מי שהאזינו בשנים האחרונות למנכ"לים ומשקיעים בהייטק לא יכלו לפספס את ההבטחות שפיזרו מעל כל במה. חלום האקזיט ננטש, ואת מקומו תפס חלום חדש – "חברה גדולה". שוב ושוב הבטיחו המנכ"לים שהכסף הגדול פחות מעניין אותם מאשר להצמיח חברות שימציאו שווקים חדשים, יחתרו לעמדת הובלה, ישאירו חותם אמיתי, ועל הדרך גם יתרמו להחלשת בריחת המוחות לחו"ל.
מנתונים שאספה חברת המחקר IVC עבור Business שמסכמים את ביצועי ההיטק הישראלי מתחילת 2021, עולה כי המספרים תומכים בהצהרות והתעשייה הישראלית, שאופיינה בכך שהחברות שאפו להימכר לכל המרבה במחיר, התבגרה שפועלת על פי יעדים ארוכי טווח. החברות הישראליות שמו לעצמן למטרה להשתלט על השווקים ולפתח חדשים באמצעות פעילות אינטנסיבית של רכישות ומיזוגים עם חברות אחרות.
האינדיקציה הראשונה לשינויים המתחוללים פורסמה לפני כחודש על ידי פירמת הייעוץ PwC. על פיה, היקף האקזיטים של חברות ישראליות – המקרים שבהם חברות ישראליות נמכרו לחברות אחרות - הגיע מתחילת 2021 לשיעור שיא מרשים של 11 מיליארד דולר, וזאת עוד לפני שהסתיימה השנה. עוד גילה הדוח, כי בשליש מהעסקאות (33 מתוך 96 עסקאות) בהן נרכשו חברות ישראליות – החברה הרוכשת היתה גם כן ישראלית וכי מדובר בקפיצה של פי-3 יותר עסקאות של ישראלים מול ישראלים, לעומת השנה שעברה.
אלא שההתמקדות במקרים שבהם חברות ישראליות נרכשו, בין אם על ידי חברות ישראליות או זרות, מסתירה מהפך רחב ומשמעותי עוד הרבה יותר: בשנת 2021 נרשמה עליה דרמטית וחסרת תקדים במספר העסקאות ובהיקף של הרכישות שמבצעים סטארטאפים ישראליים לא רק בישראל, אלא בעולם כולו.
מנטרף לטורף: מ-1.2 מיליארד ב-2020 ל-7.1 מיליארד ב-2021
מהנתונים של IVC האוספת ומנתחת מידע על השוק הפרטי ותעשיית ההון סיכון בישראל, עולה כי מתחילת השנה זינק היקף העסקאות שבהן חברות ישראליות רכשו חברות אחרות פי 6: מכ-1.2 מיליארד דולר בכל אחת מהשנים 2019-2020 – ל-7.1 מיליארד דולר השנה.
זאת, לצד קפיצה של פי 9 בהיקף העסקאות בהן ישראליות רכשו ישראליות אחרות (מ-280 מיליון דולר ב-2020 לכ-2.4 מיליארד דולר עד כה השנה), נרשמה קפיצה משמעותית של כמעט פי-6 בהיקף העסקאות בהן חברות ישראליות רכשו חברות זרות מחו"ל, מכ-940 מיליון דולר בשנת 2020, לכ-4.5 מיליארד דולר עד כה השנה.
זינוק מקביל במספר המוחלט של העסקאות, מחזק את המסקנה שמדובר בעליית מדרגה, ולא בנתונים שהתנפחו רק בשל הזינוק בהערכות השווי של החברות:
מאז תחילת 2021 נרשמו 127 עסקאות בהן הצד הרוכש היה סטארטאפ ישראלי - קפיצה של 76 אחוזים לעומת 2020, וקפיצה של 62 אחוזים במספר העסקאות בהשוואה ל-2019, שנת השיא הקודם. כך על פי IVC. נתונים ראשוניים שהתקבלו מגופים נוספים, מחזקים את הממצאים. על פי נתוני SNC, סטארטאפ ניישן סנטרל, קפץ מספר העסקאות השנה לעומת השנה שעברה ב-61 אחוזים. על פי נתוני "Tracxn", שבדקה רק את היקף עסקאות הרכישה בידי חברות הרשומות כישראליות, הקפיצה היתה בשיעור של 47 אחוז.
יצוין כי רשמית, בשנים 2015-2016 נרשמו היקפי עסקאות גדולים יותר – 7 ו-45 מיליארד דולר, בהתאמה, אולם אלה נובעים מרכישות חד פעמיות שביצעה חברת הפארמה "טבע" בחו"ל. רכישות שאין בהן להעיד על שינוי מגמה רחב באקוסיסטם ההיטק הישראלי.
