אייל גולן שותק. זה עתה סיים מונולוג נרגש על זכייתו בתואר "זמר השנה", על ההופעות בקיסריה ועל הקהל המעריץ, ועכשיו, כשאני תוהה האם העסקים כרגיל, הוא מתלבט. לבסוף הוא מודה שלא, העסקים ממש לא כרגיל. "ייקח לי זמן לחזור למקום שהייתי בו", הוא בורר מילים, "אבל אני עובד קשה, וגם היום הזה יגיע".
מה עם ההופעות? עדיין חוששים להזמין אותך?
"עכשיו פחות, אבל את יודעת, מה שבאמת קורה – רק בני (פרץ, מנהלו האישי, א"נ) יודע. אני לא עונה לטלפונים במשרד, גם אם מבטלים הופעה, מנסים להסתיר את זה ממני כדי שלא ארגיש רע. מה שכן, הקהל שלי קונה כרטיסים בזמן שאמנים אחרים מבטלים הופעות. צריך אומץ לבוא ולפתוח קיסריה בזמן כזה, כמו שאני עשיתי. אני מאמין בקהל, אבל ברור שנשארו גרורות".
זו הייתה בלי ספק השנה הקשה בחייו של אייל גולן, או כמו שמגדירים בסביבתו בדיפלומטיות: השנה המאתגרת בחייו. מדהים לגלות שעשרה חודשים אחרי שעלה לכותרות כ"זמר המפורסם" שנחשד בקיום יחסים עם קטינות, הוא כבר ממלא שוב את היומן. גם תואר "זמר השנה" לא נלקח ממנו; "פעם שמינית ברציפות", הוא מציין בגאווה, "יש כאלה שלא סופרים, אני סופר. ובשבילי זה מדהים, במיוחד בשנה הזאת. את יודעת, כל שנה זה נחמד וסבבה וכיף, אבל הפעם אני מודה שזלגה לי דמעה. זה הניצחון הפרטי שלי. זה שאחרי כל מה שהיה, הקהל אוהב אותי ומאמין בי - מרגש אותי בעוצמות אחרות. כמות האהבה שאני מקבל היא פשוט בלתי ניתנת לתיאור. בכל מקום מחבקים אותי, רוצים להצטלם איתי, חתימות, אומרים 'אנחנו אוהבים אותך', 'תמשיך לשיר'. מבחינת אהבת הקהל – לא הייתה פרשה בכלל. אוהבים אותי היום אפילו יותר".
איך אתה מסביר את זה?
"לא יודע. כנראה אנשים הבינו שזה בלון שהתפוצץ".
מעניין אותי איך אתה מתייחס לפן המוסרי של הפרשה. כלומר, למה מלכתחילה להגיע למצב שאתה צריך להסביר בת כמה הבחורה, למה לא פשוט לצאת עם נשים בליגה שלך?
"אני לא רוצה להיכנס לזה עוד פעם. מבחינתי מה שהיה היה, לא קיים. אני מסתכל קדימה. היה, נגמר. ממשיכים הלאה".
"הייתי צריך לחטוף מכה כדי להתעורר"
בניגוד למה שגולן חושב, יעברו עוד כמה שנים עד שאפשר יהיה לומר ש"מה שהיה היה". בנובמבר 2013 עלה לראשונה שמו בהקשר של פרשת בעילת הקטינות, שבהמשך זכתה לכינוי "משחקי חברה". גולן התעקש שמדובר בעלילה, ובפברואר השנה נסגר התיק נגדו, כאשר המתלוננות נחשדו במתן עדות שקר. שמו של גולן נוקה משפטית, אך מוסרית נטען נגדו כי הוא מזלזל בנשים. כמו כן, הופסקה השתתפותו כשופט ב"הכוכב הבא", והוא ספג הפסדים של מיליונים בגלל הופעות שבוטלו.
