כשמרואיינים מגיעים לסטודיו כדי להצטלם לכתבה, הצוות במקום דואג להשמיע ברקע מוזיקה שהם אוהבים במיוחד. משהו שיעזור להם להרגיש טוב עם עצמם, להשתחרר, אפילו ליהנות מחוויה שיכולה להיות מלחיצה גם למפורסם הכי משופשף בתעשייה. על סט הצילומים של שרית חדד, הזמרת ביקשה לשמוע את "נתתי לה חיי", החידוש שלה ללהיט של "כוורת". בשבוע האחרון הביצוע עמד בלב סערה אחרי שחבר הלהקה אפרים שמיר התייחס אליו וכתב, "איזה גועל, דאע"ש עם שיר".
שרית, נעלבת?
"אני מאחלת לו רק בריאות. זה פשוט היה מיותר".
חדד לא נשארה לבד במערכה. שרת החינוך מירי רגב התייצבה לצדה והטיחה בשמיר ש"נמאס לנו מהאמירות הגזעניות והמביכות שלך"; דני סנדרסון מ"כוורת" כתב, "ביצוע מדליק של שרית חדד, כבוד!"; ו"בארץ נהדרת" הרימו מערכון מפרגן לשרית ("אהבתי את החיקוי, ואפילו מאוד"). בקיצור, מסתמן שההתבטאות של שמיר היא אפילו לא מכה קטנה בכנף. "יודעת מה?", היא אומרת אחרי שתיקה קלה. "תשלחי לו אור ואהבה".
"עשיתי קיסריות והופעתי בכל הארץ. התגעגעתי לאינטימיות"
הראיון עם חדד מתקיים יומיים לפני הצילומים במשרדים החדשים של "גואטה הפקות" בדרום תל אביב, שנראים כמו תאגיד עתידני. לוגו לבן וענק מקבל את פני הנכנסים, ומאחוריו 15 מסכי טלוויזיה בתוך מסגרות כסופות. במקום קירות, יש חלונות בלגיים גבוהים; על המדפים ושולחנות הקפה פזורים פרסי מוזיקה שנאספו עם השנים והיום משמשים כאקססוריז; וכמעט לכל מקום שאליו תפנה - תפגוש את פניה הקורנות של שרית חדד.
כבר 23 שנים שחדד ואמרגנה אבי גואטה עובדים יחד. שומרים ומחדשים את המותג בעולם המוזיקה המשתנה. המשרד המשפחתי הקטן שניהל אותה התרחב; הלוקים השתנו מקצה לקצה; והקהל, שפעם היה עולה לבמה כדי להגיש לה פרחים ומכתבי אהבה, מצלם אותה לסטורי. גם היום היא לא עוצרת. מעט לאחר לידת ביתה הבכורה, נויה, חדד החלה לעבוד על מופע מיוחד בסגנון מופעי ווגאס שהצליח מעל למצופה. במקור תוכננו ארבעה ערבים ב"האנגר 11", אבל הביקוש היה כל כך גדול שמספר ההופעות עלה ל-16.
"הקהל היה בטירוף, כל הופעה הייתה חוויה חד פעמית", היא מספרת על השבועות העמוסים בחייה. "היה חשוב לי לחזור אחרי חופשת הלידה ולתת איזה בום, לחדש לקהל שלי ולאתגר את עצמי", היא אומרת. המופע, שנעשה בהשקעה של מיליונים, עמוס ברקדנים ונגנים, מגולל את סיפור חייה. "יש שם ילדה שמשחקת את שרית הקטנה, ויש אותי", היא מוסיפה, "הסתכלתי על הכל במבט מאחור. וואו, הזמן טס".
מה הרגשת כשראית את שרית הקטנה?
"זה היה מרגש. יש שם גם רגע כזה שכתבנו, שבו אני אומרת לילדה לא להפסיק לחלום ושיום אחד כל מה שחלמת עליו יתגשם. הטקסט הזה פשוט צימרר אותי".
מבחינת כמות הקהל יכולת למלא את מנורה בשלושה מופעים ולסגור עניין, אבל בחרת לעשות 16 מופעים בהאנגר 11.
