משה פרץ ואני נפגשים כשבחנויות כבר נמכרים מוצרי חלב שתוקפם יפוג ב-7 באוקטובר, אבל זה לא שמישהו זקוק לתזכורת לתאריך הארור או ליום השנה המתקרב. בטח לא פרץ, שהשנה האחרונה הפכה את חייו כמו שעשתה לכולנו, וגם שינתה כל מה שהתרגל אליו ב-20 השנים שלו כזמר. השינוי הזה, הוא מספר, הוביל להתמודדות קשה שהוא מתחיל להתאושש ממנה רק עכשיו.
"בהלוויה הראשונה שהופעתי בה, עם השיר 'גיבור של אמא', עוד הייתי בהלם", מספר פרץ על תחילת המלחמה. "מצאתי את עצמי בהלוויות, בשבעות, בניחום אבלים, מחלק עם המשפחה שלי ספרי תהילים, קונה מוצרים לחיילים ומחלק אותם במוצבים, מבקר פצועים. האינסטגרם שלי התפוצץ, ולצערי במקום לייקים קיבלתי הזמנות לשיר בהלוויות".
איך זה עבר עליך מבחינה רגשית?
"הבנתי שאני צריך לכבד אותם, אבל לא באמת ידעתי איך עושים את זה. אז אמרתי דבר תורה וכמה מילים ואז שרתי, חיבקתי את המשפחה ואת האמא, אבל כאילו על אוטומט. ואז, בדרך הביתה, הייתי מתפרק בבכי. ככה עוד הלוויה ועוד הלוויה, משהו כמו חצי שנה, עד שנשברתי. הרגשתי שזה מרסק אותי, שאני חולם את הפרצופים שלהם בלילות. ניסיתי להתייחס לזה כמו להופעות רגילות, אבל זה נשאר בלב, ופתאום היה לי איזה התקף כזה. לא רציתי לקרוא לזה חרדה, כי פחדתי להגיד את המילה הזאת".
מה הרגשת?
"שחסר לי אוויר, שיש לי חום, שהנשימה קשה".
פרץ, שמעולם לא חווה דבר דומה, שיתף מיד את אשתו ירדן במה שעבר עליו. "היא הופתעה, כי היא לא ידעה כלום. תמיד הייתי זה שמייצב את הבית, נותן ביטחון, ופתאום אמרתי לה, 'נראה לי שיש לי התקפי חרדה, אני לא מחזיק את עצמי עם שברון הלב של לראות את הילדים האלה הולכים מול העיניים'. איך ששיתפתי אותה, פתאום הכל התחיל להירגע. אז הבנתי שאני לא צריך ללכת להלוויות, הסברתי לאנשים שביקשו ממני שאני לא יכול יותר נפשית לראות את הצער הזה, והפסקתי. הם הבינו אותי".
קולו של פרץ רועד. נראה שהוא מחזיק את עצמו כדי שלא יישבר, כדי שיוכל להמשיך רהוט ורגוע. "עדיין קשה לי, זה כבר שנה לא נגמר. את 'גיבור של אמא' אני כבר לא מסוגל לשיר, כלומר אשיר אותו בהופעות אבל לא מול חיילים. כתבתי את השיר הזה מהפה של אמא שלי, באהבה, ופתאום זה נהפך לשיר שכול".
לאתגר הנפשי נוסף גם אתגר כלכלי, כשפרץ - כמו כולם בתעשיית המוזיקה - לא עבד במשך חודשים. עכשיו הוא שוב עובד ומופיע, אבל זה לא קרה מיד: "הרגשתי שאם אנסה לכתוב שירים כרגיל, אני לא אצליח. אז השיר הראשון שכתבתי נקרא 'לנצח תישאר' ו'לנצח תישארי', ללוחמות וללוחמים שלא איתנו. אמרתי, אם אני לא יכול ללכת פיזית להלוויות, לפחות אקדיש משהו למשפחות. אז לקחתי את השמות, עשיתי לכל משפחה קליפ עם התמונה של היקיר והיקירה שלהם, ושלחתי להם. יצרנו יותר מ-400 קליפים כאלה. אחר כך החלטתי לקחת פרקי תהילים, להלחין אותם ולעשות שיתופי פעולה עם אומנים שונים ממני, להעביר מסר מאחד. כל זה אוגד לתוך 'פרויקט מתוק מדבש', שכל ההכנסות שלו נתרמות לחיילים פצועים".
הכל?