כמעט שנה אחרי, הוא מנומס וזהיר, חביב מאוד, לבבי. כשהוא יושב מולי בחולצה לבנה מגוהצת ובכובע מצחייה שאותו הוא מסיר כעבור דקה, הוא נינוח למדי. רק כשאנחנו נוגעים ב"פרשה", הוא נעשה עצבני ודרוך כקפיץ. מצד אחד חשוב לו להעביר את מסריו: "יצאתי נקי", "הקטינות שיקרו", "אני לא מכיר אותן ולא שמעתי עליהן מעולם"; מצד שני, כל שאלה על אורח חייו או על בנות עשרה באופן כללי זוכה לסירוב מנומס אך תקיף.
"הדבר היחיד שאני יכול להגיד זה שאם זה קרה לי, שאני הכי זהיר בעולם בדברים האלה – אז זה יכול לקרות לכל אחד", אומר גולן.
איך עוברים מהתרסקות טוטאלית לתואר זמר השנה? זה נשמע לא הגיוני.
"לדעתי היו שלושה דברים שעזרו לי לצאת מזה: רני רהב, בני פרץ המנהל שלי, ואלבום טוב. מבחינתי לעשות את האלבום הזה, היה כמו שחקן כדורגל שמקללים אותו ביציע, ואז הוא מבקיע גול וזאת התשובה שלו. ככה הרגשתי".
נעזרת בפסיכולוג?
"לא. מעולם. אני הפסיכולוג הכי טוב של עצמי. ויש לי הסתכלות מיוחדת על כל הדבר הזה: אני אומר שהייתי צריך לחטוף מכה בשביל להתעורר. בן אדם לא יכול כל הזמן לקבל רק טוב וטוב וטוב – מתישהו הוא יקבל גם רע. ואני הייתי אמור לקבל מכה יותר גדולה מבורא עולם, ככה אני חושב. אני בריא, אני חי, נושם, המשפחה שלי בריאה, הילדים שלי בריאים, זה מה שחשוב. השאר זה הבל הבלים מבחינתי".
כשהסיפור התפוצץ אמרת שהקפת את עצמך באנשים הלא נכונים. למי התכוונת?
"אני לא אנקוב בשמות, אבל אותם אנשים לא יוכלו להיות בסביבה שלי גם בעוד מאתיים שנה וארבעה גלגולים. תאמיני לי שהם יודעים מי הם, והם לא ישנים טוב בלילה כי הם איבדו אותי, ולאבד אותי כחבר זאת אבידה".
מי היה איתך בתקופה הקשה?
"אני פוחד לציין שמות, שלא אשכח חלק. אבל היו איתי מאיה בוסקילה, אופירה אסייג, מרגול שתמכה. נשים חזקות. ופאר טסי, שאמר שאם אני לא מופיע, גם הוא לא יופיע. וחוץ מזה המעגל הקרוב לא השתנה בכלל - ברק יצחקי, חיים רביבו, לירון בסיס - הם תמכו והאמינו וידעו מי אני. והיו הרבה שתמכו בשקט ולא רצו לעלות לכותרות בהקשר הזה, ואני מכבד את זה".
אני מניחה שקיבלת גם תגובות פחות נעימות.
"לא בפנים. כשניגשו אליי, זה תמיד היה בשביל לפרגן. את התגובות הלא נעימות ראיתי רק בכתבות בעיתון ובטוקבקים – שאני בכלל לא קורא אבל סיפרו לי. או שהיו ביטולים של הופעות ואז אמרו לי שאגודת נשים דרשה כך וכך. בא לך לצעוק – 'הלו, יש פה ארבע בנות שנחקרות על מתן עדות שקר, לא ראיתי אותן בחיים שלי'. ואתה רוצה לסדר את העניינים ולצעוק שבחיים לא היית עם קטינות".
לא רק טוקבקיסטים כותבים עליך, גם גיא מרוז, למשל, אוהב להזכיר אותך בפייסבוק שלו.
"יש תביעה משפטית שאני מנהל נגדו, וברור שלבן אדם במצב כזה יש אינטרס להציק. הוא משלם אגרה, משלם לעורכי דין, והוא פרילנסר בערוץ 10, אז יש לו איזה כאב. אבל אין מה לעשות, בית המשפט יחליט אם הוא צריך לשלם או לא. הוא מנסה לעצבן (גיא מרוז: "אין תגובה"). וגם אביב גפן מנסה לעצבן".
