכלוסייה, לא באמת טיפלת בנגיף. מה יקרה כאשר אתה מפסיק את ההגבלות? על פניו אתה לא מוגן מהתפרצות נוספת". אז מה עושים? "בדיקות, כמה שיותר בדיקות, זה כלי חשוב לא רק כדי לאבחן ולבודד מראש, אלא כדי לקבל את ההחלטה הנכונה בזמן הנכון לגבי הסרת ההגבלות ומניעה מהתפרצות שנייה".
שלשום התפרסם ב-Nature Medicne מחקר מעניין שמצביע על האפשרות שהגוף שלנו מצליח לייצר בעצמו חיסון לקורונה. יש עדויות לשינוי במערכת החיסונית של חיות ובני אדם שנדבקו בנגיף. שינויים כאלה נראו בבדיקות דם, בתאי T ובנוגדנים בגוף. זה יכול להצביע על אפשרות שאכן נצליח בסופו של דבר לפתח עמידות מסויימת, ובשילוב עם חיסון מהונדס נוכל להפוך את הקורונה למחלה כמו השפעת הרגילה - זו שגם אפשר להתחסן נגדה, וגם התפתחה נגדה חסינות טבעית בחלק מהאוכלוסיה.
עם זאת צריך לקחת בחשבון - קשה עד בלתי אפשרי לשלוט בוירוס כמו הקורונה. בשלב הזה, הניסיון לפתח חסינות עדר באופן טבעי נראית קלושה. בבריטניה עמדו ההערכות על כרבע מיליון מתים אם הממשלה לא תשנה את המדיניות שלה ותציג מגבלות חדשות. במערך השיקולים, שבו משתמש כל מנהיג, שבין שמירה על בריאות הציבור ושמירה על המשק וחופש הפרט, המספר הזה היה גבוה מדי אפילו עבור בוריס ג'ונסון שהחל להתקפל ולשנות כיוון.
המחלה השקטה
אלו ימים מרתקים לחובבי מחקרים אקדמיים (כמוני, מודה). שורה של מחקרים ראשוניים מתפרסמים בכל יום על מחלה חדשה שלא מוכרת לאנושות. העולם לומד בכל יום המון על הקורונה, וכמאמר הקלישאה, ככל שאנחנו יודעים יותר אנחנו גם יודעים כמה אנחנו לא יודעים.
ד"ר גיא חושן, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים איכילוב מעריך שהקורונה כאן כדי להישאר ותהפוך בסופו של דבר לאחת ממחלות החורף. "בסופו של דבר, כחברה, נפתח חסינות בדרך זו או אחרת ונלמד להתמודד עם המחלה. ייתכן שבעתיד, אם תרגיש לא טוב, ישאלו אותך בשיחת אגב אם יש לך שפעת או קורונה". אלא שהמחקרים עדיין מעטים, המחלה עוד בראשיתה והמידע שנאסף עוד בוסרי. ד"ר חושן אומר שבמקביל, ייתכן גם שהקורונה תיעלם עם שינויי מזג האוויר כמו שקרה לסארס ב-2002. "בקיצור, סימן שאלה גדול", הוא מסכם.
מחקרים מעניינים נוספים מגיעים מסין, שם בעזרת מודל ממוחשב, קבעו החוקרים שבימיה הראשונים של ההתפרצות הסינית כ-86% מהמקרים לא אובחנו מפני שהחולים לא הראו תסמינים. זה אומר שעל כל מקרה מאובחן אחד היו שישה שלא אובחנו. החוקרים מעריכים שיש פי חמישה או עשרה יותר מקרי קורונה מאלה שמוכרים לנו, זה אומר שייתכן שמספר חולי הקורונה שמסתובבים כרגע בעולם עומד על כמיליון וחצי בני אדם.
זה יכול ללמד אותנו שהמחלה מסתובבת במדינות שונות זמן רב יותר ממה שחשבנו, זה יכול להסביר את מה שנראה כמו התפרצות מהירה אבל בעצם רק קצה הקרחון שנראה לעין בתהליך ארוך שהתנהל בחשכה. החוקרים מדברים על ההערכה שכרבע מהחולים בשנג'ן שבסין נדבקו מנשאים שלא הראו תסמינים בכלל ועוד היום לא יודעים שנשאו את הנגיף.
המודל האיסלנדי
העיר הקטנה Vò לימדה את העולם שיעור קריטי בהתמודדות עם הקורונה. הבידוד הוא כרגע הכלי היחיד שבו אפשר להשתמש, בהתחשב בכך שלא מוכנים לקחת בחשבון עשרות אלפי מתים. מצד שני, מתחילות לצוץ הוכחות ליתרונות של חיסון עדר אל מול הזן הספיצפי הזה, וברור לכולם שאי אפשר להמשיך לשתק מדינות שלמות לאורך זמן. אז מה המסקנה? לבדוק, כמה שיותר אנשים, עם תסמינים ובלי תסמינים. עם בדיקות יש ידע, יש תמונה מלאה יותר, יש יכולת לבודד כירורגית נשאים, יש יכולת לשמור על אוכלוסיות בסיכון.
וכאן נכנס לתמונה המודל האיסלנדי שהתגבש בימים האחרונים. האי ובו 364 אלף תושבים החליט לבדוק את כולם - כל תושב יעבור בדיקה לקורונה. ביחס לאוכלוסייה, ביצעה איסלנד יותר בדיקות מכל מדינה אחרת, 10,405 בדיקות על כל מיליון תושבים בהשוואה ל-5,203 שביצעה דרום קוריאה שמוזכרת רבות לטובה.
נכון, ב-Vò ובאיסלנד הקטנות קל הרבה יותר לבצע בדיקות ולשלוט במחלה. גם אם לא נגיע למימדים שלהן, לשם צריך לשאוף. בקיצור, תהיו Vò.