מה הפתיע את האוצר? מאז תחילת הלחימה ברצועת עזה ובצפון, השקל התחזק בכ-10% מול הדולר. הכלכלן הראשי במשרד, ד"ר שמואל אברמזון, שפרסם אתמול דוח בנושא, הסביר את המגמה כ"ייסוף לא מוסבר".
תקציר הפרקים הקודמים: הטבח שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה מיד לאחר מכן, הקפיצו את שער השקל-דולר לרמות שיא של 4.08 שקל ב-26 באוקטובר, היום בו החל השלב הקרקעי בפעולת צה"ל ברצועת עזה. בשלב זה נכנס לתמונה בנק ישראל עם תוכנית אגרסיבית למכירת 30 מיליארד דולר בשוק המט"ח (ועוד 15 מיליארד דולר בעסקאות סוואפ), בלם לחלוטין את הפיחות בשער השקל והוריד אותו לרמה של 3.8 שקלים. אלא שמאז נמשך הייסוף והדולר כבר בשער של 3.64 - מהלך שהאוצר, כאמור, מתקשה להסביר את סיבותיו.
מה שהאוצר לא רואה
"לא ברור מה האוצר לא מבין, כשכל הנתונים פרושים לפניו", אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים פיננסים. "שלושה גורמים ברורים ועוד אחד קצת פחות חד משמעי מכתיבים כיום את המגמה בשוק המט"ח המקומי: ראשית, סקטור ההייטק, שהמלחמה לא משפיעה עליו בצורה דרמטית והוא ממשיך למכור בדולרים, אבל מצד שני חווה ברמה המקומית ירידה בביקושים. לפחות שליש מהעובדים נמצא במילואים זה אומר פחות שימוש ברכב ופחות צריכת דלקים - וכתוצאה מכך גם פחות מט"ח. גם הטיסות לחו"ל פחתו מאוד בהייטק. אבל, זה רק הגורם הראשון לייסוף".
- מה הגורם השני?
"המשקיעים המוסדיים, שמושפעים מאוד ממה שקורה בשוק ההון האמריקני. דצמבר 2023 היה חודש עם ציפיות אגרסיביות להפחתות ריבית, דיברו על 5-7 הפחתות ריבית במהלך 2024. מאז היה כבר תיקון לתחזית זו, אבל לא מעט בזכותה שוק המניות רץ למעלה לרמות שיא, בקצב של יותר מ-5% בחודש בנאסד"ק.
"ההשלכה של כל זה על תיק הנכסים הגדול של המוסדיים בחו"ל היא דרמטית. השווי הדולרי של החזקות המוסדיים בחו"ל גדל באופן משמעותי והם מיהרו להגן על עצמם, כי לא רצו להגיע לסוף שנה עם דו"חות כספיים שיראו שהם ספקולנטים בעולם המט"ח. לכן, ראינו את המוסדיים מוכרים הרבה מאוד מט"ח בניסיון לאזן את החשיפה שנוצרה להם בעקבות העליות החדות בשווקים".
יש גורמים נוספים לייסוף?
"בהחלט. לא רק המוסדיים, אף אחד בשוק לא רוצה להגיע לסוף שנה עם נתונים שמציגים אותו כספקולנט בעולם המט"ח. אז כולם עושים window dressing (ייפוי מאזנים) ומוכרים מט"ח כדי לצמצם את היקף החשיפה שלהם".
לשלושת הגורמים פריימן מצרף גורם נוסף, שפחות מדברים עליו: "צריך לזכור שנכנסנו למלחמה מתוך המשבר של המהפכה/רפורמה המשפטית. שחקנים גדולים בשוק המט"ח, שחששו מהכיוון שישראל עמדה ללכת אליו, הבינו במהלך המלחמה שכבר לא תהיה רפורמה משפטית והחליטו לצמצם את החשיפה הפרו-דולרית שלהם. זה כמובן נושא פוליטי נזיל, שיכול להתהפך מהיום למחר. אי הוודאות בנושא הרפורמה והקואליציה הנוכחית בכלל עדיין על השולחן ובשלב זה לא ברור אם הולכים לבחירות או שהממשלה תחזיק מעמד״.
רק הריבית תכתיב שינוי כיוון
מה הלאה? שינוי המגמה במט"ח, אם יהיה, יבוא לפי פריימן מהריבית. "הציפיות להפחתת הריבית היו אגרסיביות מדי בארה"ב ולכן צפויה השנה בשלב מסוים רכבת הרים בבורסה האמריקאית, אני לא רואה המשך חד כיווני שבו שוק המניות האמריקאי רק עולה ועולה עם הפחתות ריבית. מתיחות בים האדום ועלייה במחירי הדלקים עלולים לטלטל את הכלכלה האמריקאית בקלות לאינפלציה גבוהה יותר. לכן, הפחתות הריבית המהירות שכולם דיברו עליהן וראו בהן טריגר לנסיקת המניות - אני יותר שמרן ביחס אליהן. בישראל, הייסוף החזק ממתן את האינפלציה. בנק ישראל ימשיך להוריד את הריבית בצורה מדודה, אבל יהיה מאוד זהיר בכל הנוגע לנקיטת צעדים משמעותיים בריבית".
איך עלולה להשפיע הידרדרות ביטחונית בגזרה הצפונית על שוק המט"ח?
"תלוי על מה מדברים. אירוע בטחוני בצפון יביא מכה נקודתית, אבל לא ישפיע לאורך זמן על שוק המט"ח. לעומת זאת, אם המערכה תתרחב למעורבות איראנית ישירה, תהיה לכך השפעה גלובלית על מחירי האנרגיה וזה כבר ישפיע באמצעות אינפלציה, גם על שוק המט"ח שלנו. לוקח הרבה זמן לתקן אינפלציה".