אניטה גסין היא בכלל רקדנית. ואם תשאלו את החבר'ה שלה, אז היא בכלל צריכה ללמוד משחק ("כי יש לי את זה בגנים"). למעשה, היא מעולם לא חשבה להיות זמרת. אבל עכשיו, רגע לפני שעונת העשור של "כוכב נולד" מעלה הילוך, גסין כבר מסומנת בתור הסינדרלה הראשונה מאז נינט - הזמרת הגדולה מהפריפריה הקטנה.
"הגעתי ל'כוכב נולד' משום מקום", מספרת גסין, רק בת 16. "ההופעה היחידה שלי בחיים הייתה במתנ"ס של מגדל העמק. שירי מימון ושמעון בוסקילה אירחו אותי בשיר 'כמה אהבה', ורשמו אותי מהמתנ"ס בהפתעה ל'כוכב נולד'". למחנה האימונים היא הגיעה בלי יותר מדי ציפיות, ולא חשבה שיש לה עתיד בתוכנית. "בסולו הגורלי ידעתי שאין לי מה להפסיד – אם יאהבו אני אלחם ואם לא אז אלך הביתה. ככל שעברתי שלבים התגברה אצלי המוטיבציה. אני פייטרית".
התקדמת הרבה בתוכנית.
"השתפרתי מאוד. זאת פעם ראשונה שאני מרגישה זמרת, שאני יכולה להגיד שזה מרגיש לי מאוד טבעי, כאילו כל החיים הייתי זמרת. זה קרה נורא מהר, כי זה מה שהתוכנית הזאת עושה לך – אתה נכנס לעניינים, ללחץ, לומד מהר, מתחבר".
לקהל ולמצלמות היא עוד לא הצליחה להתרגל. "אני עולה לבמה ואומרת לעצמי 'אניטה, סתמי ת'פה', מנתקת את עצמי, מסתכלת לתוך המצלמה ושרה. אני אדם ספונטני, אז החוויה הזו באה לי בטבעיות, גם אין לי עבר של הופעות".
אם גסין הופתעה מזה שהיא הפכה בן לילה לזמרת, הרי שבמקרה של איטן גרינברג, 18, מדובר בהפך הגמור. לגרינברג, בחור רגיש ומופנם, "עוף מוזר" אם תרצו, ברור שהוא מוזיקאי מוכשר, יוצר מקורי ומיוחד. וגם אם אתם לא בדיוק יודעים איך לאכול אותו - אי אפשר להתכחש לזה שמגיע לו תואר הנסיך של העונה.
"יש לי כאן הזדמנות לעסוק במוזיקה כדרך חיים, אני מרגיש שטוב לי בזה", משתף גרינברג. "קיבלתי פה המון צ'אנסים לשיר באופן שבו אני בוחר, וזה לא מובן מאליו", הוא אומר. על האפשרות שידיחו אותו מהתוכנית הוא לא בכלל לא חושב, מעדיף להתרכז בזה שטוב לו במה שהוא עושה. "הרגע שבו הרגשתי הכי משוחרר, שבו ממש עפתי, היה בסולו הגורלי, כששרתי את השיר שלי 'ציפור אחת קטנה'. זה קרה גם באודישן כששרתי את 'אל אותי תקטוף'. משהו קורה אצלי כשאני שר את הדברים האלה. המילים שכתבתי, הסיפורים שהיה לי חשוב לספר. הכל אצלי גלוי, חשוף ומשוחרר".
מה אתה רוצה להגיד בשירים שלך?
"אני רוצה שכל אחד ייקח את השירים שלי למקום שלו. הגעתי ל'כוכב נולד' כי ידעתי שאני יוצר שירים ועניין אותי לדעת אם זה מספיק בשביל התוכנית ובשביל הקהל, ומעכשיו שכל אחד יבין מה שהוא רוצה. עבדתי קשה כדי ליצור אותם, ועכשיו כיף לי וטוב לי להשמיע אותם".
