בן אל תבורי פותח את דלת הדירה שבקומה ה-12. הוא גר בגורד שחקים בפארק צמרת בתל אביב, אבל האווירה בבית היא פחות של יוקרה ויותר של ילדותיות לא מתנצלת: בובות ענק, מכונות שתייה, פופקורן, משחקי וידאו של פעם, שולחן מלא בממתקים ובפחיות. כאילו כדי להשלים את התמונה, תבורי לבוש בפיג'מה ובנעלי בית.
כמעט שנתיים לאחר הפרידה מסטטיק הוא נמצא בעיצומו של קאמבק. אבל תבורי לא לגמרי מסכים עם ההגדרה ("לא נעלמתי, אף פעם לא הפסקתי לעשות דברים"), אז נתפשר על חזרה למרכז הזירה המוזיקלית, והפעם כאומן סולו. זה התחיל עם שלושה שירים חדשים שיצאו בחורף והופעה מדוברת ברמלה ביום העצמאות, ונמשך השבוע עם "דאדי כאן", סינגל שבו הוא מארח את אביו שימי ואת בנו תו פרינס.
"זה לא פשוט לגדול עם אבא מפורסם", שר תבורי ב"דאדי כאן", ופחות או יותר מסכם את האירוע שחילק את חייו ואת הקריירה שלו ללפני ואחרי: ההקלטות שבהן הוא נשמע אומר לאם בנו, אורטל עמר, דברים קשים מנשוא עליה ועל תו. עמר מנהלת כיום מאבק משפטי עם "ישראל היום" – העיתון שחשף את ההקלטות המדוברות – והפרסום המקורי הוסר בינתיים מהרשת, אבל את גלי ההדף זה לא עצר. הסערה שיצרו ההקלטות הובילה לנתק המקצועי מסטטיק, גורמים בתעשיית המוזיקה העריכו שהוא הסב לתבורי נזק של כ-14 מיליון שקל באובדן הכנסות – ועכשיו הוא מספר שההתמודדות הגיעה גם למקומות עמוקים ואפלים יותר.
בוא נחזור לרגע שבו אתה וסטטיק נפרדתם. איך הרגשת עם זה?
"זה היה מאכזב, אבל ידעתי שמתישהו זה ייגמר, שזה לא לכל החיים".
הרגשת שזה הולך לבוא כשפורסמו ההקלטות?
"לא חשבתי שזה ייגמר כל כך מהר. חשבתי שאקבל גיבוי, כי בסוף חברות נמדדת במצבים הכי קשים".
ההודעה שנפרדתם הגיעה בעצם מהמנהלים שלכם. מה קרה איתך באותו רגע?
"ביררתי אם זה אמיתי, כי כמו כולם גיליתי את זה פחות או יותר דרך הרשתות".
אבל קדמה לזה ההחלטה שלך להיעלם לארה"ב.
"הכל באמת התחיל מזה שהודעתי לסטטיק שאני עוזב את הארץ בגלל ההקלטות, כי הרגשתי בדיכאון. אבל ציפיתי שהוא יגיד לי שהוא מאחוריי, וזה היה הפוך".
ניסית לעצור את זה, למנוע את הפירוק?
"לא יודע אם ניסיתי למנוע, אבל לא האמנתי שזה קורה. חשבתי שכולם יסתובבו בחזרה תוך שבוע".
ואז דיברת עם סטטיק?
"דיברתי עם המנהלים. עם סטטיק לא דיברתי".
מה המצב בינך לבין סטטיק היום?
"יצא לנו לדבר פעם אחת, דווקא לא מזמן. זה היה כזה 'מה נשמע, מה שלומך', שיחה של חמש דקות עם חברים משותפים על הקו. זה קרה בפוקס".
סביבכם כצמד היו אנשי מקצוע, אנשי הפקה. מה קרה איתם אחרי שהתפרקתם, אחרי ההקלטות?
"רובם נעלמו. לא רצחתי אף אחד, חס וחלילה, אבל התנערו ממני כמו ממישהו שרצח. היו גם כמה שנשארו, אבל 95% נטשו, וזה היה לי מאוד קשה כאדם שאובחנה אצלו חרדת נטישה. גדלתי אצל סבתא שלי, לא עם אבא ואמא, וזה חלק מהקושי להתמודד עם זה שכולם נוטשים".
איך הרגשת במצב הזה?