בתכנית "דה ווייס" שבה הוא משמש מנטור, גפן מרבה לעקוץ את אייל גולן; עד כה גולן ניסה להישאר אדיש, אבל נראה שהאמירה האחרונה של גפן הקפיצה אותו: אם אייל גולן ירד לדרום לבקר פצועים, צחקק גפן, איך הוא לא לקח איתו את אבא שלו שיישב לידו על הספה?
"אני לא רוצה להתייחס לעצם הדברים שהוא אמר כי הם פאתטיים", אומר גולן, "אבל מוזר לי שאביב גפן בוחר להתייחס אליי בכלל. בואי אני אספר לך סיפור: לפני שנה, בקיץ שעבר, אני מקבל טלפון – 'שלום אייל, זה אביב גפן'. 'שלום ידידי', אני עונה. ואז הוא שואל אותי – 'תגיד, יש לך קשרים במלון באילת? אני רוצה לקחת את שני והילד לסוף שבוע'. אני אומר לו: 'בוודאי. אני דואג לך', מתקשר למנכ"ל הרודס, אומר לו – כמה עולה סוויטה? תעשה בשבילי מחיר. בקיצור, אני מסדר לבן אדם סוויטה ב- 700 שקל ללילה, ועזבי את זה שגם תודה הוא לא אומר, אבל מה אתה עכשיו מתלכלך עליי בטלוויזיה? אני לא מכיר אותו בכלל, הוא מתנהג כמו קיבעץ, כמו מישהו שאין לו, מחפש הנחות בבתי מלון. בזמן שהוא יושב על כיסא ומסתובב כמו קרוסלה, רק מוצץ בפה חסר לו – אני מופיע מול מאה אלף איש.
"עכשיו, הוא מדבר על אבא שלי? אם אבא שלי עשה משהו, שישלם, בשביל זה יש משטרה ובית משפט, ואין לי קשר עם אבא שלי, אני ניתקתי כל מגע. אביב גפן לא צריך להכניס את אבא שלי לפה שלו בהקשר אליי, בזמן שהוא את כל תקופת הילדות שלו העביר במאורת סמים. שיישב בפינה שלו וישתוק. הוא כותב ומלחין מעולה, אבל בתור זמר אם הוא מופיע אצלי בסלון, אני יוצא מהבית. אולי אם הוא ירצה אני אשיר שיר שלו, אעשה לו טובה".
אתה נשמע כועס.
"אביב גפן הוא בן אדם שנוא, אני אומר כאן מה שהרבה אנשים חושבים".
(מנהליו של אביב גפן בתגובה: "אביב מאחל לאייל בהצלחה ושנה טובה").
"זה לא היה הריון מתוכנן, אבל לא שמרנו"
אומרים עליו שהוא מהנחמדים בתעשייה וזה נכון, ובכל זאת אני קצת מופתעת; משום מה, אולי בגלל התדמית שלו כרודף נשים – ציפיתי לפגוש צ'ארמר מקצוען שמפלרטט ללא הכרה. גיליתי בחור די ביישן בסך הכל, שמדבר בשקט ולא הכי סומך על עצמו, לפחות לא מול עיתונאית, מסתבר.
"הטעות הכי גדולה שעשיתי השנה", הוא אומר לי ברגע של גילוי לב, "זה שדיברתי על אשכנזים ומזרחים ב'שבעה ימים'. יש לי קהל מכל גווני הקשת, כל העדות, ובראיון ההוא התכוונתי לשלושה אנשים ספציפיים בתקשורת שהיד שלהם הייתה קלה על ההדק - לא לכל האשכנזים".