"הכל. גם אחרי מותי".
אגם זה משה ומשה זה אגם
בקרוב יוציא פרץ אלבום חדש, שיסמל מבחינתו חזרה לשגרת עשייה. "יש בו שניים-שלושה שירים על המעבר שלי מהמקום שהייתי בו למקום יותר שמח, ובאמת הצלחתי לחזור לכתוב דברים שמחים", כך הוא מתאר את זה. "זה משה פרץ 2024, עם קצת צלילים ישנים של הנשמה".
כזמר אתה מרגיש אחר ממי שהיית לפני 7 באוקטובר?
"לפני שהכל קרה היה העיסוק בעצמי - איך אני מנצח את הלהיט הקודם, איזו הופעה אני פותח. עכשיו זה לא משנה. אתה לא מופיע בלב שלם, לא שמח בלב שלם".
ואתה באמת לא רודף יותר אחרי ההופעה הבאה, הלהיט הבא?
"לא שזה לא חשוב לי, אני אדם תחרותי שרוצה להצליח, אבל יהיה לי יותר נוח לעשות את הדברים האלה כשהמלחמה תיגמר. אני כן צריך לכלכל בית, יש לי אישה וילדים שאני לא רוצה להראות להם את כל מה שקורה לי בלב. אז אני בעשייה, עובד על האלבום החדש. אני בטוב, אבל עדיין לא 100".
בשנים האחרונות יש בתעשיית המוזיקה בארץ אווירת "למי יש יותר גדול" - מי פותח מופע יותר גדול, מי עושה סולד אאוט מהר יותר. איפה אתה בתוך זה?
"הייתי בכל ההופעות האלה, הייתי הראשון שעשה היכל מנורה, וזה גם יחזור בעזרת השם. זו לא תחרות לא טובה או שוויצריות. בסוף כל ההופעות מלאות, בא קהל ונהנה מתרבות, וכולם מבסוטים".
ואתה מבחירה לא חלק מהמשחק הזה כרגע?
"בשנה הזאת רציתי להוריד רגל מהגז בשביל לעשות לעם ולחיילים. הדרך שלי היא ארוכת טווח, וככה אני רואה את האומנות שלי. אני קנאי לה, אבל אני גם לא יכול להכריח את עצמי לכתוב. אז אני נותן לזה לזרום".
דווקא בשנת הכמעט-שבתון הזו עלה שמו של פרץ לכותרות כשנודע שהוא ומי שהייתה בת טיפוחיו, אגם בוחבוט, הגיעו לפשרה אחרי תקופה ארוכה של סכסוך מתוקשר. פרץ ניהל את בוחבוט מתחילת דרכה עד שזו החליטה לסיים את הדרך המשותפת ועברה לניהולם של "גאגא בוקינג", ופרץ תבע בדרישה לקבל את חלקו בקריירה של בוחבוט ובהצלחתה; הצדדים התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט בהסדר שסוכם כי פרטיו יישארו חסויים.
"אין לי בעיה לספר מה היה", אומר פרץ על יחסיו האישיים והמקצועיים עם בוחבוט. "בחיים לא היה בינינו חוזה, הייתה רק אהבה. טיפחתי, עשיתי, נתתי עד למצב שהיא תהיה עצמאית ותלך. אם הייתי רוצה לעשות עסק מהדבר הזה, היו לי היום 100 זמרים. אבל זה לא היה עסק".
מה זה כן היה?
"רציתי להביא אותה למקום שהיא תפרוש כנפיים. לא טיפחתי אותה בשביל עצמי, ואני ממש אוהב אותה גם עכשיו. אין לכלוכים ואין כלום, היא הבת שלי, אני מכיר אותה מאז שהיא הייתה בת 8 וחצי והיום היא כמעט בת 20".
הפרידה הייתה מפתיעה מבחינתך?
"קצת, כן".
מכאיבה?
"זה קצת כאב לי, אבל כל אחד יכול ללכת למקום שיותר טוב לו. בכוח אצלי לא נשארים, זה בטוח".
אז כל הדרך המשותפת הזאת, עד הרגע שנגמר, לא קרה ביניכם שום דבר אישי?
"לא".
דיברתם מאז?
"לא".
היית רוצה שתדברו?
"אני מאמין שנדבר. אגם בוחבוט זה משה פרץ, משה פרץ לעולם יהיה אגם בוחבוט, והכל בסדר. אני לא ברוגז איתה ולא הייתי ברוגז איתה. אני חושב גם שהיא זמרת נדירה, נשמה ענקית".