"בשיא הכנות, אחרי ההקלטות ישבתי על הספה ורציתי להתאבד. לא עניין אותי כלום".
אני שומע שדופקים בדלת, ורואה את דני
חודשים ספורים לפני שהזוגיות עם סטטיק הגיעה לקצה, זוגיות אחרת החלה בחייו של תבורי. וכמו מערכות יחסים אחרות בחייו, גם זו ידעה עליות חדות ומורדות תלולים. באפריל 2022 הודיעו הוא ודניאל לוי – הסטייליסטית הצמודה של קים קרדשיאן, שנולדה בירושלים ומתגוררת באל-איי – שהם במערכת יחסים. כעבור שנה נפרדו, אחר כך נתנו לזה "צ'אנס נוסף", ולפני כחודש וחצי נפרדו שוב.
איך נוצר בעצם הקשר עם דניאל?
"זה קרה בלוס אנג'לס. הכרתי את אחותה, הכנתי ג'חנון לשבת, היא הביאה איתה את דני, וזהו. אהבה ממבט ראשון, באמת. אני זוכר מה היא לבשה, אני זוכר הכל".
והיום אתם לא ביחד.
"לא".
אבל אתם בקשר?
"פחות בקשר, ממש בקטנה. אני חושב שאנחנו צריכים את ההפסקה הזאת".
הפסקה?
"כרגע נפרדנו, זה טרי. אני לא יודע מה יהיה".
כבר היו לכם כמה פרידות.
"זאת הכי רצינית".
למה זה קרה?
"יש עלינו הרבה עיניים, זו דעתי. ואין מה לעשות, זה לא הצליח".
מה בעצם השתבש?
"זה אישי, בחיים לא הייתי מדבר על דני לרעה. אני עדיין אוהב אותה, ואני מאחל לעצמי שגם אם לא נהיה בזוגיות, נמשיך לעבוד יחד כי שנינו אוהבים סטיילינג. אני מקווה שנתגבר על הקשיים ונישאר חברים טובים".
ובני זוג?
"אני לא חושב. לכל אחד יש את האגו שלו, גם היא סוג של כוכבת בעצמה. אני לא רוצה להגיד את זה לא נכון, אבל כל אחד רוצה את המקום שלו. היא רוצה ארה"ב, וגם אני חולם שם אבל רוצה פה, וקשה לנהל ככה מערכת יחסים".
הזוגיות הזאת הביאה אותך בדצמבר למסיבה של הקרדשיאנס שהגעת אליה עם דסקית החטופים. לא חששת?
"ממה?".
שיגידו לך שאתה לא יכול להיכנס.
"חששתי רק שיגידו משהו לדני, קצת פחדתי על העבודה שלה. אבל שנינו יודעים שהחטופים זה מעל הכל, לכן הלכתי עם הסיכה גם בהופעה ביום העצמאות. אני לא עושה את זה בשביל יחסי ציבור".
פגשת במסיבה ההיא את קים ואת המשפחה?
"בטח".
דיברתם?
"'שלום שלום, מה שלומך, איך את מרגישה'".
על הדסקית לא דיברתם.
"אני מאמין שהיא ראתה והבינה לבד. הייתי עם נעלי בית ודסקית וחליפה, אי אפשר לפספס".
או-קיי, שנדבר על נעלי הבית?
"זה דני הלבישה אותי".
מאיפה זה בא?
"זה הסטייל שם, לבוא מחויט ולשבור עם נעלי בית. פה לא רגילים לזה, אבל עוד מעט יתרגלו, כי אני אלך ככה. אתה יודע כמה צחקו עלינו כשסטטיק ואני באנו עם הצבעים שלנו? אז תראה איך כולם הולכים עם צבעים היום. צהוב, בננה, ורוד. אני רואה ברחוב".
עוד מילה על דני. איך היא הגיבה כשפורסמו ההקלטות?
"היא הייתה היחידה שבאה. בודדים האנשים שבאמת היה אכפת להם ממני בפן האישי, אבל היא באותו רגע לקחה טיסה. לא שאלה כלום, פשוט באה להיות איתי, וזה עוד היה בהתחלה שלנו. אני שומע שדופקים בדלת, ורואה אותה".
איך הגבת?
"התחלתי לבכות, מה. זה נורא ריגש".
כי הרגשת לבד.
"לגמרי. אני אגיד לך גם שבבקרים שאני קם לבד אני בוכה, בוכה באמת, בוכה שאני לבד. לפעמים אני קורא לשכן לבוא להיות איתי".