"הופעתי ב'מנורה' והופעתי בכל לוקיישן בארץ. בהיכל התרבות הופעתי ב-'98, עשיתי קיסריות והופעות בכל הפארקים. הפעם היה חשוב לי להרגיש את הקהל שלי יותר קרוב ולראות את העיניים שלהם. התגעגעתי לאינטימיות. עד כמה שאלפיים איש זה אינטימי, להרגיש את החום והאנרגיה ושיראו את המופע מכל הזוויות, כי הוא גרנדיוזי ומיוחד".
זה מרגיש כמו סיכום, לא? בחו״ל מופעי ווגאס לרוב שייכים לאמנים שנמצאים בשלהי הקריירה, כמו סלין דיון.
"לא לא לא, אני לא מרגישה שזה סיכום, אני מרגישה שאני מתרפקת ומסתכלת על העבר לשנייה אחת. רק לשנייה אחת וממשיכה הלאה. זה מה שאני רואה. יש לי עוד הרבה דברים. חכי חכי".
"ארבעה ימים לא היה לי שם לילדה. לא חשבתי על שמות"
חדד מגיעה אל המופע בתום חצי שנה של חופשת לידה, אחרי הריון שתפס כותרות ראשיות ודיונים ציבוריים, הרבה בגלל המסתורין שאפף אותו. לא אחת היא סירבה לחשוף פרטים לגבי זהות האב, ומעולם לא פרסמה תמונה של בתה הבכורה נויה, אלא רק את ידה הקטנה אוחזת בשלה כדי להכריז על בואה לעולם. אבל כמו כל אמא גאה, דקות מרגע תחילת הראיון, שרית כבר עם הסמארטפון בחוץ, מראה תמונות וסרטונים. כשהיא מביטה בהם עיניה מתרככות מאושר והיא ומנסה לכבוש את החיוך. זה לא אותו חיוך מצליחני מוכר, כזה שמשתרע כשהיא זוכה ב"זמרת השנה", אלא חיוך שטומן בחובו אהבה גדולה.
איך טיפול בילדה מסתדר עם מופע חדש?
"קודם כל אני אישה, אני יודעת לעשות שני דברים בו זמנית. זה היתרון שלנו. אבל בגדול מסתדרים, תודה לאל, אחי נמצא ועוזר לי. נויה אוהבת אותו והוא מת עליה. המשפחה שלי נמצאת כל הזמן אצלנו, והם עוזרים ותומכים".
ומאיפה הגיע השם נויה?
"אחרי שהיא נולדה לא היה לי שם. לא חשבתי על שמות. אחרי ארבעה ימים הרגשתי שאני מכירה אותה קצת יותר. זה משהו שאתה לאט לאט מכיר. פתאום הסתכלתי עליה ואמרתי, 'בורא עולם אתה נתת לי פשוט מתנה. יופי אלוקי'. והיא באמת הכי יפה בעולם. זה פשוט ירד אלי. לאורך השנים, בכל הנושאים, בכל דבר. אני תמיד הולכת עם אינטואיציות".
יש רגעים של בדידות באימהות?
"ממש לא, אני מרגישה הכי מלאה. אנחנו שמונה אחים בבית, אני בת הזקונים, אז אמא שלי תמיד בירכה אותי והתפללה שתהיה לי ילדה, שאני אהיה אמא והיא תהיה סבתא. היא בטירוף עליה, קוראת לה 'נויה של סבתא'. היא שמחה שגדלו לה הלחיים".
יש מפורסמות היום שיוצאות מחדר לידה עם סקיני וסלקל. הרגשת שיש ממך איזשהי ציפייה לחזור לגזרה?
"גם לפני ההריון לא הייתי עם סקיני, בואי. אני מאוד שלמה עם הגוף שלי. אני מכבדת את הגוף שלי ומקשיבה לו, משתדלת לשמור על תזונה נכונה ובריאה. עושה קצת ספורט אבל בגדול כיף לי ומרגישה הכי טוב עם מה שקורה".
המופע היה די צמוד ללידה, הרגשת שהוא איזשהו דד ליין לחזור לגזרה?
"לא, התאמנתי בקצב ובזמן שלי והרגשתי מאוד טוב עם עצמי. גם עם הבגדים שבסוף נבחרו למופע היה לי הכי נוח בעולם. מה שכן, אחרי המופע הזה ירדתי איזה שני קילו. זה היה ממש אינטנסיבי, שבועיים שלמים לעלות ולרדת מהבמה, אז יצא לי טוב".