בין הרוכשות: פלייטיקה, איירון סורס, גלובל-אי, טאבולה, סלברייט
רק בשלושת החודשים האחרונים היינו עדים לשורה של עסקאות ענק בהם הצד הרוכש היה חברה ישראלית שהנפיקה בגל האחרון. למשל Global-e שהונפקה בספטמבר, רכשה בשבוע שעבר חברה אמריקאית בשם Flow Commerce בחצי מיליארד דולר. Taboola שהונפקה ביוני, רכשה חודש לאחר מכן חברה אמריקאית בשם connexity ב-800 מיליון דולר. Playtika (שהונפקה בינואר) רכשה את Reworks הפינית תמורת 400-600 מיליון דולר. ironSource (שהונפקה ביוני) רכשה באוקטובר את Tapjoy תמורת 400 מיליון דולר.
חברת המודיעין הדיגיטלי Cellebrite (שהונפקה בספטמבר) ביצעה באוקטובר האחרון את הרכישה השנייה שלה – חברת Digital Clues . "אנחנו לא במרוץ לרכוש לפני שמישהו אחר ירכוש, ולא במרוץ להצדיק הערכת שווי גבוהה, אלא בונים חברה גדולה חזקה ומובילת שוק בעולם המודיעין הדיגיטלי", הסביר מנכ"ל ומייסד החברה יוסי כרמיל בשיחה עם Business. לדבריו, "בתעשייה שלנו יש כ-8-10 שחקנים, ולמיטב ידיעתי כולם במגמה של הרחבה על ידי מיזוגים ואני צופה שהמגמה רק תתחזק".
"הערכות שווי גבוהות מהמציאות"
מיזוגים היו מאז ומתמיד אחד האמצעים הרווחים לצמיחה, אך הזינוק בהיקפים ובסוג החברות שרוכשות, מסבירים גורמים בכירים באקוסיסטם הישראלי – חסר תקדים. לדברי הגורמים את גל המיזוגים והרכישות (M&A) מזינות מגמות ארוכות טווח גלובליות, שפוגשות מגמות מקומיות חדשות.
כך, בין היתר, הם מזכירים את הכסף הגדול שמגיע מקרנות ההון סיכון, אליו הצטרף לאחרונה הכסף מהנפקות ה-SPAC בבורסת נאסדא"ק בניו יורק. אלה פגשו את המוטיבציה והניסיון המשודרגים של דור המנהלים הישראלים הצעיר, ויחד הם מאפשרים לחברות הישראליות לשנות פוזיציה – מניטרף, לטורף.
גיוסי ה-SPAC של החודשים האחרונים, טוענת ליסיה בכר-מנוח מקרן הפרייבט אקוויטי Catalyst, יצרו לחצים אדירים לבצע מיזוגים ורכישות. על פי בכר-מנוח, שברזומה שלה רשומה מעורבות בעסקאות המיזוג של חברת הדשנים "ADAMA" עם ענקית הדשנים הסינית ChemChina, ורכישת קבוצת "כתר" על ידי קרן הפרייבט אקוויטי BC Partners מבריטניה, "הערכות השווי היו הרבה יותר גבוהות מהמציאות, ואת הפער הזה החברות הישראליות מחפשות להשלים באמצעות מיזוגים ורכישות. החברות הנרכשות מעניקות לרוכשות דאטה יקר ערך שיכול לפתוח אותן לשווקים חדשים במדינות חדשות, או לספק להן מוצרים חדשים מן המוכן".
חברה ציבורית נוספת שביצעה רכישה החודש היא מפתחת ויצרנית ציוד הבדיקות לתעשיית הסמיקונדקטור Nova. החברה הודיעה לפני כשבועיים על רכישתה של החברה הגרמנית ancosys תמורת 100 מיליון דולר במזומן. שוק השבבים מאופיין אמנם לא מהיום בנטייה לקונסולידציה, בין השאר בשל מיעוט לקוחות ושחקנים, אולם התהליכים שעוברים לאחרונה על כלל תעשיית ההיטק מצליחים לחדור ולהשפיע גם עליו.
