אן בלושינסקי – או בשם הבמה שלה, הזמרת אן בי – עוד לא בת 14, אבל היא לא ילדה חסרת מושג. "אני יודעת בדיוק מה אומרים עליי. שאני גימיק, שאני בדיחה, שאני לא מוכשרת. זה לא משנה לי", היא אומרת בביטחון. "אני לא גימיק, אני לא בדיחה ואני יודעת מה אני שווה ומה יש לי להציע. אני פה כדי לעבוד קשה וכדי להישאר".
בלושינסקי, שהתחילה את דרכה לפני כשלוש שנים, מרבה להתראיין לתקשורת – ונדרשת שוב ושוב לאותן הסוגיות. היא העלתה לרשת 11 סינגלים, חמישה מתוכם לוו בקליפים מושקעים. יש לה מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות והיא מוזמנת להופיע על בימות עירוניות בחגים, ובכל זאת – היותה בתו של איש עסקים אמיד שמרבה להתראיין לצדה ולספר על תרומתו להצלחתה מעלה פקפוק קבוע במעמד האובייקטיבי שלה כזמרת. "אומרים שאבא שלי קנה לי קריירה, ואני יכולה להגיד בפירוש שבלי ההורים שלי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי. כשהתחלתי הם נתנו לי את כל התמיכה שאפשר, גם בפן הכלכלי. אני חושבת שהורים צריכים לתמוך בבחירות של הילדים שלהם, וזה מה שאבא שלי עשה".
אפשר להגיד שאני מפונקת, אבל זה לא יהיה נכון
היא בתם המשותפת היחידה של הוריה – דנה, עקרת בית, וגיא, מייסד ומנכ"ל קבוצת G-Group העוסקת בנדל"ן בארץ ובעולם. יש לה חמישה אחים גדולים נוספים, שניים מצד אמה ושלושה מצד אביה, וכיום היא מתגוררת לבדה עם ההורים בהרצליה פיתוח. "קיבלתי אקסטרה תשומת לב, כי אני הילדה היחידה שגרה בבית. אפשר להגיד שאני מפונקת, אבל זה לא באמת יהיה נכון כי תמיד הייתי מאוד עצמאית", היא אומרת.
היא שרה מאז שהיא זוכרת את עצמה. "לא תמצאי תמונות שלי כילדה בלי מיקרופון ביד", היא מחייכת, "בגיל שש אמרתי להורים שלי שהחלום שלי הוא להיות זמרת וביקשתי מהם לקחת אותי לכמה שיותר אודישנים. זה הגיע ממני. ההורים שלי לא קשורים לתחום הזה בכלל, אבל היה להם חשוב להגשים לי את החלומות. והם הצליחו".
אז אי אפשר לומר שהם "דחפו אותך" למוזיקה?
"ממש לא. אני זוכרת שהם עשו לי שיחות והסבירו לי מה זה אומר להיות זמרת ומה יקרה אם אתפרסם. מהרגע שעליתי על הבמה הם הבינו כמה אני חיה את זה".
כשמלאו לה שש היא קיבלה את התפקיד הראשון שלה, במחזמר המקורי "סירות בודפשט" בתיאטרון הקאמרי בכיכובם של רמי ברוך, רונה לי שמעון ודנה פרידר. "פתחתי את המחזמר בקטע סולו והייתי הילדה היחידה בקאסט. הסתובבתי בין כל השחקנים וזה היה ממש כיף", היא אומרת בגאווה. "למדתי מהקאסט המון. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל החיים".
כשהייתה בת עשר התקבלה לשחק בסרט "סנולנד" שעלה לאקרנים בפברואר האחרון ובו מככבים שלומי קוריאט, אורי פפר, נתי קלוגר וטלי שרון. היא משחקת שם את בתו חולת הסרטן של קוריאט. "כששמעתי שהתפקיד שלי הייתי בעננים, אבל העבודה עצמה לא הייתה קלה. הייתי צריכה להתחבר לדמות, זאת יכולת משחק. גם אם אני לא באמת יודעת איך זה להרגיש חולת סרטן, אני צריכה לשחק את זה".
