הריאיון של אביגדור ליברמן לדנה ויס בחדשות סוף השבוע הפך את המרוץ לאחדות למשחק מרתק. גנץ חושש מאוד מממשלת ימין צרה עם ליברמן מה שעשוי לאלץ אותו להגיד "כן" למתווה שהציג יושב ראש ישראל ביתנו, גם במחיר התנגדות עזה של הקוקפיט.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נתניהו מבועת מממשלת מיעוט בתמיכת חברי הכנסת הערבים שתעיף אותו מבלפור, מה שעשוי להוביל אותו לוויתור על חלק מסוים מהגוש (למשל סמוטריץ' ויהדות התורה). בטעות עוד עשויה לקום פה ממשלת אחדות. בעצם השאלה היא מה נתניהו אוהב יותר: את בלפור או את מועדון הבלוק? וממה גנץ חושש יותר - פירוק כחול לבן או סיום הקריירה הפוליטית באופוזיציה?
הפוקר של ליברמן הוא כזה: התרחיש הכי גרוע גם לו וגם לנתניהו זה ממשלת מיעוט בתמיכת מרצ והערבים (מי בתמיכה ומי בהימנעות, שכן לפחות שניים בכחול לבן יימנעו). את נתניהו זה זורק מבלפור והופך לח"כ מהשורה תחת כתב אישום ועם סיכוי לא מבוטל להפסיד בפריימריז בליכוד. את ליברמן זה מעמיד בלב השמאל, דבר שיפגע בו אנושות בבייס, בבחירות חדשות שיתקיימו עוד השנה - כי זו ממשלה לכמה חודשים גג.
כשמישהו מאיים על אחר ברובה ללא כדורים שניהם פוחדים. אחד שיודע שהרובה ריק ואחד שלא יודע. ובפוליטיקה למדנו שגם רובים בלי כדורים עלולים לירות.
ולסיום: באיחור של 11 חודשים, הקמת הימין החדש משיגה את מטרתה. להלן תזכורת: לפני שנה בדיוק בנט דורש את תיק הביטחון, ראש המל"ל נשלח על ידי נתניהו לרב דרוקמן והרבנים מסכלים את המהלך.
בנט מבין שבבית היהודי בלי "שוט" על נתניהו לעולם יישאר שר בינוני גג. הוא פורש, יוצא לקמפיין בחירות - "בנט לביטחון, שקד למשפטים", מתרסק תחת אחוז החסימה, מידרדר למקום 4 אבל בזכות האיום (המופרך) לחבור לגנץ מקבל את המשרד הנחשק בישראל.
לשבוע עד אחדות או כניסת ליברמן? לחצי שנה עד אחרי הבחירות? ואולי לכהונה שלמה איכשהו? בפוליטיקה קודם כל מתיישבים על הכיסא.