"הערך של המניות עולה באופן שמאפשר גם לחברות בגודל של נובה או אפילו קטנות יותר לבצע עסקאות", הסביר מנכ"ל ונשיא נובה איתן אופנהיים בשיחה עם Business. לדבריו, "חברות שעמדו במשבר הקורונה מבינות שיש הזדמנות בשוק לרכוש את אותן חברות שלא צלחו את המשבר. כל עוד נמשך משבר הקורונה, חברות כמו זו שרכשנו לא היו מחזיקות מעמד, ולכן ב-2022 נראה הרבה יותר רכישות מאשר ב-2021. כשאני מסתכל על עצמי ושואל 'האם הקנייה הרגיעה אותי?' – התשובה 'ממש לא'".
"היום כולם מחפשים הזדמנויות, במיוחד חברות בינוניות בשווי של מיליארד צפונה", ממשיך אופנהיים ומסביר, "משום שהרגולציה הגבילה את היכולת של הענקיות לבצע רכישות". לדבריו, מדובר בהזדמנות גדולה לסטארטאפים הישראליים החדשים בתחום השבבים והוא ממליץ להם לא למהר להימכר לחברות כמו אינטל, פייסבוק או קוולאקום.
6 חברות כבר בסל של פייבר
גם Fiverr, שהנפיקה כבר בתחילת גל ההנפקות האחרון ב-2019, הספיקה לבצע לא מעט רכישות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה. בשבוע שעבר (24.11) הודיעה פייבר על רכישת Stoke Talent - החברה הישראלית השנייה שלה, והחברה השישית שהיא רוכשת בסך הכל. פייבר היא דוגמה קלאסית לחברה שבזה אחר זה מציידת את הפלטפורמה שלה בשירותים חדשים המבוססים על רכישות שביצעה.
כפי שניתן להבין, הפרופיל של החברה הטכנולוגית הרוכשות, כבר לא מורכב רק מחברות ענק בעלות ניסיון ומומחיות במיזוגים ורכישות, כמו סיסקו למשל, אלא יותר ויותר מחברות צמיחה. חלקן הנפיקו או גייסו בסכומי עתק רק לאחרונה. לצידן, אפשר להבחין בשחקן נוסף שנמצא בעליה - חברות בינוניות שרוכשות סטארטאפים קטנים או סטארטאפים בינוניים כמותם.
כך למשל סטארטאפ הענן הישראלי אנודות (Anodot) רכש בתחילת החודש (9.11) את פלטפורמת ניהול עלויות הענן "פילאוס" (Pileus), שמעסיק כעשרה עובדים, תמורת כמה מיליוני דולרים בודדים. או חברת הסייבר Checkmarx שרכשה באוגוסט האחרון את Dustico.
בשיחה עם Business, הסביר מנכ"ל ומייסד החברה עמנואל בן זקן כי כיום, "במקום ללמוד תחום חדש במשך חצי שנה, חברות מעדיפות לקנות 10-20 עובדים באותו תחום". לדבריו, "למרבה המזל, הגינה הטכנולוגית שלנו בישראל עשירה בטכנולוגיות, חדשנות ויזמים ששווה לרכוש, ובהחלט רואים אינפלציה של חברות בשלבים מוקדמים שנמכרות תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים לחברות שמוכרות ב-100-200 מיליון דולר, כמו מרבית היוניקורנים הישראליים".
זינוק של פי 19 בסייבר
מאחר שתחום הסייבר הוא אחד המפותחים בהייטק הישראלי וישראל נחשבת למובילה עולמית לצד ארה"ב, חברות בתחום נחשבות המועמדות הטבעיות ביותר להפוך לחברות גדולות.
בדקנו בנפרד גם את תמונת המצב של המיזוגים והרכישות בסקטור הסייבר. לפי נתוני IVC, הזינוק היחסי בהיקף העסקאות בתחום הסייבר גדול אף יותר משיעור הזינוק הכלל. היקף עסקאות הסייבר זינק בין 2020 ל-2021 פי 19, מ-42 מיליון דולר ב-7 עסקאות, ל-788 מיליון דולר ב-10 עסקאות. בכך שברה 2021 את השיא הקודם שנקבע ב-2015 עם 7 עסקאות בהיקף של 334 מיליון דולר בלבד.
אחת החברות ששמן עלה שוב ושוב בשיחות כחברה שהנפיקה לאחרונה ושמדיניות המיזוגים והרכישות שלה עשויה לקדם אותה למעמד של מובילה עולמית היא סנטינל 1. טדי ורדי, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון הניו יורקית הוותיקה Insight Partners, שהשקיעה בסנטינל 1, אמר בשיחה עם Business כי "כבר עתה אנחנו מבחינים בבגרות של ההייטק הישראלי, במיוחד בתחום הסייבר, וסנטינל 1 היא דוגמה מצוינת לכך. למנכ"ל תומר וינגרטן היתה שאיפה להקים חברה שתגדיר את השוק שבה היא פועלת. המסע הזה מההקמה ועד ההנפקה לקח לו שמונה שנים, אבל הסבלנות וההתמדה השתלמו, ועתה החברה היא זו שרוכשת חברות אחרות כמו למשל חברת Scalyr האמריקאית שנרכשה לאחרונה".