אתה חושב שאגם עשתה החלטה נכונה לקריירה שלה כשהלכה הלאה?
"אני חושב שהיא מצליחה במקום שלה. אני הבאתי אותה למקום הזה, והיא תמשיך משם איך שהיא רוצה".
אין תחושה אכזבה?
"אני לא במקום הזה. אני שלם עם עצמי ומאמין שכל מה שקורה זה לטובה. אם היא לא צריכה להיות איתי, זה טוב גם לי וגם לה".
יש סיכוי לדואט מתישהו בעתיד?
"אני בחיים לא אומר לא".
על זה אנחנו נלחמים
פרץ בן ה-41 השיג בערך כל מה שאפשר להשיג במוזיקה שלנו. עשרה אלבומים (לא כולל אלבומי הופעות), פרס אקו"ם, שיתופי פעולה עם עומר אדם וליאור נרקיס ושלומי שבת וחנן בן ארי ואייל גולן (רשימה חלקית מאוד). כשאני שואלת אם הוא מרגיש מוערך בתעשייה עונה פרץ בלי להסס: "מאוד. אני מרגיש שאני חלק מהתרבות הישראלית, יש שירים שכתבתי בעצמי שהם קלאסיקות ישראליות. יש לי 300 שירים ששרים אותם, להיטים שגם אחרי מותי יישארו פה".
פעם אחת הובילה ההצלחה את פרץ למקום הלא נכון, כשבשנת 2010 נחקר בחשד להשתמטות ממס. ב-2013 הוגש נגדו ונגד אמרגנו אז כתב אישום בגין העלמת מס בסך כמיליון שקל; ב-2016 הורשע פרץ בהסדר טיעון ובמסגרתו הודה במעשה ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 60 אלף שקל. מאז הוא התרחק משערוריות - וגם מפרובוקציות, שהפכו לכלי קידום נפוץ בתעשיית המוזיקה. "המאזינים הפכו לחסרי סבלנות בגלל אינסטגרם, טיקטוק. הכל צריך להיות ב-15 שניות", אומר פרץ על פניה של התעשייה כיום. "צריך להיות מאוד חכם בשביל שיקליקו לתוך שיר שלם, ואני מבין את כללי המשחק החדשים וחי אותם, אבל מתנהג בהתאם למי שאני. אני לא אנסה למשוך תשומת לב בכוח".
תשומת לב מקבל פרץ בכל מקרה, וארבעת ילדיו - מיכאלה (10) נועם וגיא (8 וחצי) וריף (6 וחצי) - כבר הגיעו לגיל שבו זה עניין. "כשהולכים ברחוב הם רואים שרוצים להצטלם איתי, ומיכאלה כבר הצטלמה לקליפ שלי בגיל צעיר. אני חושב שזה התהליך הכי בריא לילדים, שלא יתעוררו פתאום בגיל 12 לאיזה עולם שאומרים, 'אה, זו הבת של', ואז יש עליהום כזה שהם לא מוכנים אליו. היה לי מאוד חשוב לנרמל להם את זה, לכן אני גם לוקח אותם לבית הספר, שכל התלמידים יכירו אותי ויתרגלו. סבלתי קצת בהתחלה כשהייתי צריך לעצור ולהסביר לאנשים שאני אבא שלהם, אבל היה חשוב לתת לילדים את הנינוחות הזו שאני חלק מהנוף".
מישהו מהילדים שלך ילך בעקבותיך?
"אני חושב שמיכאלה רקדנית מעולה. יש לה חוש קצב מעולה, היא כוכבת. ריף, הקטנה שלי, היא זמרת פגז. יש לה כישרון מוזיקלי".
היא הייתה רוצה להתחיל בקריירה מוזיקלית?
"היא כבר התחילה".
תקליט איתה דואט?
"ברור, אבל בינתיים היא רוצה להקליט בלי שאף אחד ישמע אותה, רק אבא".
אתה חולם בשביל מישהו מהילדים שלך על קריירה בתחום הזה?
"אני חולם שהם יצליחו ויהיו טובים, יישארו עם ערכים, ומה שיבחרו אני ארצה עבורם".
אגב ערכים, אתם שומרים שבת בבית?
"שומרים, הולכים לבית כנסת בשישי בערב".
הדת מתחזקת אצלך?