שרית חדד היא הקונצנזוס, אבל חייה מלאים בסיפורי מרדנות. בתור נערה נהגה לברוח מהבית דרך החלון כדי שתוכל להופיע; בגיל 19 הופיעה בירדן במסווה של זמרת פלסטינית, ואף הוציאה אלבום בערבית. בישראל היא עברה דרך מפרכת בתעשייה הגברית של המוזיקה המזרחית, עד שמיצבה את עצמה הכי גבוה שאפשר. היום היא נתפסת כמי שיחד עם אייל גולן פתחה את הז'אנר המוזיקלי לקהל הישראלי הרחב, והביאה אותו לפריים טיים ולגלגלצ. גם כשפנתה אל המיינסטרים, שרית עשתה את זה בקריצה, עם טקסטים סרקסטיים על בעל וחתונה ("אומרים שבעל זה אושר"), ולהיטי העצמה נשית ("תלך כפרה עלי"). זו אולי לא חתרנות לשמה, אבל את המסרים הליברליים תתקשו למצוא בלהיטים של היום. גם לא אצל ממשיכי דרכה, עומר אדם ועדן בן זקן.
איתגרת את ההורים שלך. סיפרת לא פעם שהם לא מיהרו להסכים שתהי זמרת. את מרגישה גם עכשיו שאת מאתגרת אותם עם נויה?
"הם הכי מאושרים בעולם, הם קיבלו את זה באהבה ושמחה. הם חיכו לזה".
נויה תהיה מרדנית כמוך?
"אני אדע להתמודד עם זה. אני רוצה שהיא תהיה מאושרת ונאמנה לעצמה ושתאמין לעצמה, שתדע שאני עומדת מאחוריה. אם היא תגיד לי שהיא רוצה להיות זמרת או אסטרונאוטית אני אהיה שם בשבילה תמיד, לא משנה מה".
יש איזו נטייה, בישראל בעיקר, להיכנס לרחם של נשים. הרגשת את זה גם איתך ועם נויה?
"טוב שדיברו על זה, אחלה הכל טוב ויפה. אני אוהבת לשמור על החיים הפרטיים שלי והאישיים שלי".
בואי נצא מהאישי, את אישה מצליחה בתעשיית הבידור. מה הזווית שלך על קמפיין MeToo?
"לא חוויתי את זה בתעשיית המוזיקה פה באופן אישי. התחלתי להופיע בגיל צעיר ואבי (גואטה) היה סוג של חומה בשבילי, וגם ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים שלי ולאן אני רוצה להגיע ככה שתודה לאל, זה לא קרה לי. אני לא נתקלתי בזה גם עם אנשים שעובדים מסביבי, אבל אני מודעת לזה שקורים דברים כאלה. זה הכרחי שנדבר על זה, ושהגברים ילמדו להיות מודעים לזה״.
לצד זה, תמיד דיברת פמיניסטית. "יאללה לך הביתה מוטי" זה פמיניסטי.
"אי אפשר להתכחש לזה שאנחנו נמצאים בתעשייה גברית, אז נשים צריכות לדרוש. את מבינה? לדרוש. לא לפחד. את הטקסט של 'יאללה לך הביתה מוטי' קובי אוז כתב לי בגלל שהוא זיהה אצלי את המקום הזה. את האישה שלא מפחדת להגיד מה שיש לה, העצמאית, החזקה".
תני לי דוגמה למקום שבו דרשת בקריירה.
"לאורך כל הקריירה דרשתי. למזלי ביחד עם אבי, אנחנו עמדנו על שלנו וידענו מה אנחנו רוצים לעשות".
אז הנה, בכל זאת נתמכת בגבר חזק.
"גם לפני שהכרתי את אבי ידעתי מה אני רוצה. תמיד כיבדו אותי ולא פחדתי אף פעם".
מה חשוב לך להגיד לזמרות בתחילת הקריירה?
"צריך כוח רצון, נחישות, התמדה ולא לפחד להגיד את מה שאת רוצה. לא לפחד לעבוד קשה כי נמצאים במקצוע שהוא מאוד תובעני. והכי חשוב להיות נאמנים לעצמם. סליחה, נאמנות לעצמן".