עוד דוגמאות לחלחול של הנטייה להעדיף מיזוג על מכירה, מספקת קרן Team8, המתמחה נוסף להשקעות גם בהקמת וגידול חברות. אחד מראשי הקרן, מפקד 8200 לשעבר תא"ל (מיל') נדב צפריר, התייחס לידיעות שפורסמו על ניסיונה של אחת מחברות הפורטפוליו של הקרן Claroty לרכוש את חברת הסייבר הרפואי Medigate, תמורת סכום מוערך של כ-300 מיליון דולר. "אנחנו בעיצומו של תהליך מאוד מורכב באחד התחומים הכי מבטיחים ומעניינים בהגנת הסייבר – הגנה על מערכות תפעוליות ומכשירים מחוברים, שצפוי להיות אחד מ-10 התחומים המובילים בסייבר", הסביר צפריר. "יזמים מבינים שיש הזדמנות לא להקים עוד חברה שתהפוך לפיצ'ר באמזון - אלא הזדמנות להפוך בעצמם למי שמובילים".
צפריר סיפר על מקרה נוסף שיכול להעיד על השתנות הלך הרוח. ב-2019 הקימה Team8 יחד עם סוכנות דירוג האשראי Moody's חברה בשםVisibleRisk , מתוך מה שצפריר הגדיר "אמביציה פנטסטית לשכפל את מה שהם עשו בעולם סיכוני האשראי לעולם סיכוני הסייבר". לפני כמה חודשים, סיפר, פנתה אליהם אחת השחקניות הבולטות בתחום, חברת BitSight והצליחה לשכנע את החברה החדשה שלא להמשיך בדרך עצמאית.
"ביטסייט אמרה לנו 'לא תצליחו בחיים להגיע לקו הסיום של להיות הסטנדרט העולמי לבד', אבל אז היא הציעה לנו 'בואו נעשה את זה ביחד'. ויתרנו על מכירה במזומן שהיתה מחזירה לנו את כל הקרן, לטובת הטווח הרחוק, כי רצינו להיות חתומים על סטנדרט עולמי לסיכוני סייבר", סיפר צפריר.
ביזבו: 4 רכישות תוך חצי שנה
עד כמה מדובר בשינוי דיסקט, ניתן ללמוד מעוד עסקה בשורת עסקאות עליהן הודיעו חברות ישראליות בנובמבר. הסטארטאפ הישראלי Bizzabo הודיע על רכישת חברה רביעית בתוך כחצי שנה – הסטארטאפ הקנדי Klik, תמורת 13 וחצי מיליון דולר. קליק ויצטרף לסטארטאפים קודמים שרכשה החברה, משבדיה, ארה"ב וישראל.
ארבע רכישות תוך חצי הן ללא ספק הישג לא מבוטל לסטארטאפ קטן שכמעט נאלץ לסגור את שעריו עם תחילת משבר הקורונה בשל ביטול הכנסים הפיזיים. סמנכ"ל השיווק ואחד ממייסדי החברה, אלון אלרואי, הסביר בשיחה עם "ביזנס" את המהפך שעברה החברה שהפכה תוך זמן קצר לרוכשת סדרתית. "בתחילת הקורונה התמודדנו עם מציאות בעיתית - שוק האירועים העסקיים חדל להתקיים. כשהחלו האירועים הווירטואליים, רצינו לתפוס בו מעמד של מובילי שוק, אך גילינו שלשם כך יהיו אזורים שלמים שעלינו לפתח בעצמנו או לרכוש".
"היינו צריכים לפתח שריר חדש כי מעולם לא רכשנו חברות קודם לכן. המיינדסט שלנו היה בכלל שיום אחד אולי ירכשו אותנו. לא להיפך. אלמלא השנה האחרונה לימדה אותנו לעבוד גלובלית והיברידית – ייתכן שלא היינו מגיעים למצב הזה".
