מדובר אולי ביריבות הגדולה ביותר בין שתי חברות. תככים, פוליטיקה ומאבקים על העליונות האווירית – מלחמה בין שתי ענקיות בואינג ואיירבאס, וגם בין אירופה לארה"ב. בעסק הזה הזמנה אחת יכולה לשנות את המאזן בין שתי חברות בשוק שמגלגל קרוב ל-200 מיליארד דולר בשנה.

לפני כשבועיים נערך יריד התעופה החשוב ביותר בדובאי, לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה. לא היה ספק מי יצאה כשידה על העליונה - איירבאס. החברה האירופאית קיבלה יותר מ-400 הזמנות למטוסים חדשים, ביניהן הזמנת ענק של 255 מטוסים צרי גוף מסוג A321 על ידי קבוצה של 4 חברות לואו קוסט כשבראשן wizz air, ומכירה ראשונה ל-A350 החדש שלה. בואינג לעומתה מכרה רק כ-100 מטוסים, עיכובים באספקת מטוסים מאיימים גם על קשרים עם חברות קיימות, כמו אמרייטס למשל. 

airbus A350 ביריד התעופה בדובאי
המנצחת ביריד התעופה בדובאי: איירבאס

יחד עם זאת, החברה האמריקנית רשמה הצלחה עם החברה ההודית Akasa שרכשה 72 מטוסים מסוג 737 MAX, בהסכם שמרחיב את הנוכחות של בואינג בזירה שנמצאת בשליטתה של איירבאס ונותן ראיה נוספת לכך שמכירות הדגם ממיכות בהתאוששות מאז שתי התאונות הקטלניות בשנים האחרונות.

"התחרות היום היא בלואוקוסט", מסביר יוסי פישר מומחה בתעופה. "כי החברות הללו רוכשות מטוסים בקצב גבוה יותר בשל השחיקה – מטוס שלהן מבלה באוויר בין 16-18 שעות ונמצא בשירות 6-7 שנים, בניגוד לחברות המסורתיות שהמטוסים נשארים בשימוש 10-12 שנה".

בואינג 787 דריימליינר (צילום: רויטרס)
בואינג 787 דריימליינר|צילום: רויטרס

תחרות נוספת שהתגברה בין החברות היא סביב מכירת מטוסים ייעודיים לתובלה. המשבר בשרשראות האספקה והעלייה העצומה ברכישות אונליין גרמו לחברות להמר על כך שהביקוש למטוסים שיעברו הסבה להובלה ימשיך גם אחרי המגפה. "75 אחוז מהמטענים האוויריים לפני הקורונה הוצאו במטוסי נוסעים", מסביר פישר. "בגלל הסגרים נאלצו לעבור למטוסי מטען כי לא היו נוסעים. הרבה חברות תפסו את עצמן והבינו שיש פה עסק רווחי מאוד ועשו הסבות של מטוסי נוסעים". 

פוליטיקה ואיומים: ההיסטוריה של היריבות בין שתי ענקיות התעופה 

אבל כדי להבין את היריבות בין שתי החברות צריך ללכת כמה עשורים אחורה, הבסיס של בואינג הוא ייצור מטוסי קרב. בואינג השיקה בשנות ה-50 את מטוס הנוסעים הראשון שלה – בואינג 707 ומאז מיצבה את עצמה כשחקנית החזקה ביותר התחום מטוסי הנוסעים – כשהתחרות העיקרית שלה הייתה מול חברה אמריקנית אחרת דאגלאס (שבסופו של דבר התמזגו). 

אירופה נשארה הרחק מאחור, עד אוקטובר 1965 כשנציגים מכל התעשיה האירופאית, בהם אייר פראנס, יצרנית המנועים רולס רויס, חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה ועוד כדי לדון על רעיון – להתאחד יחד כדי להילחם בדומיננטיות האמריקנית – ולהקים יחד את איירבאס במימון ממשלות צרפת ומערב גרמניה שאליהן הצטרפו גם ספרד ובריטניה. 

Airbus A320 neo (צילום: רויטרס)
Airbus A320 neo|צילום: רויטרס

המטוס הראשון של איירבאס עשה את הבכורה באוקטובר 1972, אבל בחמש שנים הראשונות היה נראה שמדובר בכישלון. עד 1977 נמכרו רק 37 מטוסים, בזמן שה-747 של בואינג נמכר בכמויות. בהנהלת החברה הבינו שכדי להצליח איירבאס חייבת להיכנס לשוק האמריקני והצליחו לשכנע את אחת מחברות התעופה המשמעותיות בארה"ב – איסטרן שהזמינה 23 מטוסי איירבאס שזעזעה את השוק האמריקני, נכנסה לטריטוריה של בואינג והתחילה לצמוח במכירות – זה למעשה הרגע שנולדה היריבות המרה בין שתי החברות. 

אבל גם אחרי, במרבית השנים בואינג הייתה המובילה הבלתי מעורערת והיא לא ספרה במיוחד את היריבה האירופאית. נקודת המפנה האמיתית הייתה ב-2011 כשאמריקן אירליינס הודיעה לבואינג כי היא מתכוונת לקנות מאות מטוסים מסוג A320 neo, מה שהוביל את בואינג לזנוח תוכנית לפתח מטוס חדש ולהתחיל בתכנון של ה-737 Max. החברה דחקה בצוותים שעבדו על המטוס לעבוד במהירות ודרשה מהם להציג את התוכניות במחצית מהזמן הנהוג.

המטוס גרם לפגיעה קשה במוניטין של בואינג עם שתי התרסקויות קטלניות תוך 5 חודשים שהובילו למותם של 346 בני אדם: מטוס של ליון אייר שהתרסק במלזיה באוקטובר 2018 ומטוס של אתיופיאן איירליינס שהתרסק במרץ 2019. לפני כשבועיים יצרנית המטוסים אף לקחה אחריות על התאונה ב-2019 כשהודתה כי ייצרה מטוס שהיה בו רכיב לא בטיחחותי.

ביריבות בין החברות מעורבות ממשלות ומדינות. למשל, אל על משתמשת רק במטוסי בואינג – לא בהכרח כי הם עדיפים על איירבאס אלא בשל מערכת היחסים של ישראל עם ארה"ב והעובדה שבואינג מייצרת גם כמה ממטוסי הקרב של חיל האוויר. "יש מלחמת סחר גדולה מאוד בין אירופה לארה"ב", מסביר פישר. "לבואינג יש לובי פוליטי חזק מאוד בוושינגטון, חלק ניכר מהכנסות החברה מגיעות מהחטיבה בצבאית. כשישראל רוצה לחדש את מלאי ה-15F היא קונה אותם מבואינג, כשרוצים מנוע לטיל – מי שמייצר אותו זה בואינג. חלק מחברות התעופה של מדינות המפרץ לא יקבלו לעולם אישור מהממשלות לרכוש איירבאס כי יש להם הסכמים לרכישת נשק מבואינג".

מטוס בואינג של אל-על (צילום: אל על)
"אל על לקוח שבוי של בואינג"|צילום: אל על

"אמריקה תומכת בבואינג", מוסיף פישר. "מדינה כמו ישראל מבחינה כלכלית היה נכון לה לעבור לאיירבאס – פחות דלק, פחות תחזוקה – יש להם פשוט מטוסים יותר טובים. אלעל הוא לקוח שבוי של בואינג. למדינת ישראל יש מניית זהב ואני מניח שאם הנהלת החברה תרצה לקנות איירבאס הנושא ייחסם על ידי הממשלה. מהלך כזה יכול לפגוע ביחסים עם האמריקנים".