את חושבת שנשים בז׳אנר מקבלות ייצוג הולם?
"יש משהו מאוד יפה בתקופה האחרונה ואני ממש מאושרת מזה. כיף לראות שהן נלחמות ומחדשות. הכוח הנשי זה משהו שאני תמיד מדברת עליו. אני רוצה שיהיו כמה שיותר נשים. צריך עוד. אבל אנחנו כבר בדרך, אנחנו במסלול הנכון".
"אנשים יוצאים מההופעות שלי וחושבים שזה פלייבק"
חדד היא חיית במה. כשמסתכלים עליה מופיעה כאילו היא לא מתעייפת, להפך. היא חייבת להופיע כדי להיטען. סרטון שלה בקיסריה, לפני מעל לעשור, ממחיש את זה היטב. שרית מתחילה לשיר מחרוזת של להיטים, והמעריצים עולים בזה אחר זה על הבמה. חלק רוקדים לצידה, אחרים מעניקים לה זרי פרחים ענקיים שכמעט מפילים אותה, כלום לא מערער אותה.
רואים בסרטון שאת לא מפסיקה לשיר לרגע.
"בטח, מה זה, להפסיק לשיר? אני זורמת תוך כדי תנועה. הכל חייב להיות קליל, כי למה לעשות עניין".
גם כשאת כמעט נופלת את לא מזייפת.
"הרבה אנשים יוצאים מההופעות שלי וחושבים שזה פלייבק. לפעמים צריך לעשות תקלה במיקרופון כדי שיידעו שזה לייב. מה זה פלייבק? אני מרגישה שאני לא מופיעה. אני רוצה להרגיש את הקהל ולשתף אותו ושישירו איתי".
למרות שזה מאוד נפוץ להשתמש היום בפלייבק.
"אני לא מוותרת על הקרבה עם הקהל, לראות את העיניים, לראות אותם שרים. איפה שנהוג לעשות את הדברים האלה אז אחלה, אבל אני מדברת בשם עצמי לא בשם אף אחד אחר".
הסרטון הזה מאוד שונה ממופע וגאס. שני קצוות שלך. איזה שרית את רוצה שהקהל שלך יכיר יותר?
"הוא מכיר את שרית. הוא יודע שאני מגוונת ומחדשת, הם רואים את זה לאורך השנים. אני כן רוצה שיכירו גם את שרית הבוגרת. מה אני אומרת 'שרית'? אותי! גרמת לי לדבר על עצמי בגוף שלישי".
מה השתנה מאז אותה הופעה בקיסריה?
"הכל, היום היא אמא. מבחינה מוזיקלית היא השתנתה מגוונת ומחדשת. כל שנה היא משהו אחר, כל שנה יש את הקסם שלה ובקרוב אני בת 40. מטורף איך הזמן טס".
נכון. מזל טוב! את ילידת ספטמבר, מזל בתולה.
"נכון".
את מאמינה באסטרולוגיה?
"אני מאמינה בבורא עולם, למרות שאברהם אבינו היה האסטרולוג הראשון. הוא חזה בכוכבים אז כן יש איזשהו חיבור לזה".
אז מה את מאחלת לך לגיל 40?
"להיות בריאה ומאושרת ולגדל את נויה בנחת ובשלווה ולהמשיך לעשות את מה שאני הכי אוהבת. לשיר, להופיע. להמשיך להגשים עוד פסגות וחלומות".
יש באמת משברים בגיל הזה, ארבעים?
"רגע, אני עוד לא בת 40. עדיין בת 39, חשוב לציין. אני מאושרת ומרגישה שלמה יותר מאי פעם וכיף לי עם הגיל שלי. נויה היא האהבה שלי הכי גדולה בעולם".
"אני שומעת הכל, אם בא לי להרים אני יכולה לשמוע את עופר ניסים"
את ארוחת הצהריים צוות המשרד אוכל ביחד, היום יש קוסקוס שהכינה אחות של גואטה. בסיום הארוחה המשרד חוזר לענייניו, לא לפני שאבי מברך את ברכת המזון. כמה דקות מאוחר יותר, הצוות מתאסף שוב בחדר של אבי הפעם עם עוגה. הם קוראים לאב הבית ושרים לו יחד "יום הולדת שמח". מבין הקולות אפשר לשמוע בבירור את הסלסול של שרית. לא מדובר פה בכוכבת שיושבת על כס המלכות, אלא אשת צוות במפעל חייה, זו שאומרת לאיש המדיה שכדאי להעלות עכשיו לאינסטגרם שלה תמונה ולהוסיף אימוג׳יז.