החברות שרכשה ביזבו מדגימות את ההיגיון שמאחורי הרכישות הללו, שמתמקד בהצטיידות במוצרים חדשים שישתלבו באסטרטגיית המוצר הכללית של החברה. המוצרים של החברות שרכשה ביזבו יאפשרו לה להציע ללקוחותיה - מנהלי הכנסים ואירועים - סט יכולות טכנולוגיות שמתאים לעולם החדש כפי שביזבו תופסת אותו: יכולת עצמאית לשדר ישירות וידאו לעשרות אלפי צופים, מנוע מבוסס בינה מלאכותית לקביעת פגישות חכמה על פי תחומי עניין, ועוד שני כלים שנועדו להגדיל את המעורבות והעניין (אנגייג'מנט) של הקהל בכנסים: כלי שמוסיף אפקטים של קהל, ותג שמי חכם שעליו אומר אלרואי כי הוא מזכיר את הצמידים שבהם משתמשת להקת קולדפליי, בהופעותיה. וזו כנראה רק ההתחלה. "יש אינסוף לאן להתפתח והשמיים הם הגבול", מצהיר אלרואי.
אלרואי בטוח שמדובר ברוח חדשה שנושבת בהיטק הישראלי, " זו לא תופעה זמנית אלא ממש מהפכה - מסטארטאפ ניישן, לסקייל-אפ ניישן". ישראל, צופה אלרואי, "תהפוך יותר ויותר להיות יותר בצד הרוכש".
למעבר לרכישות בתוך האקוסיסטם הישראלי ושלוחותיו, יש משמעויות רחבות ועמוקות, מסביר אייל ניב מקרן ההון סיכון פינטגו פירסט. לדבריו, "בישראל מתפתח אקוסיסטם שלם שכולל את כל השלבים בהתפתחות של חברה, מהולדה, דרך צמיחה, פיתוח ורכישה, ויכול להסתיים בתוך ישראל, כמו שהיה פעם רק בארה"ב. פתאום סומכים על היזמים הישראלים להריץ מישראל חברות גלובליות שרוכשות בקצב דומה לחברות גלובליות. זה משנה את המשחק של ההיטק הישראלי, וכמשקיעים זה עושה לנו את החיים יותר לוקליים".
מהעבר השני, היפוך התפקידים הזה צפוי לזמן להיטק הישראלי לא מעט אתגרים חדשים, מהסוג שלא פגש בעבר. ג׳יי ג׳ובס, שותף בכיר וראש תכנית הסטארטאפים FUEL במקינזי, מזהיר כי למרות המגמה החיובית, השאלה הגדולה והפתוחה היא עד כמה המיזוגים הללו יהיו אכן מוצלחים. ג'ובס, שעלה לישראל לפני כשנה ומוביל במקינזי את פעילות Fuel לליווי של סטארטאפים, אמר בשיחה עם Business, "ליוויתי מיזוגים רבים בחיי ואני יודע עד כמה מדובר במשימה קשה לכן אני גם ריאלי. במציאות, החלק הכי קל הוא דווקא המשא ומתן לעסקה, או הניסיון להבין איזו טכנולוגיה הכי מתאימה לרכישה. החלק הקשה הוא לגרום לחברות הללו להצליח באמת לפעול יחד, במיוחד בשוק של טאלנטים שבו הטאלנט פשוט יכול לקום ולעזוב בקלות. השאלה תהיה עד כמה הם יצליחו לנצח את הסטטיסטיקה שלפיה 50 אחוז מהמיזוגים – נכשלים".
את ירון וינצבליט, שותף וראש אשכול ההייטק ב-PwC Israel, שהפיקה את הדוח המוזכר בתחילת הכתבה, זה לא מדאיג. לדבריו, "למרות שנדמה שיש רגיעה בהנפקות, זורם עדיין הרבה כסף בגיוסים פרטיים ובעסקאות סקנדרי. אותן חברות מתכוננת להנפקה בעוד כשנתיים, אבל כבר עתה המסלול מלא בחדי קרן שמחכים להוראה ממגדל הפיקוח להמריא".
רק השבוע (29.11) הודיעה חברת הסייבר Armis על גיוס של 300 מיליון דולר, במטרה מפורשת לבצע רכישות. "אנו בונים ענקית סייבר גלובלית כחול לבן שצומחת במהירות. כל כספי הגיוס ייכנסו לחברה וישמשו להתרחבות מואצת במטרה לכבוש נתחי שוק נוספים", הסביר המנכ"ל והמייסד-שותף יבגני דיברוב את הסיבות לגיוס.
"בשנה הקרובה נראה עוד ועוד חברות ישראליות שעוד בטרם הנפיקו מבצעות רכישות בכדי לייצר סיפור טוב לקראת ההנפקה", אומר עוד וינצבליט. "זו התחלה של שלב חדש בתרבות הטק הישראלי".