"דת זאת מילה גדולה שמטעה אנשים. אמונה היא מילה שיותר קל לקבל, והאמונה זה מה שמחזיק אותנו כעם. הקרבה שלי לקב"ה מביאה אותי לתובנות של חיים יותר טובים, זאת מסגרת שלא נותנת לאדם סקרן לשוטט ולבדוק כל מיני דברים שיגרמו לו נזקים. המסגרת הזו עושה אותי הרבה יותר טוב, אז להעצים את זה - הלוואי".
הילדים בחינוך דתי?
"כן, אבל הם לא מחויבים ללכת עם כיפה או ציציות או חצאיות. יש תפילות בבוקר, ומעבר לזה הם עושים מה שהם רוצים. חצי מהילדים בבית הספר שלהם לא שומרים שבת, אבל הם מקבלים שם ערכים דתיים שבעיניי כל ילד יהודי במדינת ישראל חייב לקבל. אם לא, מה אנחנו שווים? בלי זה - לכי ליוון, לכל מדינה אחרת, ותחיי שם. צריך לדעת מה זה פסח וסוכות ויום כיפור, וכמו שמבינים את יום השואה צריך להבין גם את יציאת מצרים. זה מי שאנחנו, ואם לא נקיים את הזהות הזאת, אני חושב שאין לנו צורך בקיום מדינת ישראל. על זה אנחנו נלחמים, ועל זה גם רוצים להרוג אותנו. אז חייבים לשמר את זה".
איזה מין אבא אתה?
"הכי טוב בעולם. הכי מלמד, הכי מטפח, הכי סבלני, הכי מחנך. מה שלימדו אותי אני מעביר לילדים שלי".
יש לך זמן איכות איתם?
"בטח. אני קם בבוקר, הולך לאולפן ועושה את היצירות שלי, ושלוש-ארבע פעמים בשבוע אני יכול לפתוח בצהריים מנגל, לעשות להם על האש, לחתוך להם את הסלט שהם אוהבים. העבודה שלי היא בלילה, אחרי שהם הולכים למיטות. מאז הקורונה נהיה לי ברור שרצוי מאוד להיות בבית לצד הקריירה, כי יש דברים שאי אפשר להחזיר לאחור - לראות את ההתפתחות שלהם, את הדיבור שלהם, את השיניים שנופלות. אם אתה הולך על הקריירה בפול פאוור, אתה מאבד דבר מדהים".
אולי יתפלק עוד ילד
יותר מעשר שנים הוא נשוי לירדן גוזלן, עורכת דין בהכשרתה. פרץ, טברייני במקור, הכיר אותה במהלך בילוי בעיר והציע לה נישואים בטיול משותף בלונדון ב-2012. הם התחתנו ב-2013 וכיום גרים עם הילדים בבית פרטי בבאר יעקב שסמוך אליו נמצא האולפן של פרץ.
איזה מין בעל אתה?
"את צריכה לשאול את ירדן".
ומה היא תגיד לי?
"ההתמודדות עם החיים מביאה את האהבה לרמה הרבה יותר גבוהה, ואני חושב שאני בהשתדלות מקסימלית לתת".
מה זה אומר?
"לתת מקום אחד לשני, להעצים אחד את השני - זה המקום שאני מרגיש גבר ושטוב לי. אני נותן לה את המקום הזה של 'תעשי מה שבא לך ותשמרי על הגבולות', וגם אני עושה מה שבא לי ושומר על הגבולות".
אתה בתחום מאתגר מהבחינה הזאת. הופעות בלילה, מעריצות. היו התמודדויות עם זה לאורך השנים?
"היום זה שונה, נגמר עידן המועדונים והתחיל עידן חדש של מופעים, היכלי תרבות. זה כבר לא כמו פעם, שהייתה לך הופעה במועדון שמתחילה בשתיים וחצי לפנות בוקר והיית הולך לישון בחמש אחרי שאכלת איזה שווארמה או בורקס על הדרך. היום ההופעה מתחילה בתשע וחצי, ושעתיים אחר כך אתה כבר בבית".
אתה מברך על השינוי הזה?
"אני חושב שכן, כי הזמרים קיבלו מקום ראוי. ההופעה יותר תרבותית, יותר מסודרת, יותר מושקעת".
אתה וירדן קצת יוצאי דופן בנוף. אתם לא מתחבאים מאור הזרקורים, אבל לא הכל חשוף. אתם שומרים על פרטיות, 11 שנה ולא שומעים על משברים בזוגיות.