בחודשים שחלפו מאז הוא עזב את דירתו השכורה במגדלי יו לטובת דירה במגדל "נאם" היוקרתי בתל אביב, וחזר לאקסית המפורסמת רוסלנה. "במהלך התקופה הזאת היו אנשים שאכזבו אותי, והיו כאלה שהפתיעו לטובה. רוסלנה היא מאלה שהפתיעו. אחרי שנה ביחד נפרדנו לתשעה חודשים, ואז היא פשוט הייתה שם בשבילי: התקשרה, התעניינה, באה לבקר, שאלה 'מה אתה צריך'. לאט לאט התקרבנו, והבנתי שאני באמת אוהב אותה. הבנתי שהאהבה שלה זה לא סתם".
כעת הוא מצפה לילד, דבר שבהחלט יתקן את התדמית ויהפוך אותו שוב לאיש משפחה מושלם. טיימינג חשוד? לא נכחיש זאת. "נו באמת, נראה לך שמשעמם לי בחיים?" הוא שואל כשאני תוהה האם מדובר בתעלול יח"צני. "אני כל הזמן ידעתי שיהיו לי עוד ילדים, וההיריון הזה זה הדבר הכי טוב שקרה לי השנה. הבנתי שהאהבה של רוסלנה אליי גדלה כמו שהאהבה שלי אליה, ואם זה מה שאנחנו מרגישים, אני לא מעביר את הזמן. היא בת 26, זה גיל שבשביל בחורה להביא ילד זה גיל סבבה, אז למה למשוך?"
אז הילד זה בעצם בשבילה?
"לא. בשבילי ובשבילה באותה מידה. לא כיוונתי לזה, אבל לשמחתי זה קרה, ואני מבסוט ומתרגש".
אז לא הבנתי: ההריון היה מתוכנן או לא?
"לא מתוכנן, אבל לא שמרנו. שלושה חודשים אחרי שחזרנו זה קרה, והייתי מאושר. אפילו יותר ממנה".
הם מקפידים שלא לקנות לרך הנולד שום דבר ("אסור לקנות, רק אחרי הלידה"), וגם לא מתכוונים להתחתן; "התחתנתי פעם אחת והבנתי את העניין", הוא מבהיר, "אני לא צריך את המסמך הזה".
כרגע הם לא גרים יחד – לדברי גולן, כדי למנוע מתחים מיותרים. "בסיבוב הקודם מיד עברנו לגור יחד וראינו שזה גורם להמון ריבים בינינו. כרגע אנחנו ישנים יחד שלוש-ארבע פעמים בשבוע, אבל יומיים-שלושה בשבוע כל אחד לוקח את הפינה שלו, וזה טוב בשבילנו. זה גורם לנו להתגעגע. ברור שאחרי הלידה היא תעבור לגור איתי עם הילד".
מה עוד שונה אצלכם בזוגיות הנוכחית לעומת הסיבוב הקודם?
"אנחנו יותר חברים. חד משמעית. בסיבוב הקודם היינו בני זוג, עכשיו אנחנו חברים, לפני הכל".
חוץ מזה הוא מעיד על עצמו שהוא קנאי: "אני שם לב ללבוש שלה, עם מי היא מדברת. בטח. אבל משתדל לא לריב איתה על זה".
בזמנו, חודש אחרי שהכרת את רוסלנה אמרת בראיון שעם אילנית זו הייתה אהבת אמת, ועדיין לא מצאת אהבת אמת. עכשיו עם רוסלנה זו אהבת אמת?
"בטח. את יודעת, לא עושים השוואות בין אהבות, עם אילנית זו הייתה אהבה גדולה. אבל גם עם רוסלנה זו אהבה גדולה, למרות שאי אפשר לדעת מה יקרה מחר. אני יודע אם אני אוהב את רוסלנה מחר? אם היא תאהב אותי מחר? כרגע טוב לנו".
אבל אתה יכול להיות עם אישה אחת? זה נראה לי לא הגיוני.
"את אומרת את זה כאילו שאני עם עשר נשים כל יום".
לא, אבל אתה מהגברים האלה שלא מחפשים יציבות אלא אוהבים כיבושים.
