בשנת 1955, רגע אחרי שהטלוויזיה נכנסה באופן ממשי לחיינו, ישבו אנשי איגוד השידור האירופאי וחשבו איך לאחד את אירופה הפצועה של אחרי מלחמת העולם השנייה. 

שנה מאוחר יותר, נפלה ההחלטה, ותחרות האירוויזיון הראשונה יצאה לדרכה עם השתתפותן של שבע מדינות בלבד, כשמי שנבחרה למנצחת הייתה שווייץ, ומאז אותה שנה, ובכל אביב מחדש, מתקיימת התחרות שגדלה מאז למימדים עצומים.

בשנת 2015, כשגם אוסטרליה הרחוקה נכנסה לראשונה לתחרות, קיבל האירוע הצבעוני את תואר שיא גינס בתור תכנית הטלוויזיה המוזיקלית התחרותית הארוכה בעולם, ובשנה הבאה, כך על פי פרסומים מסוף השבוע האחרון, צפויה התחרות לנדוד לאמריקה ולראשונה תיערך בארצות הברית אז יתחרו 50 שירים מ-50 המדינות שמרכיבות את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

התחרות צפויה להתקיים באותו פורמט כמו של האירוויזיון שכולנו מכירים היטב, בתקווה להביא את אותו הקסם שסוחף את אירופה כבר 64 שנים עם 200 מיליון צופים כל שנה, וממש כמו באירוויזיון, שירים חדשים יבוצעו על ידי זמרים או להקות של עד שישה משתתפים מכל אחת מ-50 המדינות בארצות הברית על במה אחת ובשידור חי.

 

על מנת להביא לידי ביטוי את שיריהן של כל המדינות, מתוכננים כך על פי הדיווחים סבבים ראשונים בסגנון "ראש בראש" שיובילו לחצאי גמר ומשם כמובן לגמר גדול. עוד מתוכנן להקים את "האקדמיה לתחרות שירי אמריקה" בה יהיו חברים מוזיקאים מקצועיים מכל המדינה ומכל סגנונות המוזיקה הקיימים. 

המפיק הראשי של התחרות יהיה בן סילברמן, שאחרי שייבא לארה"ב מאירופה את "המשרד", "האח הגדול" ו"החוליה החלשה", שלוש תכניות ילידות אירופה שהפכו ללהיט גדול בארצות הברית, צפוי לעשות זאת שוב, הפעם עם תחרות הזמר הגדולה בעולם. "אני מאוד אוהב את הפורמט של האירוויזיון, ואני כבר 20 שנה מנסה להביא אותו לאמריקה, עוד מהימים שהייתי יושב ראש NBC וסוכן ב"ויליאם מוריס".

לא מן הנמנע שאחת מהסיבות לקיים את האדפטציה האמריקאית היא הצלחתו של הסרט "אירוויזיון - הסיפור של פייר סאגה" של ויל פארל בנטפליקס (מומלץ) בה כל הסצנות על במת התחרות צולמו על בימת האירוויזיון בתל אביב בשנה שעברה.

זה המקום לציין שלאורך ההיסטוריה של האירוויזיון ראינו כמה וכמה זמרים אמריקאים שהשתתפו בתחרות כנציגים של מדינות אירופה השונות, כשהראשון שבהם היה ווס, שהביא לאיטליה את המקום השלישי בשנת 1975. מי עוד?  ג'ין מנסון, שייצגה את לוקסמבורג בירושלים בשנת 1979; ואנט ארטני, זמרת ליווי והחברה הכי טובה של בריטני ספירס שייצגה את קפריסין ב-2006, וכמובן קתרינה לסקניש, סולנית להקת "קתרינה והגלים" שהביאה את הניצחון הבריטי האחרון בשנת 1997 עם הלהיט Love shine a light שנבחר כשיר הנושא ושם המופע שנערך השנה בהולנד לכבוד האירוויזיון שבוטל לראשונה בגלל הקורונה. 

הדיווח על התחרות החדשה והמסקנת הוביל אותנו לפנטזיה מעניינת  בה כולנו חולמים על תחרות בה ביונסה תייצג את טקסס, ליידי גאגא את ניו יורק, קייטי פרי את קליפורניה, ברונו מארס את הוואי ואמינם את מיזורי. האמנם? שירים יגידו.