״אני לא מאמינה שהצלחתי להחזיק כל כך הרבה שנים בעבודה הקודמת; מעבר לתנאים ולחברה, לא באמת התחברתי. לא שנאתי את העבודה אבל זרמתי עם החיים, לא הייתי בשלה לשינוי ולקח לי המון זמן״. משתפת שחר דאלי (49) מקדימה, עובדת סוציאלית באילנות - קהילה טיפולית לנפגעי סמים, ולשעבר מנהלת באמדוקס.
במשך 13 שנים, שחר דאלי, בת 49 מקדימה, עבדה בחברת אמדוקס. זה היה למעשה מסלול התעסוקה הקלאסי: אחרי השירות ביחידת 8200 ולימודי ההנדסה – היא החלה את דרכה הבטוחה לקריירה הנוצצת בהייטק. אלא שאיפשהו בשנת 2013, היא החליטה לשים לזה סוף. ״אני לא מאמינה שהצלחתי להחזיק כל כך הרבה שנים בעבודה הקודמת", היא משתפת. "מעבר לתנאים ולחברה, לא באמת התחברתי. לא שנאתי את העבודה אבל זרמתי עם החיים, לא הייתי בשלה לשינוי ולקח לי המון זמן״,
ב-13 שנותיה בהייטק היא התקדמה עד ל- Configuration Managementובמקביל ילדה את שלושת ילדיה. כיום, כמעט 10 שנים אחרי השינוי, היא עובדת סוציאלית באילנות - קהילה טיפולית לנפגעי סמים. "בכל פעם אחרי חופשת הלידה רציתי לשנות קריירה, אבל את מפחדת לשנות וממשיכה בשגרה שהיא גם מאוד נוחה ולא מעזה לעשות משהו שהחברה לא מצפה ממך. הרי ׳מה, את עובדת באמדוקס בהייטק, יש לך אחלה משכורת, אוטו ותנאים. מה את סתומה? מי עוזב כזה דבר?׳״, היא נזכרת. ״יום אחד זה התבשל ואמרתי דיי. אני לא מוכנה בגיל 40 להיות עובדת בחברת אמדוקס״.
הסיפורים על עובדי בועת ההייטק שמחליטים לשנות כיוון באמצע החיים שכיחים. אלא שהמעבר מהחיים הנוצצים שמבטיחה התעשייה לתחום העבודה הסוציאלית גורר הרמת גבות. תשומת לב מיוחדת מוענקת לפערי השכר המשמעותיים. "לבעלי לקח זמן לעכל את ההחלטה", מספרת דאלי. "בסוף הוא הצליח לתמוך, אבל היה קשה לו כי הכובד הכלכלי היה עליו. הוא חשב בהתחלה שזה לא רעיון טוב וגם כשעזבתי הוא כל פעם אמר ׳את לא מתגעגעת? לא בא לך לחזור?׳. לקח לו כמה שנים לעבד ולהבין שאין חזרה. זה היה תהליך ארוך, כי בסופו של דבר אני לא סבלתי וסביבת העבודה הייתה טובה והייתי טובה במה שעשיתי. זה פשוט לא היה מי שאני״.
בהתחלה, היא ניסתה להשתלב כעקרת בית. ״הייתי שמחה בזמן האיכות הרב עם ילדיי והצלחתי להתעלם מהביקורת של הסביבה כלפיי כאישה שלא עובדת. לאחר שנה התחלתי להרגיש שמשהו ממש גדול חסר לי. על מנת להיות כנה אאלץ להשתמש בקלישאה ש׳חיפשתי משמעות׳ בחיי. התחלתי לחקור ולחפור, לנסות להבין מה קורה לי ולמה, נעזרתי במשפחה, בחברים ובעיקר באימי שעזרה לי להבין כי אני בעצם רוצה לעבוד עם אנשים״, היא מספרת.