"אני לא מקבל את מה שאת אומרת, אני עכשיו דווקא רוצה יציבות עם אישה אחת. עכשיו אני רק עם רוסלנה, וביום שלא יהיה לי טוב אני אלך. אני גם חושב שנשים וגברים זה אותו דבר, אני לא מסכים איתך בקשר לעניין הזה של הכיבושים. לנשים יש חשקים כמו לגברים, הרצונות שלכן הם בדיוק כמו שלנו".
זה אתה שאמרת שפעם צריך אנטריקוט ופעם שוקולד.
"עוד פעם את דוחפת לי את זה? כל ראיון מזכירים לי את זה, מתי יבינו שלא דיברתי שם על נשים בכלל? דיברתי על החיים באופן כללי, יגאל שילון שאל אותי איך עושים עניין בחיים, אז אמרתי – 'פעם אנטריקוט, פעם שוקולד'. הנמשל היה על איך לעשות את החיים תוססים, אבל זה נתפס כאילו דיברתי על אילנית, ולא משנה כמה אני אנסה להסביר".
בראיון לפני כמה חודשים אמרת שאם לא רוסלנה והילדים היית עוזב את הארץ. אתה עדיין מרגיש ככה?
"אני עדיין חושב שאם לא אמא שלי ורוסלנה והילדים, יכול להיות שהייתי עוזב להתאוורר לאיזה שנתיים-שלוש. לא הייתי עוזב את הקהל שלי, עדיין הייתי ממשיך להוציא אלבומים ולהגיע לכאן להופעות. אבל כשאתה מתאכזב מכל כך הרבה אנשים אתה אומר – 'מה יש לי לעשות במקום הזה?' תחושה כזאת לא נמחקת בשנייה".
"אני מרגיש צעיר, בלי קשר לכלום"
השנה, לראשונה מאז גירושיו, יבלה את ראש השנה עם הילדים. מדי שנה בחג הוא נוסע עם חברים לאומן, "והשנה נסעתי לפני שבועיים כדי שאוכל להיות אצל דודה שלי בחג. וגם אמא שלי תהיה, והילדים כמובן".
היחסים עם אילנית "בסדר גמור", כפי שהוא מגדיר בלקוניות. "השיחות שלי איתה זה 'מה שלום הילדים', 'אני בא לקחת את הילדים', 'מה עם הילדים', חוץ מזה אין לי שום אינטראקציה איתה ואני גם לא רוצה אינטראקציה איתה. מעבר לילדים, אין בינינו כלום".
דיברת בראיון על אכזבה עמוקה ממנה, על זה שבמהלך התקופה הקשה היא לא הרימה טלפון. לא היה ביניכם פיוס מאז?
"לא, וגם לא ציפיתי לטלפון ממנה. מה שנעשה אי אפשר לתקן ואני תמיד אכבד אותה בתור אמא של הילדים שלי. אנחנו מעולם לא רבנו מול הילדים".
רק בעיתונים.
"הילדים לא קוראים עיתונים. ואני בטוח שהם חכמים מספיק להבין שהם הדבר הכי חשוב, גם לי וגם לאילנית".
מה שלום הילדים, באמת?
"הם פורחים".
איך הסברת להם את המצב?
"לא הייתי צריך. הם מבינים לבד. הבן שלי ליאם הוא גבר, תיכף בן 11. הוא לא לקח את זה קל, הייתה לנו שיחת טלפון לא פשוטה כששמעתי בקול שלו שהוא נשבר, נשברתי גם. אבל הוא לקח את זה כמו גבר, וכשבאתי לקחת אותו הוא אמר לי: 'שכולם ידברו, אני יודע מי אבא שלי'. וזהו, מבחינתי שם זה נגמר".
הוא בן 43, ספורטיבי ונטול כרס. מקפיד על כושר ותזונה: ארבע פעמים בשבוע הוא מתאמן, משתדל לא לאכול שטויות. "חזרתי עכשיו להתאמן והורדתי שניים וחצי קילו בשבוע, אני שוקל עכשיו 76 וחצי", הוא משוויץ. "כשאני מחליט לרדת אני עושה את זה. אני אוכל קוטג', סלט ירקות. אני רץ. זה קשה, אבל אני בגיל שכבר חייבים לשמור על הגזרה כי חילוף החומרים לא כמו שהיה לפני עשר שנים".