כשאת באה לשיר את מתערבת בהפקה?
"אני מתערבת בהכל. חשוב לי שאני אדע כל דבר, אם זה מהמוזיקליות ועד לנגנים ולבמה ולתאורה והכל. זה חלק ממני כל הדבר הזה. גם ברמת המיקס, אם יש כלים שנשמעים נמוכים או שהשירה שלי נשמעת לא כמו שאני אוהבת".
את משלבת עכשיו הרבה מוזיקה אלקטרונית, איך באמת את נשארת מעודכנת עם מה שקורה בעולם?
"אני לא חושבת שרק עכשיו יש לי מוזיקה אלקטרונית, כבר ב-2004 בשיר ׳חגיגה׳, הנרי (המפיק המוזיקלי של חדד בשנים האחרונות) הביא משהו אלקטרוני ופופי שלא היה בארץ. אז איך אני עם היד על הדופק כל הזמן? אני פשוט חוברת ליוצרים מעולים שמביאים את הדי אן איי שלהם לתוך השיר, וזה מה שגורם לי לעשות משהו חדש".
בתקופה האחרונה ניתן לזהות התחזקות של טרנד הדואטים בזמר הים תיכוני, ובכלל. במפורסמים שבהם ניתן למנות את "מהפכה של שמחה" (עומר אדם וליאור נרקיס); "כל העיר שלנו" (עדן בן זקן ופאר טסי); "חתונת השנה" (אייל גולן ואיתי לוי); "חגיגה בישראל" (ליאור נרקיס ודודו אהרון); ואפילו דואטים עם מתים (אייל גולן וזוהר ארגוב). שרית לא לגמרי שם. אולי זה הדחף הפרפקציוניסטי לשלוט על הכל, אולי פשוט לא יצא - כך או אחרת, המלכה של הזמר הים תיכוני נשארת סוליסטית.
יש בכלל אמן שמעניין אותך לשתף איתו פעולה?
"אני חושבת ששיתופי פעולה זה משהו שקורה פשוט. אין מישהו ספציפי שבא לי לעשות איתו, אבל אני פתוחה להצעות ואם יהיה שיר מדליק אז לא אכפת לי להשתתף. אני פתוחה להצעות".
כל אחד יכול לשלוח לך שיר?
"שולחים אלי מאות שירים, המון כותבים חדשים ואנשים שלא מוכרים בכלל. שולחים לאבי ואנחנו שומעים. אם אני אוהבת משהו אז מקליטים. זה לא משנה לי אם הוא מוכר או לא מוכר"
ואיזה מוזיקה את שומעת?
"האוזן שלי פתוחה להכל. זה יכול להיות מוזיקה ערבית שאני מאוד אוהבת בשנים האחרונות, מוזיקה תורכית. האוסים, אני מתה על האוס. כל מה שקורה ב-MTV, את יודעת. אני מאוד אוהבת את איימי ווינהאוס למשל. גם שירי ארץ ישראל, הכל תלוי במוד שלי. אם בא לי רוגע אני יכולה להאזין ל׳בודהה בר׳ (אוספי מוזיקת עולם וצ׳יל אאוט מצליחים בעולם) ולשירים הכי קיטשים בעולם. אם בא לי להרים אני יכולה לשמוע את עופר ניסים".
איך את מרימה?
"אני בעיקר מרימה בהופעות".
את יוצאת לבלות? למסיבות של עופר ניסים?
"אמרו לי שהייתה מסיבה מדהימה של עופר אבל הייתה לי הופעה. אני יוצאת למועדון ׳הבית׳, ואחרי כל ההופעות והאנרגיה המטורפת אני חוזרת הביתה לנויה שלי. יש לי געגוע לחזור הביתה. מאז שנויה נולדה המושג 'בית' יותר עמוק ואמיתי יותר כי נויה היא הבית שלי והחיים שלי. אני יוצאת להופעות והכי כיף לי וממלא אותי. כשאני חוזרת הביתה אני מתמלאת בצורה אחרת לגמרי".