בגיל 42 היא החליטה ללמוד תואר ראשון בעבודה סוציאלית. ״קיבלתי הרבה תמיכה מהמשפחה הגרעינית, היה נראה כי ילדיי היו גאים בבחירה שלי ובהשקעה, וגם המשפחה המורחבת והחברים אהבו את הכיוון החדש שלי. מצאתי המון הנאה בלימודים לצד הקושי הגדול בללמוד תואר במקביל לניהול המשפחה. ככל שעבר הזמן, בעיקר בהכשרות המעשיות לאורך התואר, הרגשתי יותר ויותר מחוברת לעולם הטיפול, להבנה של הנפש, לדרכים בהן ניתן להגיע לאנשים וגם למדתי להכיר את עצמי יותר ויותר".
איך הסביבה הגיבה?
״התגובות היו מעודדות ומעצימות. כולם מאוד תמכו ופרגנו על זה שאני הולכת ללמוד עבודה סוציאלית, אבל לא הצלחתי להבין. אמרתי שאני לא מרגישה שאני עושה משהו מטורף, אלא שקיבלתי פרס לעזוב מקום ולעשות מה שאני באמת רוצה. אין הרבה אנשים שאוהבים את העבודה שלהם ואנשים רואים עלי כשאני מדברת על העבודה ושהעיניים שלי בורקות באמת״.
גם אילן חלפון, לשעבר מהנדס חשמל ובוגר הטכניון בהצטיינות, החליט לוותר על השכר והתנאים ולהפוך לעובד סוציאלי אחרי כמעט 30 שנה בהייטק. הוא עבר בין תפקידים שונים בענף כשבשנת 1995 הצטרף לאחיו שעבד בחברת ROTEM, שעסקה בפיתוח ייצור ושיווק של מערכות בקרה וניהול בתחומי החקלאות. חלפון עבד כמנהל פיתוח חומרה ובהמשך כסמנכ"ל התפעול וחלק מהבורד. החברה צמחה עד שמנתה יותר ממאה עובדים בשנת 2015, ונמכרה לחברת Munters. הוא המשיך לעבוד כשכיר בחברה הגלובלית עד סוף שנת 2018.
כמו דאלי, גם לחלפון היה נדרש קצת זמן להתבשל עם המחשבה על הסבה מקצועית. ״הרעיון עלה אצלי כ-10 שנים לפני שעזבתי בפועל את ההייטק והתקבלתי ללימודי הסבה. כדי לעשות שינוי כזה ובכלל לבחור במקצוע טיפולי כמו העבודה הסוציאלית נדרשת בערה פנימית וחיבור למקצוע״, הוא מסביר. ״אצלי החיבור היה קיים וההתנדבות שעשיתי בעמותת עלם רק חיזקה את הרצון שלי לעשות את השינוי ולא להיתקע בתחום אחד במקום אחד לכל החיים. הבחירה באה ממקום של תשוקה, משמעות וחיבור פנימי. אני מאמין שזו נקודת השליחות שלי בחיים״.
לא כולם הבינו את הבחירה שלו. ״המשפחה הגיבה בהבנה תוך ידיעה שהצורך והחיבור שלי למקצוע היה קיים הרבה שנים לפני. חברים יותר רחוקים ואנשים בכלל כמובן מביעים פליאה רבה על מעבר מהייטק לעבודה סוציאלית, זה משהו שלא נשמע סביר שאדם יעשה. זה דיי חריג ואנשים הגיבו בפליאה, אבל אמרו ׳בסדר אתה שרוט, אבל תעשה מה שאתה רוצה׳״, הוא משתף ומסביר, ״לגבי התנאים והשכר, זו החלטה שקיבלתי אחרי תקופה ארוכה בהייטק, אז העניין הכלכלי פה מבחינתי לא פקטור במשוואה ואני יכול להרשות זאת לעצמי, לכן אולי במירכאות זה יותר קל. המשמעות בעבודה והרצון העמוק לעבוד ולטפל גובר על כל שיקול אחר״.