מה אני אעשה, אני דפוק
תבורי לא מרבה להתראיין, לא מופיע באירועים רבים, וכמו זמר אחר שהיה לנו כאן פעם, אוהב להיות בבית. "אני אדם חרדתי", הוא אומר בתשובה לשאלה על הנטייה שלו להסתגר, "אז אני מעדיף לשמור את החרדות שלי בבית".
איך החרדתיות באה לידי ביטוי?
"יש לי למשל חרדה מהתקשורת. אומרים 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת', אז אני לא רוצה לנפח דברים, כי ברגע שמישהו כותב עליך משהו והגבת – זה יתנפח. אז אני מעדיף שלא להגיב, וביום מן הימים לדבר על זה. כמו עכשיו".
מצד שני יש רגעים שמתפרסם משהו שאתה לא אוהב, ואתה מעלה סטורי ומגיב.
"ואז אני מוריד אותו, כי אני אימפולסיבי. אני לא אשקר, יש לי הרס עצמי. לפחות היה לי, אני משתדל לעבוד על עצמי. אני מטופל אצל פסיכולוגית, והיום יש דברים שמרגיזים אותי ואני לא עונה".
ממתי אתה בטיפול?
"מעל שנתיים, לפני ההקלטות אפילו. יש גם חברים טובים שמייעצים לי אחרי שהתרחקתי מסביבה, שאולי השפיעה לרעה".
על הנפש?
"אולי, ככה אני מרגיש. הרי יש לי מאניה דפרסיה, ולא שזה תירוץ, אבל אם אני מקבל את העצבים, בוא נגיד שהעצבים שלי קצת יותר מנופחים משלך. אז אני משתדל שלא להתעצבן".
בסתיו 2022, ביום הולדתו הרביעי של תו פרינס, העלה תבורי לאינסטגרם ברכה ובה התנצל על ההקלטות וכתב שבגיל 18 אובחן במאניה דפרסיה. "אני לא מתבייש, מי שמכיר אותי יודע כבר שנים", הוא אומר על ההחלטה לחשוף את הדו-קוטביות. "אני מאובחן גם בדיכאון כרוני, אולי זאת עוד סיבה שאני לא יוצא מהבית. אין לי בעיה להגיד את זה, אבל זה גם לא תירוץ לכלום. אם זה היה, הייתי משתמש בזה. זה שאני דפוק – אני דפוק, מה אני אעשה. נולדתי דפוק".
בכל זאת, את הדו-קוטביות חשפת אחרי שפורסמו ההקלטות.
"חשפתי את זה הרבה לפני ההקלטות, דיברתי על זה פעם בסטורי, אבל אני לוקח אחריות מלאה על ההקלטות ועל כל מה שאמרתי. לא הייתי צריך לעשות את זה, אבל אין לי איך להחזיר את הגלגל לאחור. אני מבקש סליחה, ובעזרת השם גם תו יגדל ויקרא את הכתבה הזאת, אם אורטל תשמור לו או משהו".
איך באמת הרגשת כאבא אחרי שפורסמו ההקלטות?
"רציתי למות. באותו רגע נראה שאין דרך חזרה, שלא משנה כמה תצטער ותיקח אחריות, אף אחד לא יסלח לך. בדיעבד אני אומר – מי שרוצה שיסלח, ומי שלא לא. אני מצטער ששלחתי את זה לאורטל, שבכלל עשיתי את ההקלטה הזאת".
תו באמת יסלח לך כשהוא יקרא את הדברים האלה?
"אני מאמין שכן, מאמין מאמין מאמין. אני מקווה שההקלטות האלה יירדו, שהוא בכלל לא יצטרך להיחשף לזה. אבל גם אם הוא ישמע את זה בעוד חמש או שבע שנים, אתה יודע מתי הוא באמת יסלח לי? כשיהיו לו ילדים".
היו אומרים לי "אבא שלך גנב"
מערכת היחסים בין תבורי לעמר ריתקה את התקשורת ואת הרשת מתחילתה, והמשיכה להעסיק את העיתונאים ואת הגולשים לאחר שפרידתם נהפכה למאבק משפטי. כיום, כשתבורי נמצא בתהליך של חידוש הקשר עם תו פרינס, נדמה ששקט יחסי שורר בגזרה הזו של חייו.