קונצנזוס על שרון קידושין
גם גסין וגם גרינברג כבר מסומנים כמתמודדים בולטים בתוכנית, והם לא מתביישים להגיד שהם רוצים לנצח. "כולנו שואפים להישגים, למצוינות", מודה גרינברג. "כולנו רוצים כבוד, זה מרים אותך למעלה, זה ממש טבעי ולגיטימי, ממש לא טאבו שאני אבקש דבר כזה וארצה לנצח. זה לא קשור לאגו, זה עניין של צורך. לי זה נותן המון כוח להסתכל לאנשים בעיניים ולראות שהם מחייכים וצועקים את השם שלי ורוצים קמצוץ מהיחס שלי אליהם. זה כיף גדול. אני אוהב לתת ולקבל אהבה מאנשים ובכל התוכניות עד עכשיו הרגשתי אהבה, יש בזה משהו מאוד מספק שאני מאוד מחפש".
איזה תגובות אתה מקבל?
"מזהים אותי אבל לא מעיזים להתקרב, יש לחשושים מהצד. היו מקרים שבאתי ואמרתי שלום והתחלנו שיחה. אני גם לא מסתובב במקומות המוניים. אני הולך ברחובות שקטים, או שאני הולך לגבעה ליד הבית שבה אני כותב את השירים. זו תצפית שרואים ממנה את כל תל אביב ואת קו הים. כתבתי שם הרבה. אני אוהב ללכת לשם עם אנשים שאני אוהב, פינה חמה כזאת".
גם גסין מודה שהיא רוצה להיות סלב, אבל מעדיפה לעשות את זה מעבר לים. "אין בנאדם שלא רוצה שיבקשו ממנו חתימות ויצטלמו איתו. היום עצרו אותי בעזריאלי, אמרו לי 'תהיי בגמר בעזרת השם'. אבל אני חושבת שבישראל כמעט אי אפשר להיות סלב. אני ממש רוצה להצליח באמריקה. שם זה באמת קשה, אבל אם אתה נופל על שיר אחד אתה נהיה כוכב. תראה את קאשה. מי שמע עליה? בחורה מוזנחת, היום כל העולם יודע מי היא. שפת האם שלי היא אנגלית, אז למה לא?". 
אבל אם את תופעת שרון קידושין איטן הצליח להסביר, הרי שבנוגע לעצמו יותר קשה לו. "מי אמר שאני תופעה? אף אחד לא אמר לי את זה. טוב לשמוע. לי אמרו שאני שונה וטוב לי עם זה. שונה זה תמיד...".
אתה קורא מה כותבים עליך בטוקבקים?
"מי קורא טוקבקים? זה לא מעניין אותי. אני שם דגש על הדרך שלי, איך אני מתקדם, מתפתח, מגיע עד הסוף".
נוצר לך רושם של נסיך, זה שמסתכל על כולם מלמעלה. נראה שזה ההפך מהמציאות.
"באמת? ההתנהגות שלי על הבמה זה אני. אני עומד זקוף, הכל בי נפתח, מה אני יכול לעשות? לא מעניין אותי מה אנשים אומרים. אני לא גאוותן. באתי הכי מלמטה בעולם לתוכנית הזאת. אנשים אוהבים לתקוע את הארס שלהם אצל אנשים שקצת מתחילים להצליח וקצת מתחיל להיות להם טוב עם עצמם. זה לא מעניין אותי, אבל הנה אני עונה להם – תמשיכו לטקבק דברים רעים! אני לא שם על זה, באמת. זה לא משנה לתוצאה. אני זה אני כל הדרך".
אתה נראה כמו ילד פלא, ביישן מצד אחד, אצילי מצד שני.
"אני לא ילד ולא רוצה להיות ילד. מי שחושב עליי ככה מפספס. אני לא כועס על אף אחד. יש לאנשים דעות לכאן ולכאן ולא כולם חייבים לאהוב אותי. זה לא הגיוני שכולם יאהבו. הכנתי את עצמי לזה מראש. הדברים האלה נורא טרחניים בעיניי. עזבו את הכל, תקשיבו למה שיוצא לי מהפה, זה מה שחשוב, זה האישיו הגדול".
סגרנו על מקום שני, כמו מרינה ודוד? שלישי כמו אוהד?
"אני לא יודע. זה עניין של טעם. הקהל יבחר מה שהוא אוהב".
מה תשיר בספיישל המזרחי?
"את 'אמי אמי' של אהובה עוזרי. אני חצי פרסי וחצי רומני אז אני מתחבר לכל העולמות".