לעומת דאלי וחלפון, איתן עידן, עובד סוציאלי בצוות מוגבלות במחלקת לב העיר למשפחה של מנהל השירותים החברתיים תל אביב-יפו, ידע כל החיים שיש לו חיבור למקצוע, אך ניסה להתעלם מכך כדי להשתלב בהייטק ולהרוויח יפה. ״זה היה תמיד שם, הרצון לעסוק במקצוע טיפולי. בגיל 40 הבנתי שזה עכשיו או לעולם לא. לא יכולתי להישאר איפה שהייתי״, הוא אומר. ״במשך כל השנים העניין הכלכלי והסטטוס זה בדיוק מה שעצר אותי, אבל בסוף לפחות עבורי זה לא הספיק. הייתי צריך לעשות את השינוי, כולל לוותר על שכר. היום אני מבין שהמשמעות והחיבור לעשייה זה הכי חשוב ומעבר לכל דבר אחר״.
כך, אחרי כ-15 שנים כמנהל פרויקטים בחברת ייעוץ שהובילה פרויקטים מול משרדי ממשלה, הוא החל ללמוד עבודה סוציאלית. ״הילדים מאוד גאים בי. נתתי להם דוגמה של לרדוף אחרי החלומות ולהתחבר למה שעושים. הם רואים כל יום איך אני נהנה בעבודה ואיך אני מדבר על מה שאני עושה״, הוא מספר ומוסיף, ״היו גם תגובות של ׳אתה מטורף׳. הקולות האלו יישארו תמיד, גם הקולות הפנימיים של ההכרה והסטטוס כמנהל פרויקטים, רכב חברה וכו׳, אבל יש דברים יותר חשובים מזה. אני שלם לחלוטין עם מה שעשיתי, עם כל המורכבות הכלכלית ומאחל לכל אחד לקום בבוקר כמו שאני קם לעבודה״.
כל אחד מהם השתלב בעבודה סוציאלית במסלול אחר. דאלי למשל, עובדת בין היתר גם ביחידת "שילוב" שנותנת מענה לאנשים שסובלים מהפרעה נפשית בנוסף להתמכרות. ״יום יום, אני חווה, לומדת, ומתרגשת מחדש. הידע המקצועי שלי מתרחב כל הזמן, היכולת שלי להתבונן באנשים ובעצמי גדלה מיום ליום ואני מרגישה כמה מדויקת ונכונה הבחירה שלי במקצוע העבודה הסוציאלית״, היא משתפת. ״אהבתי לעבוד באמדוקס, אהבתי את המקום, את האנשים, את התדמית והמזומנים, אבל היום, כעובדת סוציאלית, אני אוהבת את העבודה שלי. כנראה שהייתי צריכה לחכות עשרים שנה כדי להגיע למקומי. כדי שאוכל לתת למקצוע הזה את עצמי בצורה הכי טובה. אבל מה שחשוב זה שאני כאן, ואני כאן כדי להישאר, כדי להתפתח ולגדול ולהכיר ולעשות״.
לאחרונה יצא משרד הרווחה והביטחון החברתי בקמפיין דיגיטלי הנקרא 'עוס"ים את העולם טוב יותר', וזאת במטרה לגיוס עובדות ועובדים סוציאליים למגוון רחב של תפקידי ליבה, בניהם: עו"ס קהילה, משפחה, אזרחים ותיקים, מוגבלויות, לחוק הנוער ולסדרי דין.
"עובדים סוציאליים בוחרים במקצוע מתוך שליחות ורצון להשפיע על חיים של אנשים ועל החברה כולה. מדובר באנשי מקצוע איכותיים ומסורים שרוצים לשנות את החברה ולהשמיע את קולם של אלו שלא יכולים להשמיע אותו בעצמם", אומר ינון אהרוני, מ״מ מנכ״ל משרד הרווחה והביטחון החברתי. "אנחנו במשרד הרווחה פועלים כל הזמן לחיזוק המקצוע ולחיזוק מעמדם של העובדים ונמשיך לעשות זאת גם בעתיד״. הוא מסביר כי העובדים והעובדות הסוציאליות במדינת ישראל נמצאים בחזית העשייה החברתית ומסייעים לאזרחים להתמודד עם מצבים מורכבים ולצאת לדרך חדשה, במומחיות, מקצועיות ורגישות. ״אני קורא לסטודנטים שסיימו לימודיהם, בואו לעבוד בשירותי הרווחה ותהיו שותפים בחיזוק החוסן החברתי של ישראל".