בגיל 11 הוציאה את הסינגל הראשון שלה, "קרמבו". "הייתי שותפה בכתיבה של השיר אבל לא ממש כתבתי אותו. בגיל הזה אני לא חושבת שידעתי בכלל לכתוב בלי שגיאות כתיב", היא אומרת. הקליפ צולם בבית משפחת בלושינסקי – וילה בעלת ארבעה מפלסים ובריכה פרטית. "הטוקבקים היו בעיקר על הבית שלי. לאנשים היה הרבה מאוד מה להגיד על הבית ועל הכסף שלנו. אבל אף פעם לא עניין אותי מה אומרים, תמיד ידעתי שהמטרה שלי היא להיות זמרת וזה מה שעניין אותי. השארתי את התגובות האלה מאחוריי והמשכתי הלאה".
בסוף 2020 הוזמנה לקחת חלק במופע ה"טיק-טוק שואו" לצד כוכבי רשת צעירים נוספים. "הייתי הכי קטנה מהמשתתפים. בהופעות הראשונות לא ממש הכירו אותי. אני זוכרת שבסוף אחת מההופעות הראשונות יצאנו כל הקאסט של המופע להצטלם עם הקהל. הילדים קפצו על כל הכוכבים האחרים ואני מצאתי את עצמי עומדת בצד. רציתי שיצטלמו גם איתי, אבל אף אחד לא בא. אחרי כמה הופעות התחילו לבקש להצטלם גם איתי, זה היה מרגש בטירוף".
לפני למעלה משנה הופיעה כחימום לנועה קירל בבריכת הסולטן בירושלים. "בהופעה הזו הרגשתי שהקהל יותר הכיר אותי", היא נזכרת. "אני יכולה להגיד לך בפירוש שיש זמרים עם הרבה יותר ניסיון ממני ושיש זמרים יותר טובים ממני ושיש לי עוד דרך ארוכה כדי להגיע לרמה שלהם. אבל אני עדיין חושבת שהגיע לי לשיר בהופעה הזו".
היו שאמרו שאבא שלך שילם כדי שתופיעי שם.
"אז אמרו. ההורים שלי בחיים לא שילמו כדי שאני אופיע. שמעתי גם שאבא שלי משלם כדי שישמיעו אותי ברדיו. זה לא נכון. ברדיו לא רוצים להכניס אותי לפלייליסט שלהם כי אני צעירה מדי, אבל כן משמיעים אותי המון בתוכניות ברדיו. נגיד בתוכנית 'קולות החיילים' בגלגלצ, לא פעם חיילים ביקשו שישמיעו שיר שלי. הגעתי למצב שאנשים מבקשים לשמוע אותי".
את מבינה מאיפה מגיעות התגובות האלה, שאבא שלך קונה לך את הקריירה?
"להוציא שיר כולל הקלטות וצילומים עולה בסביבות ה-25 אלף שקל. אני לא מתביישת בזה שבתחילת הדרך הייתי צריכה את התמיכה הכלכלית של אבא שלי כדי להוציא סינגלים. אבא שלי לא גנב את הכסף שלו, הוא הרוויח אותו בכבוד ובעשר אצבעות".
מה היה קורה לקריירה שלך אם לא היית ממשפחה שיכולה להרשות לעצמה להשקיע בך סכומים כאלה?
"אני לא יודעת מה היה קורה אם ההורים שלי לא היו יכולים לעזור לי. אני בכלל לא יודעת אם הייתי מתפרסמת. ההורים שלי עזרו לי בהתחלה, אבל היום אני כבר מחזירה להם את ההשקעה".
מה זאת אומרת?
"כמו שילדות עובדות בדוכן נקניקיות ומרוויחות כסף לקנות את הדברים שהן אוהבות, אני עובדת בהופעות, בצילומים ובאירועים. מהכסף שאני מרוויחה אני מממנת את הקריירה שלי. ואני עובדת מאוד קשה כדי להצליח".