לרצות את משה פרץ
אניטה כבר מחכה לשיר בספיישל המזרחי. אבל זה לא בגלל שהיא אוהבת מוזיקה מזרחית. היא בעיקר רוצה להגיע לתוכנית שאחרי, שבה יבצעו המתמודדים שירים שהם זוכרים מילדותם. "אם אני אעבור את הספיישל המזרחי, אני כבר אתחיל לחשוב איך אני מפרקת את הבמה", היא מודיעה. "אני יכולה להשתולל, להיות חיה מטורפת, יש לי עבר של רוק כבד. התחלתי לשמוע מוזיקה בלהקות כמו 'אוונסנס'. במגדל העמק הרוב ערסים ואני הייתי הפריקית ששומעת רוק כבד. זה לא עשה אותי פחות פופולרית בין החבר'ה".
גסין מודה שיש לה צד פרוע שהיא עוד לא חשפה בתוכנית. "עד עכשיו הלכתי על הצד של לרגש, כי זה מה שהרגיש הכי בטוח. עכשיו אני אראה לכולם מאיפה משתין הדג".
איך את בוחרת מה לשיר?
"האמת היא שאני כמעט ולא מכירה שירים ישראלים, אז אני בוחרת לפי מה שאני כן מכירה, ואז מה שנתפס לי בעין זה מה שאני לוקחת, וזהו, אף אחד לא יכול לעצור את זה".
מה היה רגע השיא עד עכשיו?
"כששרתי את 'זיקוקים', השיר של משה פרץ. בהתחלה לא רציתי אותו, אבל נלחמו איתי שאקח אותו. הבנתי שגם הקול שלי מתאים לשיר ושככה אני גם יכולה לרצות את משה כי הוא לא אהב אותי מהתחלה וחשוב לי שאנשים ייהנו, שיאהבו אותי, שמשה ייתן לי את האוקיי הזה, את החותמת, שהוא שלם איתי. עכשיו זה חסר לי עם צדי טיפה".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"זה היה כשהייתי בת 14, וחשבתי שאני יודעת מה זאת אהבה ומישהו נפרד ממני. היינו יחד חצי שנה והוא זרק אותי. מה לעשות, כל הבנים אותו חרא. העיקר שיש לי חבר עכשיו, כפרה עליו, מיכאל אסרף, שגם הוא יהיה זמר. ניסיתי לרשום אותו ל'אייל גולן קורא לך', אבל הוא לא רוצה כי הוא רואה מה אני עוברת. אנחנו שנה יחד ואני כמעט ולא רואה אותו. אני גם בקושי מתראה עם החברות שלי, אבל הן מתייחסות אליי רגיל, ממש לא מקנאות בי, לא מוזר להם לראות אותי בטלוויזיה".
את באה ממשפחה מוזיקלית.
"אימא שלי סיימה תיכון ברוסיה בגיל 15 והלכה לעבוד בתיאטרון, שרה ושיחקה. כשהיא עלתה לארץ בגיל 18 הכל נמחק. לקחו אותה לאיזה להקה שהופיעה הרבה ושם היא הכירה את אבא שלי, שהרס הכל. הוא לא רצה שהיא תהיה זמרת כי אח שלו, דוד שלי, זמר מפורסם כאן בין הקווקזים, ומופיע בעיקר ברוסיה, והראש שלו התנפח. הוא הרים את האף ואבא שלי שומר ממנו מרחק. אבל עליי אבא שלי לא יוותר, הוא הכי מפרגן לי והכי רוצה שאני אצליח. הוא לימד אותי לא להסתכל על אף אחד מלמעלה ולכן אף פעם לא יתנפח לי הראש".
מה כואב לך?
"כלום, יש לי לב של אבן. הפעם האחרונה שהייתי בדיכאון זה כשהחבר עזב אותי בגיל 14".
מה מעצבן אותך?
"אנשים שבאים לי לא טוב. זה להעיף אותם קיבינימט. אנשים שבאים על פוזה, יעני. אתמול התעצבנתי. מישהו כתב לי בפייסבוק 'לינוי שרה הרבה יותר טוב ממך'. אמרתי או שאני מתפרצת עליו עכשיו בתגובה, או שאני מוחקת וחוסמת. מחקתי ושתקתי, אבל בפנים נתתי אגרופים בתוך הארון, לא יכולתי. אתה יכול לכתוב את זה אצל לינוי, למה אצלי?".