היה משבר גיל?
"אני צריך שמישהו יספר לי מה זה אומר, ואז אני אדע אם עברתי".
זה אומר שהפחד להזדקן גורם לך לרצות לעשות שינויים בכל מיני תחומים, כמו למשל להסתובב עם בחורה צעירה כדי להרגיש צעיר.
"עוד פעם את מדברת איתי על בחורות צעירות? עוד פעם נדבר על זה? די, אני כבר מתחיל להתעצבן. אני לא מסתובב רק עם צעירות, היו סביבי גם בחורות לא צעירות. ואני אף פעם לא הייתי צריך בחורה צעירה לידי כדי להרגיש צעיר. נכון שרוסלנה בת 26, אבל אנחנו ביחד בגלל שיש בינינו חיבור נכון, לא בגלל שהיא צעירה. אני מרגיש צעיר בלי קשר לכלום. אני מתאמן, אני מופיע, אני שומר. הדבר היחיד שגורם לי לחשוב על הגיל, זה כשאני חושב על זה שכשהבן שלי יהיה בן עשר, רוסלנה תהיה בת 36 ואני אהיה... לא משנה. אז על זה אני קצת מקנא בה. שהיא תהיה אמא צעירה".
אם כבר אמא, איפה אמא שלך בכל הסיפור הזה? במהלך כל ימי הפרשה היא לא אמרה מילה.
"לא היה לה קל אבל היא אישה חזקה".
מצד אחד בעלה לשעבר, מצד שני הבן שלה – אני מניחה שמבחינתה זה היה מורכב אפילו יותר.
"העניין שלה זה רק בי, בואי נתחיל בזה. אמא שלי היא הכיפת ברזל שלי, והיא יודעת טוב מאוד מי אני, היא לא צריכה הסברים. היא אישה מאוד חמה, דואגת ותומכת. אנחנו מדברים בטלפון כל יום, ובימי שישי אני נוסע לרחובות לאכול אצלה. היא יודעת עליי הכל, באה להופעות שלי והיא בין הראשונים ששומעים שירים שלי לפני שהם יוצאים. והיא תמיד תגיד לי מה היא חושבת".
אוקיי, בוא נתחיל לסכם: יש מישהו שצריך לבקש ממך סליחה השנה?
"יש הרבה אנשים שצריכים לבקש ממני סליחה. מי שגרם לי לעוול צריך לבקש סליחה, אותן בנות שלא ראיתי מימיי ושהעלילו עליי עלילת שקר, הן צריכות לבקש ממני סליחה. יום כיפור בשבילן צריך להיות שנה שלמה, לא יום אחד. ויש עוד הרבה אנשים שצריכים לבקש ממני סליחה, והם יודעים מי הם. ויש כאלה שגם סליחה לא תעזור להם".
נגיד, אבא שלך?
(שותק).
אבא שלך צריך לבקש ממך סליחה?
"כן".
וזה יעזור לו?
"אל תשאלי אותי שאלות על אבא שלי".
יש מישהו שאתה צריך לבקש ממנו סליחה?
"אין לי מישהו ספציפי אבל אם עשיתי למישהו רע אז אני מבקש סליחה. וחוץ מזה אני מאחל לכל עם ישראל שנה טובה. שתהיה לנו שנה שקטה, שנה של שגשוג ועשייה".
אמן. בוא נסיים באיזה לקח למדת השנה? שיעור חשוב שאתה יכול להעביר הלאה?
"לא למדתי שום לקח כי לא עשיתי שום דבר. אם נגיד מישהו גונב, נתפס, ומשלם על זה – אז הוא יכול ללמוד לקח ולהיות יותר חכם. אבל כשאתה לא עושה שום דבר, אין מה ללמוד. חוץ מאשר לבחון טוב טוב את הסובבים אותי, אין לי לקחים".