בפורים האחרון, לדבריה, היא הופיעה בשש במות עירוניות, וביום העצמאות במספר דומה. על פי מנהליה, הופעה שלה מתומחרת בטווח של 15-20 אלף ש"ח. במקביל, בלושינסקי מספרת שהוזמנה עד היום להופיע בעשרות מסיבות בת מצווה ברחבי הארץ, כשמחיר הופעה פרטית שלה נע בין 8,000 ל-12,000 שקלים לערב. בפברואר האחרון השיקה מופע עצמאי במועדון זאפה B-Side בתל אביב, ואל המקום הגיעו כ-500 ילדים ובני נוער. "זו הייתה הפעם הראשונה שאנשים שילמו במיוחד כדי לראות אותי וזה היה מטורף", היא מספרת בהתרגשות. "מצד אחד ידעתי שמכירים אותי ויודעים מי אני, אבל מצד שני לא באמת ציפיתי שכל כך הרבה ילדים יגיעו וישלמו כסף רק כדי לראות אותי".
לא שאלתי את דעתו של אף אחד
בשלוש השנים האחרונות, המגיבים ברשתות החברתיות לא חוסכים מבלושינסקי את הביקורת שלהם כלפיה. "אין מה לעשות, תמיד יהיו כאלה שיתחברו ויהיו כאלה שפחות. אני בוחרת להסתכל על אלה שכן", היא אומרת, "קיבלתי גם תגובות שלא היה נעים לשמוע, בעיקר על הקול שלי, אבל אני מתעלמת".
איך אפשר באמת להתעלם?
"מגיל שש אני שרה בלייב על הבמות. אני לא צריכה שמישהו יבוא ויגיד לי אם אני יודעת לשיר או לא, כי לא באמת שאלתי את דעתו של אף אחד".
בלושינסקי מספרת שלצד עוקבים רבים שמחכים לסרטונים שהיא מעלה – החברים בשכבה שלה לא תמיד מפרגנים. "חברים, שאני בעצם לא יכולה לקרוא להם חברים, שולחים את הסרטונים שלי בין קבוצות וצוחקים עליהם. זה קורה ברשת וגם בפנים שלי. צועקים לי בבית הספר 'הנה הילדה של אבוש'. זה לא מעליב אותי, זה בעיקר מציק. אני מבינה שזה חלק מהחיים שלי ואני לא חושבת שזה יפסיק מתישהו. מבחינתי אני אמשיך, אני אוציא עוד שירים ושהילדים ימשיכו לדבר. ככל שאני אתפרסם לאנשים יהיה יותר מה להגיד".
ומהצד השני, הרגשת שילדים רצו להתחבר אלייך כי את "אן בי"?
"כן. אני חושבת שזה החיסרון הכי גדול בלהיות מוכרת, שקשה באמת לדעת מי החברים האמיתיים שלך ומי לא. כשאני פותחת את הסטורי בבית ספר ילדים עומדים מאחוריי, נדחפים ומבקשים שאני אתייג אותם. זו לא חברות, זה ניצול. אבל אני לא עיוורת ואני לא טיפשה. חשוב לי לשמור את חברי הילדות שלי. אנחנו חבורה - אני ועוד כמה בנים. הם חברים שלי מהגן, עוד מלפני שאני ידעתי מה אני רוצה להיות. הרי התחלתי להופיע רק כשעליתי לכתה א'".
אגב בנים, חבר יש לך?
"היו לי כמה חברים", היא עונה כשפרצופה מאדים, "עם החבר האחרון הייתי שלושה חודשים ונפרדנו לא מזמן. יצא לי להכיר כל מיני בנים שהם קנאים, שהם אומרים לך 'אל תדברי איתו ואיתו', זה מגיע מתוך דאגה אבל זה לא נעים. אני גם חושבת שכשנכנסים לכל הסיפור הזה, כשמתאהבים, אז הרבה פעמים גם נפגעים. במערכת יחסים יש הרבה מחויבות ואני הרגשתי שאני לא מוכנה לזה עדיין. אני בסך הכל ילדה בת 13".