איטן גרינברג כתב עד היום כבר למעלה מ-50 שירים, בעיקר עם גיטרה. "בפסנתר אני מחבר מנגינות ועם הגיטרה אני מחבר שירים. אני כותב כל הזמן, לא מפסיק אף פעם". על ההשראה לעיבודים ולביצועים בתוכנית הוא לא מוכן להרחיב את הדיבור. "אני לא מגלה את הסודות שלי. יש בי דברים שעוד לא גיליתם וזו הפתעה".
הוא מוכן להודות שהוא לא עולה לבמה אם הוא לא מחובר לשיר. "יחד עם זאת, אין לי בעיה עם זה שהאמנות שלי נדחסת לתוך שתיים וחצי דקות, זה אתגר, וזו המהות של 'כוכב נולד'", הוא מסביר. "אני נמצא שם במאה אחוז, אין בי פחד מכישלון, כבר נכשלתי הרבה בחיים שלי. אני ממש לא חושב על הדברים השליליים בדרך הזאת. אני מתייחס לכל שלב בתחרות כיחידה אחת שאני צריך לעבור, לכן אני גם לא נלחץ. אני רוצה לנצח ולהוציא אלבום, כמו כל זוכה בתוכנית. ברור לי שאני רוצה קריירה במוזיקה".
מתי ידעת את זה?
"ממש אחרי שכתבתי את השיר 'אל אותי תקטוף', חצי שנה לפני האודישן הראשון. כתבתי אותו במשך לילה שלם. אני אפילו זוכר את התאריך. רציתי לכתוב שיר שהוא אני, וזה השיר שהכי התחברתי אליו בזמן ההוא. ואני לא רוצה לפתוח כרגע את הנושא שהשיר מדבר עליו. זה קשור לרגש, כל דבר שאנחנו עושים כאן הוא רגש".
מה הרגש הכי דומיננטי אצלך?
"אני בנאדם חם. יוצא לי גם לבכות כשאני שומע שיר שאני מאוד אוהב ומחובר אליו. אפילו נעימות ללא מילים, גם מזה אפשר לבכות. לפעמים לא צריך מילים".
הוא אמנם מאוד חשוף ככותב, אבל על הפרטיות שלו הוא לא ממהר לוותר. "החיים שלי הם שלי, אני מנסה לשמור עליהם שיישארו שלי. אם מישהו ינסה לקחת לי אותם זה יהיה מצב לא נעים, אבל אני אבליג ולא אתייחס. אבל קשה לי מאוד עם צביעות, חוסר פרגון ושקרים וצעקות, אני לא יכול לשמוע צעקה".
"הכנתי את עצמי למצבים האלה. ידיעה מראש מאוד עוזרת לך. ברגע שהרגשתי מספיק בטוח ומוכן ל'כוכב נולד' אז באתי".
לצד המוזיקה, האהבה הגדולה של גרינברג היא חוות סוסים שנמצאת ליד הספארי ברמת גן, שם הוא מטפל בסוסים בהתנדבות ומטפל גם בילדים בעלי מוגבלויות. זה הרגע הכמעט יחידי בשיחה שבו הוא מתעורר, נפתח ומחייך. "אני אחראי על עשרה סוסים ומאוד קשור אליהם, הם מזהים אותי לפי הריח. אני מנקה להם את הפרסות מהבוץ ומטפל בהם. עוד לפני זה, כשגרתי במושב עולש עבדתי בחוות סוסים ובתמורה קיבלתי שיעורי רכיבה וטוסטים עם חומוס, שלא אשכח לעולם. משם הניסיון שלי, וזה כמו רכיבה על אופניים, אתה לא שוכח".
אתה נהנה עם הילדים?
"מאוד. אני אוהב לתת. כשבאים הילדים אני מרכיב אותם על הסוסים והם בעננים. זה מחזק אותם. אני מוליך אותם ומשחק איתם בכדור ונותן להם משימות כמו לקלוע מהסוס לתוך סל. הם מבסוטים לגמרי. הילדים האלה הם כמו אחים קטנים שלי, כמו הילדים שלי, ועכשיו הם מאוד חסרים לי כי אין לי זמן לראות אותם".
לתת לילדים זה כמו לתת לקהל?
"כן. זו התרפיה שלי, זה מה שמבריא אותי ועושה לי טוב. אני מקבל בחזרה אהבה, וזה מה שאני מרגיש אחרי שאני מופיע. אני רוצה לדמיין הופעה שלי עם עשרה שירים, שיר אחרי שיר. אני רוצה שאנשים יילכו ברחוב ויזכרו שיש זמר בשם איטן גרינברג".