בוא נעשה סדר, דיברת עם אורטל מיד אחרי שנחשפו ההקלטות?
"לא, אבל לא דיברנו גם לפני כן".
ואיך היחסים שלכם היום?
"בסדר גמור. 'מה שלומך, איך את מרגישה'. שנינו מבינים שבאמצע יש ילד שצריך לדאוג לו ואנחנו משתדלים לעזור בזה אחד לשני. אבל תו כבר ילד גדול, הוא מחליט בעצמו. נגיד, הוא יושב איתי פה ואומר לי, 'אבא, אני רוצה לעשות טיקטוק'".
מה הוא עושה בטיקטוק?
"הוא אומר 'אני תו, אני זמר ואני הבן של בן אל'. לפעמים אני עושה איתו טיקטוק ולפעמים אורטל, וזה רק בגלל שהוא רוצה. בחיים לא הייתי מכריח אותו אם הוא לא היה רוצה".
יש מצב שתעבוד איתו על פיתוח קריירה?
"יש דברים באופק. היא אפילו לא יודעת, אבל יש דברים".
והשיר "דאדי כאן" הוא סנונית ראשונה?
"זה שיר שנכתב עליי ועל תו, וגם על איך שהרגשתי בתור בן של מפורסם. אני יכול להסתכל על שני הכיוונים. אתה יודע, אבא שלי היה אצלי לפני יומיים, דיבר על חוב גדול שהיה לו פעם למס הכנסה ואמר לי, 'אתה אפילו לא זוכר'. אמרתי לו, 'איזה לא זוכר? לא הלכתי לבית הספר שבועיים'. זה היה ב-2002, ובשבילי זה כאילו היה אתמול. 'דאדי כאן' נכתב גם על זה, על התקופה שהיו אומרים לי 'אבא שלך גנב'. אני בדיוק הולך להשמיע את השיר בפעם הראשונה לתו (מאז פורסם קטע וידאו של האירוע - ג"מ), אני כבר יודע איזה פרצוף הוא יעשה".
הוא ישמח?
"בטח, הוא נהנה מזה. מצחיק איך הוא פשוט ההפך ממני, אוהב את כל מה שאני לא. יש מצבים בגן השעשועים שהוא אומר 'כולם לבוא לכאן, תו תבורי שר', ואז הוא נעמד על המגלשה ומתחיל לשיר. אני כילד לא הייתי עושה דברים כאלה בחיים, הייתי מובך מזה. עד היום אני מובך. אבל הוא, כמה שהוא קטן, רואים בעיניים שלו שהוא כל כך רוצה את זה. כבר עכשיו הוא מופיע עם אורטל בהצגות שהיא מופיעה בהן, משתחווה בסוף ההופעה".
איך אתה מרגיש עם זה?
"קשה, אני לא אשקר. זה מוקדם מדי".
מה מוקדם?
"החשיפה הזאת. הוא ילד, לא בא לי שהוא יעבור מה שאני עובר או יעשה שטויות שהוא לא מודע להן. אני מפחד".
אתם מבלים יותר יחד, אתה ותו.
"גם קודם היינו מבלים, אני פשוט לא בעד להעלות אותו לתקשורת. אבל עכשיו כבר יש לו דעה משל עצמו, אז אני עושה מה שהוא אומר לי. שיהיה מרוצה".
אתה מרגיש שהיחסים שלך עם אביך השפיעו עליך כאבא?
"ברור, אתה תמיד סופג דברים, אבל אבא שלי הוא אדם טוב. זה שמייחסים לו את כל מה שהוא עושה עם נשים – אי אפשר לקחת ממנו את זה, אבל אני מאחל לעצמי לקבל חצי מהטוב שהוא עושה. הוא גם תמיד היה אבא טוב, איחד שבעה ילדים ושלוש אמהות. 30 שנה הוא תחזק את הקשר הזה, והלוואי שאני ואורטל נדע לתחזק ככה את המשפוחה אם יהיו לשנינו עוד ילדים".
איך היחסים שלך עם אמא שלך, עם אביבה?
"אנחנו לא מדברים, אם זו השאלה, אבל אני תמיד אכבד אותה ולא אלכלך עליה. אין לי שום דבר רע איתה, אני קיים בזכותה, אבל אנחנו לא מסתדרים ואף פעם לא הסתדרנו".