אז מה את עושה כשבא לך ליהנות?
"אני נפגשת עם חברים שמלווים אותי הרבה שנים, המפגשים שלנו הם בעיקר בבית. את יודעת, כיף לי בבית ואנחנו צוחקים ומוזיקה ומנגנים ושרים בפרטיות. גם אצל המשפחה שלי. אז הרמות זה בינינו. אני מכורה לקהל אבל אני גם מאוד אוהבת לחזור הביתה".
נראה לי מה זה פאן לעשות אצלך ישיבות.
"בטח, הכי פאן. מוזיקה טובה, שתייה, כיף".
על ההצלחה בקהל ההיפסטרי: "זה מחמם לי את הלב"
מאז ימי המועדונים של הזמר המזרחי, הקהלים הלכו והתרחבו. היום אפשר להגיע למעוזי ההיפסטרים בתל אביב ולשמוע מהרמקולים שירים של עומר אדם, עדן בן זקן, משה פרץ ועוד זמרים וזמרות מהז׳אנר הים תיכוני. בין כל הרשימה, בולטת במיוחד שרית חדד, לה מוקדשות מסיבות שלמות הנשענות על רפרטואר שיריה ואף לפני שנתיים עלה ערב קאברים שעשו לה בלבונטין 7, מועדון הופעות אלטרנטיבי. לא סתם שרית היא אחת הזמרות שהקהל התל אביבי והליברלי מרגיש יותר מחובר אליו, הם שומעים את "בחום של תל אביב" ומנגבים את הזיעה.
יש כל מיני מסיבות בתל אביב עכשיו שמשמיעים שם רק שירים שלך.
"כן, שמעתי שיש ׳מסיבת שרית חדד׳ בפסאז׳ (בר אנדרגראונד בתל אביב). זה מחמיא לי וכיף לי לשמוע את זה. גם באוויטה עשו פעם ערב מחווה. זה מחמם לי את הלב. השירים שלי חוצים קהלים, הם של כולם".
את לא אומרת 'טוב מה התל אביבים נזכרים עכשיו'?
"אני מאוד מעריכה ומכבדת את זה ושמחה שהם מתחברים לשירים ולמוזיקה. זאת הייתה המטרה שלי כל השנים, שכמה שיותר אנשים יתחברו למוזיקה. אם זה ככה אז באמת עשיתי את זה. פעם הגעתי לערב הקאברים ב'לבונטין', באתי עם הנרי ואבי, הפתענו אותם ולא סיפרנו שנגיע. כשנכנסתי הם היו בשוק. התחלתי לרקוד וכל זמרת עלתה ועשתה קאבר מדליק. לקחו את השירים למקומות שונים לגמרי".
איך האנשים הגיבו כשהגעת?
"דווקא היו מה זה קול. אהבתי את הקול. רק כמה סלפים קטנים".
סתם שיחקו אותה.
"בסדר, אהבתי".
מתחילים איתך?
"מה מתחילים? כן, אבל את יודעת, אני נבוכה לדבר על זה. זה גורם לי להסמיק".
אני חייבת להגיד שכיף לראות אותך ככה בלי איפור.
"את רואה את שרית. נוח לי ככה ואני לא צריכה לעלות על איזה משהו. אני לא מסתתרת ולא מסתירה. זאת אני באברידיי. עם נעליים שטוחות".
את עם עקבים במופע?
"בסדר אני רגילה כבר. רקדתי. לא נאמברים של ביונסה, גבול הטעם הטוב. בכל זאת אני שרה חי. היה לי חשוב לשיר כמו שצריך".
גם ביונסה מזל בתולה.
"גם נויה מזל בתולה. היא נולדה בדיוק בא׳ בתשרי, יום אחרי היום הולדת שלי. זאת אומרת 12 בלילה עבר ושעתיים אחרי היא נולדה. ילדה שיודעת מה היא רוצה".
צילום: רונן פדידה | סטיילינג: לימור ריחנה | איפור: אורטל אלימלך | שיער: שגיא דהרי | בגדים: זקט גינס: אלמביקה, טישירט: רתמה סגולה 11, גינס: טופשופ, חליפת ספורט: הולילנד אברהם שושן 3 יפו. מעיל: inn7, ג'ינס: rage and bone פקטורי 54, טישירט: Karssen פקטורי 54