אחרי ההייפ המוצדק סביב עצם ההשתתפות של החברות הישראליות בסופרבול השנה, נותר לבחון אותן בצורה מקצועית- מי הצליחה גם להיות בולטת וגם להעביר את המסר, ומי בזבזה כסף גדול על פרסומת לא מספיק מעניינת ובעיקר, כזו שלא אומרת דבר?
מירן פחמן, איש הקריאייטיב, בעל קבוצת creative first המתמחה במצויינות קריאייטיבית ובמיתוג מעסיק, מנתח, מפרגן וגם מבקר מבלי לרחם.
המצטיינת gong.io
פרסומת טובה היא כזו שגם מצליחה לתפוס את תשומת הלב של הצופה, גם יודעת להשאיר אותו סקרן ודרוך לאורך כל הסרט וגם, לא פחות חשוב, מעבירה את המסר ואת שם המותג. כל זאת, עליה לעשות בשלושים שניות בלבד. משימה לא פשוטה, וודאי לחברת b2b לא מוכרת שנאבקת על תשומת לבם של הצופים מול ענקיות הבירה, חברות הרכב, החטיפים חברות הקריפטו החדשות ועוד.
gong הצליחו לעשות את זה, בלי סלבס יקרים, בלי אנשים מעופפים ובאמצעות הדבר הזה שפעם אפיין את משרדי הפרסום המצליחים - רעיון גדול.
הסרט מתחיל במשפט קצר שמספר את מה שהחברה עושה אבל כתועלת חדה וברורה לקהל שלה. מיד אחר כך מגיעה מה שנקרא בשפה המקצועית ״הפרעה״- משהו ויזואלי שונה, בולט ותופס את הקשב. הסרט מתרחש כולו במשרד מלא ב״גונגים״, נו התופים היפניים האלה, ויש גם צידוק קולנועי להפרעה, כי בכל פעם שנסגרת עסקה במשרד, איש המכירות דופק בגונג, שזה גם, לא במקרה, שם החברה שייצרב בסוף הסרט בראשו של הצופה.
לאורך הסרט מתגברים הגונגים וממחישים את היעילות של הסטארט-אפ בסגירת עסקאות, עד שאי אפשר כבר לשמוע את דבריו של הדובר, גיבור הסרט. כל זה קורה כאמור ב-30 שניות בלבד ולטעמי זו עבודה פרסום וקריאייטיב יוצאת מן הכלל.
הבינונית- monday.com
גם הסרט הזה מתחיל ב״הפרעה״ ויזואלית נחמדה של משרד ובו 3 שכפולים של בחורות העובדות זו לצד זו. לאחר מכן עוברים לחדר אחר במשרד שגדל ומתרחב כמו קסם ומשם לאופן ספייס שבו אנשים הולכים על הקירות ועל התקרה ובסוף עף מתעופפים החוצה אל השמיים.
אז כן, זה תופס את העין, למרות שזה לא משהו שלא ראינו עד היום בקולנוע ואפילו בפרסומות אחרות. הבעיה עם הסרט הזה הוא בעיניי קודם כל המסר, וזו המחלה של רוב חברות ההייטק ומיתוג המעסיק היום- המסר גדול מדי, קלישאתי מדי ולכן גם לא אמין וגם לא מבדל.
הסרט של מאנדיי מדבר על ״לעשות דברים גדולים, עולם ללא גבולות, הכל אפשרי״, נשמע מוכר? אולי מפני שזה פחות או יותר, מה שאומרות 80 אחוז מחברות ההייטק וזה חברים, פשוט כבר עובר ליד האוזן. אני לא אומר שהמסר צריך להיות מוצרי חלילה. אף אחד לא מעוניין לראות סרט שמדבר על מערכות ניהול מתוחכמות, אבל החוכמה הגדולה, זו שמשלמים עליה המון כסף, היא לפצח בדיוק את זה- מה הסיפור של החברה, התועלת שלה והבידול שלה, מבלי להגיע לקלישאה ומבלי להתדרדר למסר מוצרי. את זה בעיניי מאנדיי לא הצליחה לעשות ולכן למרות שהסרט מעניין ויזואלית, הוא לא מספיק טוב כעבודה פרסומית שלמה.
הגרועה- etoro
כבר מהטיזר שפורסם כמה ימים לפני המשחק, ידעתי שפרסומת מצוינת לא אראה פה. הטיזר הראה אנשים בסיטואציות שונות מסתכלים אל השמיים בהשתאות, טריק משומש שנעשה כל כך הרבה פעמים בארץ ובעולם ב-30 שנה האחרונות.
הסרט עצמו הוא אוסף של קלישאות קולנועיות ושיווקיות. אנשים שמתעופפים ומצטרפים ללהקה אחת גדולה היא כאמור לא משהו חדש והמסר של ״השמיים הם הגבול״, הוא באמת שחוק אפילו בשביל קמפיין פנים ארגוני של סטארט-אפ מתחיל. וחבל, כי בתוך הסרט כן מתחבאת קריינות שמדברת על קהילה של אנשים שמדברים ומשתפים רעיונות על מסחר במניות ובקריפטו. בריף כזה היה יכול להוביל לקונספט מעניין יותר ומיוחד יותר. חבל שהשקיעו כל כך הרבה במדיה וכל כך מעט מחשבה בקריאייטיב.