הבית שלי פתוח בפני סטטיק
תבורי מדבר בלי לסנן. הוא מאוד מודע לזה, בוודאי אחרי ההקלטה ההיא, אבל אפילו זה לא מספיק כדי לגרום לו להשתנות. "המפקד שלי בצבא אמר לי פעם, וחבל שלא מימשתי את זה בהקלטות, שללשון יש שני מחסומים: שיניים ושפתיים", הוא אומר בחיוך. "כאילו, תחשוב פעמיים לפני שאתה מדבר. כי כבר בצבא הייתי פולט דברים שלא צריך לפלוט".
ואתה חי שנים עם הפליטות האלה. למה?
"אולי בגלל כל הלחץ שהגיע לי בגיל 24 עם ההצלחה, ופתאום ילד, ומהצד גם אבא ואמא וכל הבלגן שנוצר. כל המאניות מתחילות להתפרץ, כל החרדות. פעם הייתי בקושי עובד, משלם למס הכנסה 1,000 שקל בחודש, ואז אין דאגות ואין חרדות ואין כלום".
ואם מישהו חשב לרגע שתפרוש לאלמוניות נטולת דאגות, הוכחת אחרת בהופעה ביום העצמאות.
"לא הופעתי שנתיים ולא רציתי את ההופעה הזאת, אבל ישבו לי פה אנשים ואמרו, 'זה לשמח, אנשים בדיכאון חצי שנה'. אז אמרתי טוב, למרות שהפסדתי על ההופעה. הוצאתי מהכיס כסף על חזרות בשביל לשמח את האנשים, ובאמת שלי, לא חגגתי. הרי אין לך כרגע מדינה, או יש לך מדינה בעירבון מוגבל. אגב, רציתי לחזור להופעות כבר באוקטובר, אבל לצערנו קרה מה שקרה. אני עם הדיכאון הכרוני שלי ישבתי בבית ארבעה חודשים, לא יצאתי. לא יודע בכלל איך אנשים עשו מוזיקה".
אתה מרגיש היום צורך להוכיח משהו? אולי למי שאמרו שסטטיק הוא המוח שמאחורי ההצלחה שלכם?
"אני לא חושב שאני צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. סטטיק גאון, אבל אני לא טיפש. גם זה שהוא דיבר על מה שהיה (בסרט של קשת 12 "לירז – הגירושים הכפולים של סטטיק" – ג"מ) ואני לא דיברתי – סייג לחוכמה שתיקה. אז גם אני חכם, לא?".
מה הלאה מבחינת היחסים שלכם?
"אין לי שום דבר רע עם אף אחד, וגם לא איתו. אם חס וחלילה עשיתי לו משהו והוא קורא את הכתבה הזאת – אז אני מבקש סליחה. הבית שלי תמיד פתוח, הוא תמיד מוזמן".
פרגנת לו כשהוא הוציא אלבום, הוא פרגן לאלבום שלך.
"מהלב, באמת מהלב. למה לא? עברנו דרך, שמונה שנים זה לא הולך ברגל".
אבל זה נגמר בטונים צורמים. מה זה צורמים, המדינה רעדה.
"אני חושב שהיינו כל כך חזקים שכשנפרדנו עשו מזה טררם גדול, אבל אנחנו אפילו לא רבנו. פשוט לא דיברנו, אבל לא רבנו. התקשורת עשתה את המריבה. גם עכשיו אנחנו לא בפיצוץ, אנחנו בטוב, רק לא מדברים".
למה?
"כי אין לנו כבר נושאי שיחה. יכול להיות גם שהוא מאוכזב ממני, או אני ממנו, אבל לא קיללנו אחד את השני, לא יצאנו אחד על השני. ובעבר דווקא היו מריבות, קללות, עוד שנייה גם מכות".
יש מצב שעוד תשתפו פעולה?
"כן, אם יזדמן ואלוהים ירצה. אני לא פוסל שום דבר".
אתה וסטטיק עדיין מחזיקים במשותף ערוץ יוטיוב. איך זה עובד?
"מוציאים שירים בהסכם של שני הצדדים, ונמשיך ככה עד הודעה חדשה".
זה עדיין מכניס כסף.
"יש מי שאחראים לחלוקה, זו כבר בעיה שלהם לשלם לי את החלק שלי".
היו שמועות שתרכוש את הצד שלו או שהוא ירכוש את שלך. זה יקרה?
"אם ייתנו לי הצעה אני אשקול אותה".