"אנחנו יודעים לשים את הווליום המתאים באור הזרקורים, ואנחנו יודעים גם להיות יחד, לריב כשצריך. מהבחינה הזאת אנחנו כמו כל זוג רגיל: יש פיצוצים, ריבים, חוסר סבלנות, ילדים, שיעורים, הזמן שלי והזמן שלך. ועדיין אנחנו מבינים שהבית זה הדבר הכי חשוב לי ולה".
בקיץ פורסם שבני הזוג יככבו בעונת ה-VIP השישית של "MKR המטבח המנצח" בקשת 12, לצד (בין היתר) נדב אבקסיס, אורנה בנאי ורינה מצליח. לפרץ יש רקורד מכובד בריאליטי, מעמדת המתמודד ב"רוקדים עם כוכבים" ועד עמדת השופט/ מנטור ב"בית ספר למוסיקה", "כוכב נולד" ו"אקס פקטור", אבל גם הוא יודע שהפעם זה סיפור אחר. "MKR זאת לא רק תוכנית בישול, זה לבוא ולדבר על הכל פתוח", הוא אומר, "והלכנו על זה כי לי אין מה להסתיר ולה אין מה להסתיר".
התלבטתם אם ללכת על זה?
"כשהגיעה ההצעה אמרתי לירדן שזה פולשני וחודרני ומדברים שם על הכל, יש מצלמות שכל הזמן פתוחות, ושאלתי אם בא לה. היא לקחה איזה שבוע להחליט, ובסוף אמרה, 'יאללה, בוא נזרום, זה יהיה מבורך'".
רגע, אתה היית בעד?
"כן. אני חושב שכולם צריכים לראות מי האישה הזאת, היא באמת מודל לחיקוי. אפשר לחיות באור הזרקורים ועדיין להיות רגילים, להיות אבא ואמא".
מה לגבי עוד ילדים, אם כבר מדברים?
"אני רוצה, היא לא, והיא מחליטה בסוף. אבל אולי יתפלק, אני יכול רק לקוות. בא לי תאומים, זה התחזק בעקבות המלחמה".
כשהשיחה חוזרת אל המלחמה ולהפך, גם הנושאים הפוליטיים צפים באופן טבעי. פרץ מסרב להתבטא באופן מקטב ("אם אביע דעה שתמשוך אש זה יביא לקרע"), אבל אומר: "הייתי מחליף המון אנשים. מהשמאל עד הימין הקיצוני, דרך האמצע - אני לא קורא להם בכלל בשמות - הם לא התאחדו בזמן אמת. הממשלה צריכה לעצור הכל כשעומדים להרוס לנו את הבית, זה זמן שבו צריך לשבת יחד, אבל זה לא קרה. וזה כישלון של כל הממשלה".
ששון שאולוב שרט את המדינה
פרץ אוהב לפרגן. "יש המון מוכשרים", הוא אומר על האומנים המושמעים של השעה ומונה: "נס וסטילה, אושרי כהן, אודיה. אלה אומנים שהתאימו את עצמם לעידן שבו כבר לא מסתמכים רק על ערוצי הטלוויזיה והרדיו, שיודעים לעבוד במדיה החדשה שבה אנשים הופכים ביום אחד למפורסמים. ששון שאולוב למשל, ששרט את המדינה בזכות דברים שהוא העלה".
הוא זמר מוערך בעיניך?
"אני חושב שכן. כל מה שמצליח ונשאר ראוי להערכה".
יש לך איזו תחושה של איום מצד הדור צעיר, מזמרים שעולים והופכים ברגע להצלחה גדולה?
"אני חושב שכל זמר מקבל את מה שמגיע לו. אני כל כך אוהב את מה שיש לי, ומשמחת אותי גם הצלחה של אחרים. תראי את פאר טסי, שאחרי כל כך הרבה שנים הגיע פתאום לשיא השיאים. אני כל כך שמח בשבילו, ואני גם אומר לו את זה. אין קנאה, אני חבר של כולם ואני מרוצה. אם אתה קם כל בוקר ושואל 'מה חסר לי עכשיו?', תמיד תהיה בחוסר".
עם מי היית רוצה לעשות דואט שעוד לא עשית?
"עם נועה קירל".
למה דווקא?
"כי אני אוהב אותה".
צלם: שי פרנקו | סטיילינג: מיכאל טרנובסקי | איפור: קרן אדרי | הפקה: טל פוליטי