בעולם המפולטר שבו אנחנו חיים, בלושינסקי נאלצת להצטרף בגיל צעיר למרדף אחרי המראה החיצוני ה"מושלם". בשנה האחרונה היא החליקה את תלתלי הזהב שלה, הרכיבה גשר בשיניים ולעיתים עוברת שיזוף מלאכותי. "חשוב לי להיראות יפה", היא אומרת, "אבל אני יודעת שתמיד יהיו בנות יותר יפות ממני. הכל בסדר. אני לא אנה זק ולא נועה קירל. כל בחורה נראית שונה ואני מאמינה שכל אחת יפה ומיוחדת בדרך שלה. עשיתי גשר בשיניים כי היה לי רווח בגודל של משאית והחלקתי את התלתלים כי זה יותר קל לסדר ככה את השיער. אני בלונדינית טבעית אבל גם עושה גוונים ואני מתאמנת ארבע פעמים בשבוע ואני עושה את זה בשביל הבריאות, לא בשביל הנראות. אני לא מקשיבה למה שאנשים מחשיבים כ'יפה' או 'מכוער', בסוף היום אני זו שצריכה להסתכל במראה ולאהוב את עצמי, לא הם".
ואת אוהבת?
"כן. המראה זה לא הדבר היחיד שיש לי. יש בי הרבה מעבר".
לפני כמה חודשים העלית סרטון שלך רוקדת בבגד ים, והרבה מגיבים טענו שהוא לא תאם את הגיל שלך.
"תוך כמה ימים היו על הסרטון איזה 400 תגובות. יש כאלה שאמרו 'מעלפת', 'כוסית' ו'שווה', ויש את אלה שאמרו פרובוקטיבי וחשוף מדי. אני לא מבינה, מצפים ממני ללכת עם מעיל לים? אני מצטלמת כמו כל נערה בגילי. ממתי אסור לפרסם דברים כאלה?".
מה ההורים שלך אמרו?
"הם היו לידי כשהצטלמתי. אבא שלי לא יסכים לכל דבר, הוא מגונן, הוא לא היה רוצה שיראו את הבת שלו בתמונות מאוד פרובוקטיביות. אני מתלבשת ממש סבבה".
ובכל זאת, את ילדה בת 14.
"אנשים זוכרים אותי בת עשר מהשיר 'קרמבו'. עברו ארבע שנים, התבגרתי, השתניתי, התפתחתי. אני בכתה ח'. השיר הראשון שלי דיבר על קרמבו והיום אני שרה שירים על חרמות, כמו שהשירים שלי התבגרו גם אני התבגרתי".
את מקבלת תגובות מיניות?
"אני מאמינה שכן, אבל לאבא שלי חשוב שאני לא אפגע. ההורים שלי מאוד על זה, יש להם את הטלפון שלי, הם יודעים את הקוד שלי ואם הם רואים תגובה לא במקום הם חוסמים את התגובה ואת המשתמש לפני שאני רואה".
את בתעשיית המוזיקה כבר כמה שנים. את מרגישה את התחרותיות בין הזמרות הצעירות?
"אני לא חווה תחרות, גם כי כרגע אין זמרות בגילי וגם כי אני לא בן אדם תחרותי. אני הולכת בקצב שלי. אני אשקיע ואני אגיע לאן שאני אגיע בדרך שמתאימה לי. אני חושבת שלכל זמרת יש את המקום שלה ואת הקהל שאוהב אותה".
יש לך חברות מהתעשייה?
"אני מכירה טוב את נועה קירל. ההורים שלנו חברים מאוד טובים ואפילו טסנו יחד לשוויץ. אני מאוד אוהבת את נועה, אני חושבת שהיא הזמרת הכי טובה בישראל. אי אפשר להשוות בינינו, היא כמה רמות מעליי".
היא נותנת לך טיפים?
"כן. אני גם בן אדם, גם אני צריכה עזרה לפעמים מאנשים מהתעשייה. ישבנו במסעדה והיא נתנה לי טיפים, גם בקשר למוזיקה וגם על איך להתמודד עם תגובות שליליות".
יש לך קווים אדומים בקריירה?
"אני לא אעשה דברים בכוונה בשביל להתפרסם. אומרים שכל פרסום הוא פרסום טוב, אבל אני לא מאמינה בזה. אפשר גם לגנוב ולהיות בטלוויזיה, אבל זה לא פרסום טוב. אני לא רוצה להתפרסם משטויות".
אבל את רוצה להיות מפורסמת.
"ברור שאני רוצה להיות מפורסמת. אני חושבת שזה דבר מאוד נחמד שאנשים מכירים אותך. אני נהנית שמזהים אותי, זה עושה לי טוב, אני מרגישה מיוחדת".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: אלונה רחמים | איפור: מישל אדרי לסולו | שיער: קארין טומין לסולו