זה שווה מיליונים, לא?
"שווה כמה מיליונים, ואני לא יודע אם אוותר על הערוץ בקלות או אם הצד השני יוותר בקלות. זה לא עניין של סכום, זה הלב שלנו. היית מוותר על הלב שלך בשביל כסף? בכלל, כסף לא מניע אותי, אחרת הייתי שומר כל שקל. אבל אני הלכתי ונהניתי מהכסף, בזבזתי וחייתי את החיים".
אני מוחל לכולם
סטטיק ובן אל היו בעיצומו של ניסיון פריצה בארה"ב כשהעניינים ביניהם התפרקו. בסופו של דבר ניסה שם תבורי את מזלו לבד ("טסתי כי הייתה לי בת זוג בחו"ל, וכשהייתי שם ניצלתי את המומנטום וניסיתי לקדם את הקריירה שלי"). היום לא תשמעו ממנו שהחלום נגנז, אבל הוא אומר ש"כרגע יש לי למצוא את עצמי פה, ורק אז אולי לתת קצת גז בארה"ב".
איך אתה מרגיש היום עם זה ששנתיים לא שמעו ממך בישראל?
"הייתי צריך את השקט הזה כדי לחפש מה אני רוצה. אני וסטט עברנו שנים אינטנסיביות מאוד, והייתי צריך למצוא את הכיוון שלי, לאן אני הולך עם המוזיקה שלי. מי שמכיר אותי יודע גם שמילדות רדפתי אחרי זה, ואני אמשיך לרדוף. לזה נולדתי".
יש אנשים שלא רוצים שתחזור, ששמים לך רגליים?
"בכל עסק ישימו לך רגליים".
ולך שמים?
"אני לא רוצה לחשוב ככה, אבל מאמין שכן. אלה החיים, אחד רוצה להצליח על הגב של השני".
גם אתה?
"לי אין קנאה באף אחד. אני מבסוט שעומר אדם ממלא הופעות ושאייל גולן ממלא הופעות. אני מבסוט ושמח בהצלחה של אחרים, נשבע לך ביקר לי".
לאחרונה אתה משתף פעולה עם פאר טסי, עם טליסמאן. איך זה נולד?
"אני מאוהב קשות בטליסמאן. רון שלום, שדרן הרדיו שהוא חבר אמיתי וגידל אותי מגיל קטן, הכיר לי את פאר. גם עליו עשו טררם בתקשורת, כנראה הוא היה צריך לקבל את הכאפה הזאת. בכל מקרה, ככה התחיל החיבור".
ואיך התחיל החיבור לדת? אתה מתחזק לאחרונה.
"סוג של מתחזק, אבל עם עצמי, לא בשביל אף אחד אחר. אני כרגע לא שומר שבת ואני לא אחזור בתשובה, אבל כן הייתי צריך את זה בשנתיים האלה".
התחלת להסתובב עם ציצית, מאיפה זה בא?
"יום אחד ראיתי בטיקטוק משהו על איזה חייל שניצל במלחמה בזכות הציצית – לא זוכר בדיוק את הסיפור – ואמרתי, 'אני רוצה ציצית'. אני מרגיש שאין מי שיגן עליי, אז לפחות אולי זה יגן עליי".
ותגיד, האנשים שנטשו אותך – הם חוזרים עכשיו?
"לא, אבל אתה יודע מה הבעיה אצלי? אני אדם שסולח מהר, לא שומר טינה לאנשים. בעצם לא יודע אם זאת בעיה, הרי למחול זו מעלה אלוהית. אני מוחל לכולם ורוצה להימחל".
מה אתה רוצה שיקרה איתך בחודשים הקרובים?
"יש לי חלומות".
איזה חלומות?
"להצליח. לחזור לאן שהיינו ולשמח כמה שיותר אנשים, אבל בוא נתחיל מזה שהחטופים יחזרו. וקודם כל שתישאר לנו מדינה, כי אם הם לא יחזרו אז אין מדינה. לא מעניינת אותי פוליטיקה, אני לא מצביע לאף אחד, אבל מה שקורה פה זה אסון בעיניי. אני לא מאשים אף אחד, רק מאחל לעצמי ולכולנו שתהיה לנו מדינה טובה. אהבת חינם, אחוות אחים, שלום".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: מעוז דהאן (נובוריש דוג) | איפור: הדר וויט | שיער: אבנר מלכה | הפקה: טל פוליטי